"למען הסר ספק, במידה ובנך יופיע בשערי בית-הספר, הרי שהוא ייחשב מסיג גבול לכל דבר ועניין וכל האחריות תחול על ראשך", את המכתב הזה קיבל אביו של א', תלמיד בכיתה ו', ממחלקת החינוך של המועצה האזורית עמק הירדן. הרקע: סירובו של האב לשלם לבית-הספר בו לומד בנו תשלומים האסורים לגבייה.
המועצה האזורית לא הסתפקה מכתב. היא הגישה לבית-המשפט תביעה כספית נגד ההורים, בה היא תובעת מהם לשלם כ- 1,100 שקל עבור שירותים האסורים לגבייה - לפי הנחיות משרד החינוך וועדת החינוך של הכנסת - ביניהם, מחשבים ואינטרנט וציוד אישי לתלמיד.
"הבן שלי לומד עם תלמידי הכיתה שלו מגיל שלושה חודשים, מאז שהלכו יחד למעון", מספר אביו של א'. "עכשיו הוא שאל אותי עם דמעות בעיניים: 'אבא, זה נכון שמעיפים אותי מבית-הספר?' שילמנו 635 שקל עבור תשלומי רשות שונים, אבל אנחנו מסרבים לשלם תשלומים אחרים הנגבים בניגוד לחוק."
לא שילמת? לא תקבל תעודה
פרשה זו מהווה את אחד השיאים בשערורייה המתמשכת של גביית תשלומים בלתי חוקיים מההורים. בשנה האחרונה, הושארו תלמידים מחוץ לכיתה, כיוון שהוריהם סירבו לשלם עבור שירותים שונים, הוגשו תביעות כספיות נגד הורים והופעלו לחצים - ישירים וסמויים - על התלמידים והוריהם.
תשלום החובה היחיד המוטל על ההורים עומד על 22 שקלים בלבד, עבור ביטוח תאונות אישיות. תשלומי הרשות המותרים לגבייה מוגבלים בהתאם לשירותים עליהם משלמים (ראו טבלה) אם מדובר בשירות הניתן בשעות הלימודים, אסור למנוע מתלמיד שהוריו לא שילמו עבור השירות ליטול בו חלק. ובכל מקרה - אסור להתנות רישום תלמיד בתשלום תשלומי הרשות.
בימים אלה מקבלים ההורים דרישות תשלום עבור שירותים שונים בשנת הלימודים הבאה. חלק גדול מהתשלומים - אסורים לגבייה. בתי-ספר רבים מתנים רישום תלמידים לשנת הלימודים הבאה בתשלום מראש או בחתימה על הוראת קבע, ויש המסרבים למסור לתלמידים הבוגרים תעודות בגרות על רקע חוב כספי של הוריהם.
זאת ועוד: בתי-ספר, בשיתוף עם מחלקות החינוך ברשויות, מצאו דרך לעקוף את האיסור לגבייה בלתי מאושרת - הם פשוט מגישים תביעות משפטיות נגד ההורים באמצעות הרשויות המקומיות, שאינן כפופות לחוזרי מנכ"ל משרד החינוך.
לפני כשנה הניפה שרת החינוך, לימור לבנת, את דגל המרד נגד גביית תשלומים בלתי חוקיים, כאשר הצהירה כי היא עצמה, כאם לשני תלמידים, לא תשלם לבית-הספר בו הם לומדים 800 שקל במסגרת תשלומי הרשות. עוד הצהירה, כי משרדה ייאבק נגד גבייה בלתי חוקית.
אולם יו"ר ארגון ההורים הארצי, ארז פרנקל, טוען כי משרד החינוך לא נקט במהלך השנה החולפת צעדים משמעותיים לעצירת התופעה. "עוד לא נתקלתי במקרה אחד שמנהל הועמד לדין משמעתי", אומר גם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ זבולון אורלב. "בפועל, אין כמעט בית-ספר אחד שבו מתבצעת גבייה על-פי החוק". הורים רבים, שנותרו חסרי אונים מול התביעות, הלחצים והאיומים של בתי-הספר, פנו למועצה הלאומית לשלום הילד. ביניהם גם אביו של א', שנאלץ לשכור עו"ד כדי שייצג אותו בבית-המשפט.
ומי ישלם עבור החשמל?
אושר בן-דוד, תלמיד כיתה ה' מאשדוד, היה אחד הקורבנות להתעלמות מנהלים מההנחיות של משרד החינוך. משך כשנה וחצי נמנע ממנו להשתתף בשיעורי מחשב. כשחבריו למדו מחשבים, הוא נשלח בבושת פנים אל חדר המזכירות. בכיתה נאסר עליו לגעת במחשב. כל חטאו של אושר היה שהוריו סירבו, מטעמים עקרוניים, לתרום לבית-הספר "אמירים" בו הוא לומד עבור מיחשוב. על-פי החלטת ועדת החינוך של הכנסת, אסור לחייב הורים לשלם עבור מיחשוב בית-הספר.
"אמא שלי הסבירה לי שבית-הספר חייב לאפשר לי להשתתף בשיעור, ולכן היא לא משלמת", סיפר אושר. "אני הבנתי את זה, אבל הרגשתי מאוד לא נעים כשכל הילדים היו בשיעור מחשב ואני חיכיתי במזכירות". בהתערבותו של סמנכ"ל משרד החינוך, יאיר סמוכה, אולצה מנהלת בית-הספר לאפשר לאושר להשתתף בשיעורי מחשב.
