פירצה אפשרית ראשונה ברפורמה

ועדת בן-בסט וקבעה שתוכניות חיסכון ופיקדונות בבנקים יחוייבו במס על הריבית שתתקבל מ- 1 בינואר 2003, לגבי פיקדונות וחסכונות שנפתחו החל מ-8 במאי 2000. אבל את הבקשה להארכה נוספת של תוקף ההוראות הגיש האוצר לוועדת הכספים באיחור של יום אחד, ב- 2 ביולי. האם מי שפתח תוכנית חסכון ב- 1 ביולי יהיה פטור ממס?

פתחתם תוכנית חיסכון, או הפקדתם כסף בפיקדון בנקאי לשנה, או יותר, בתאריך 1 ביולי השנה? יכול מאוד להיות שלא תהיו חייבים במס, החל ב- 1 בינואר 2003, בעקבות הפעלת הרפורמה במס הכנסה.

הסיבה לכך היא הדרך החפוזה והמגושמת שבה ניהלו האוצר וועדת הכספים את תהליך החקיקה של הרפורמה במס הכנסה.

כדי להבין ממה נובעת הפירצה האפשרית הראשונה ברפורמה במס הכנסה צריך לחזור יותר משנתיים לאחור. הסיפור מעט סבוך, וזה תקצירו: כמו הרפורמה הנוכחית, גם הרפורמה הקודמת, זו של ועדת בן-בסט, הוצגה לציבור חצי שנה לפני מועד כניסתה לתוקף.

מכיוון שחוק הגנת חסכונות הציבור אינו מאפשר לממשלה לפגוע בנכסים פיננסיים קיימים, נוצר מצב שבו ניתן היה להפקיד כספים בתקופת הביניים, שבין פרסום הרפורמה לבין יישומה בפועל, מבלי לשלם מס כאשר הרפורמה תיכנס לתוקף.

כדי למנוע מצב זה, חתם שר האוצר הקודם, אברהם שוחט על הוראות מעבר שקבעו כי "נכסים חדשים (תוכניות חסכון, אגרות חוב ופיקדונות שקליים) שיווצרו בתקופת הביניים, יחוייבו לאחר יישום הרפורמה במס על הרווחים הריאליים בשיעורים שייקבעו בחוק".

הוראות המעבר אושרו על ידי ועדת הכספים ביום הצגת רפורמת בן-בסט לציבור, 8 במאי 2000, והיו בתוקף עד המועד שבו תכנן האוצר להפעיל את אותה רפורמה, 1 בינואר 2001.

הליך החקיקה של רפורמת בן-בסט נמשך מעבר למתוכנן והוראות המעבר הוארכו בהתאם מספר פעמים. בינתיים התחלפה הממשלה ועל כורסתו של שוחט התיישב שר אוצר חדש, סילבן שלום.

בשנה האחרונה שינה האוצר את טעמו ובהודעות רשמיות שפרסם, הודיע המשרד כי הארכת תוקפן של הוראות השעה נועד למנוע מצב שבו יוטל מיסוי מיידי על הריבית באפיקי חיסכון אלה.

גם ועדת רבינוביץ' אימצה את המועד שקבעה ועדת בן-בסט וקבעה כי תוכניות חיסכון ופיקדונות בבנקים יחוייבו במס על הריבית שתתקבל החל מה- 1 בינואר 2003, לגבי פיקדונות וחסכונות שנפתחו החל מיום 8 במאי 2000.

 

"חור" של יום אחד

 

וכאן אנחנו מגיעים ללב הפרשה: בפעם האחרונה הוארך תוקף הוראות המעבר עד ל- 30 ביוני השנה. אבל את הבקשה להארכה נוספת של תוקף ההוראות הגיש האוצר לוועדת הכספים באיחור של יום אחד, ב- 2 ביולי.

נוצר, אם כן, "חור" בן יום אחד, ב- 1 ביולי, שבו הוראות המעבר לא היו בתוקף. מסיבה זו כלל לא ברור אם במועד הפעלת הרפורמה החדשה, כאמור ב- 1 בינואר 2003, ניתן יהיה לחייב במס את מי שפתח ב- 1 ביולי תוכנית חיסכון, או השקיע כספים בפיקדון בנקאי לטווח ארוך.

אישור כמעט רשמי להערכה זו אפשר למצוא בדו-שיח שהתנהל בוועדת הכספים, במהלך אישור בקשת האוצר להאריך את הוראות השעה, בין יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב ליצמן לבין הממונה על הכנסות המדינה, מאיר קפוטא. גם קפוטא בחר, משום מה, להציג את הוראות השעה כמגן מפני מיסוי מיידי של הריבית בכל מסלולי החיסכון.

קפוטא: תוקף התקנות פג לפני יום, ה- 30 ביוני, ואנחנו מבקשים להאריך את תוקפן עד ה- 1 בינואר 2003.

ליצמן: זאת אומרת שמי ששבר אתמול חיסכון, היה צריך לשלם ריבית (הכוונה, כמובן, למס, ולא לריבית – א.א.).

קפוטא: לכאורה, הוא היה צריך לשלם ריבית (גם קפוטא לא ממש מבחין בין ריבית לבין מס – א.א.). אנחנו הודענו במשק שאנחנו מביאים את הנושא לדיון היום.

ליצמן: האם אין מישהו שהגיש כבר בג"ץ?

קפוטא: אף אחד לא יגיש על זה בג"ץ.

עכשיו כל מה שנותר הוא להמתין ולראות אם קביעתו החד-משמעית של קפוטא אכן תעמוד במבחן המציאות (והבג"ץ).