מנהל בית-הספר התיכון "אחד העם" בפתח-תקווה סירב לאפשר לתלמיד להשתתף בטיול, כיוון שהוריו סירבו לשלם עבור שירותים שונים. בהתערבות משרד החינוך יצא התלמיד לטיול, לאחר שהובהר לבית-הספר כי אסור להתנות קבלת שירות בתשלום עבור שירות אחר.
אולם לטענת ראובן שלייכר, חבר הנהלת אירגון ההורים הארצי והממונה על נושא תשלומי הו רים, תלונות רבות בגין גבייה בלתי חוקית שהופנו אל משרד החינוך - לא טופלו. "אין אכיפה, יש טיוח", טוען שלייכר. "אם נראה שגם השנה אין טיפול יסודי ורציני בתלונות, נקרא להורים לא לשלם ".
לדברי שלייכר, מתוייקים בקלסריו מאות תלונות של הורים לגבי גבייה בלתי חוקית. רבות מהן, לטענתו, הועברו לטיפול משרד החינוך ונותרו ללא מענה. הנה כמה דוגמאות:
בית-הספר היסודי "נהלל" דרש תשלום של 65 שקל לספרנית, 90 שקל למימון עבודתן של בנות שירות לאומי ו- 120 שקלים למימון מורה וסייעת.
בבית-הספר "ויצ"ו צרפת" נדרשו ההורים לשלם 34 שקל עבור שירותי בריאות, 180 שקלים לחומרי לימוד, 351 שקל עבור השקעות ופיתוח ו- 95 שקל עבור חומרי לימוד. בבית-הספר היסודי "יזרעאל" נדרשו ההורים לשלם 80 שקל עבור חומרי מלאכה, 65 שקל עבור שירותי בריאות, 59 שקל עבור הפעלת מזגנים וחשמל.
תיכון "רעות מכבים" גבה 53 שקל עבור השאלת ספרי עיון ו520- שקל עבור ספר מחזור, תמונת מחזור, טקס סיום ומסיבה.
ארז פרנקל, יו"ר ארגון ההורים הארצי: "ההפקרות הזאת לא יכולה להימשך. במדינה הזאת מדובר בחינוך לעשירים בלבד. אם למדינה אין כסף - שתסגור את מערכת החינוך". זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת: "לצערי, כמעט כולם עוברים על החוק, דבר הפוגע במיוחד במעמד הבינוני ובהורים מחוסרי יכולת. אני מרגיש שיש קשר של שתיקה בין משרד החינוך לבין ועדי הורים, המעונינים בכספים. המשרד אינו עושה מאמץ רציני לאכוף את הגבייה. בלית ברירה אגיש הצעת חוק, לפיה גבייה בלתי חוקית
תיחשב עבירה פלילית. אולי החשש מפני עמידה לדין הוא שירתיע את המנהלים. "תשלומי הורים הם מהרעות החולות של מערכת החינוך. זו תופעה הפוגעת בעיקר במחוסרי היכולת ומהווה את אחת הסיבות העיקריות להגדלת הפערים החברתיים. ברור לכולם, שהורים ברמת-אביב ג' מסוגלים לשלם ולקבל שירותי חינוך יותר מהורים בדימונה ובנתיבות.
"אין לי ספק שעל רקע הקיצוצים בתקציב החינוך המצב רק יחמיר, כיוון שבתי-ספר ינסו למלא את החסר באמצעות גביית כספים מהורים. לדעתי, יש לבטל לחלוטין גביית כספים מהורים, כולל תשלומי רשות. במקום זאת צריך לגבות סכום זעום נוסף מכל האוכלוסייה, באמצעות הביטוח הלאומי, ובכסף הזה לממן את הוצאות החינוך. בשיטה זו נחקק חוק תיכון חינם".
כך נלחמה מודיעין בסרבנים
יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך בשלטון המקומי, אבי קמינסקי, דווקא תומך ברשויות המגישות תביעות כספיות נגד הורים. "הורים המבקשים לקבל חינוך טוב לילדיהם - צריכים לשלם", טוען קמינסקי. "אין חינוך חינם. אני כאב לילדים משלם כדי שילדיי יקבלו חינוך טוב.
"המציאות היא שהמדינה מקצצת בתקציבי החינוך ואין כסף. מצד אחד, ההורים לוחצים לקבל שירותים נוספים וטובים, ומצד שני - ועדת החינוך של הכנסת ומשרד החינוך כובלים את בתי-הספר ומעמידים אותם במצב בלתי אפשרי".
קמינסקי סבור, כי צריך לגלות התחשבות רק כשמדובר במשפחות שאינן מסוגלות לשלם את הכספים הנדרשים. "כשמדובר במשפחות המסוגלות לשלם, אך מעדיפות במקום זה לרכוש מכונית - יש לנהוג במדיניות בלתי מתפשרת".
אבל אנחנו מדברים על גבייה בלתי חוקית.
"ההורים הם אלה שמחליטים מתי לחרוג מהנהלים ומתי לא. ההורים מבקשים לעצמם פריבילגיה של חריגה סלקטיבית. כשהורים רוצים לרשום את ילדיהם לבית-ספר שלא נמצא באיזור הרישום שלהם, הם יכולים להמציא כתובת פיקטיבית בלי שום בעיה, אבל כשמדובר בתשלומים - פתאום כולם מבקשים להיצמד לכללים.
"לא ייתכן, שהורים שמסרבים לשלם ייהנו משירותים שבית-הספר מעניק על חשבון הורים אחרים שכן משלמים. לכן אני בעד הגשת תביעות, וכך גם נהגתי במועצה האזורית מודיעין, שבה אני משמש מנהל מחלקת חינוך. התוצאה היתה שמהר מאוד צימצמנו את מספר סרבני התשלום".