מלון חוף התמרים, עכו

None

בדרך מנהריה לעכו חולפים בשבי ציון. בלב המושב, כמה מאות מטרים מן הים, ניצב מלון הנושא את השם המבטיח "חופית – בית חווה", אבל את הים לא רואים ממנו ובהחלטה משותפת קבענו שצריך לכבד את החוקים – המקום אולי קרוב לים, אבל נוף לים אין ממנו. לא נכנסים.

בעכו עצמה, ליד המגדלור, עמדנו על חומת האבן והתבוננו בים. המראה לא היה מלבב במיוחד. מאות מדוזות לבנבנות ערכו את השורות ושחו בהנאה בכל מקום. אי אפשר היה למצוא רצועת מים נקייה מן המפלצות. נכון, כל בעלי חיים הם ברואי האל וזכאים לחיים משלהם, אבל אני בטוח שבמקרה של המדוזות אפשר למצוא כאן איזושהי פרצה בחוק. משהו שכרוך בהגנה עצמית. המחשבה המבהילה ביותר היא שיום אחד יחליטו המדוזות לעלות ליבשה. אין לנו סיכוי.

למרבה הצער בעיר העתיקה והיפה של עכו, שזכתה לא מכבר להכרה כאתר שימור המורשת העולמית של אונס"קו, לא חלו עדיין שינויים מרחיקי לכת נראים לעין המבקר, שמעידים על תנופת שימור וניקיון. אולי זה ייקח עוד קצת זמן. המלון היחיד שמצאנו שחדריו צופים אל הים הוא חוף התמרים, מדרום לעיר העתיקה.

בניין לבן וחדש יחסית, בולט מאוד ולא משתלב בנוף. עובדי המלון, מלאי חששות מן ההנהלה כנראה, לא מוכנים להראות לנו חדר שצופה לים ללא אישור מגבוה. גם מחיר הם לא מסגירים סתם כך. המתנה קצת מייגעת למנהל שלא ביקשנו ולא התפנה הביאה לנסיגה מזורזת. לא ראינו אמנם חדר שצופה אל הים, אבל דף המידע של המלון מציין שיש כאן 125 חדרים עם "נוף מרהיב לים, לעכו הציורית, למפרץ חיפה ולהר הכרמל". לגבי שני האחרונים קל להעיד שביום יולי חם בשעת צהרים הם נעלמו לחלוטין בענן העשן הלבנבן והאובך הכבד שעלה מעל בתי הזיקוק ואזור התעשייה.

חדר זוגי עם ארוחת בוקר (התברר בשיחת טלפון לאחר מכן) עולה 750 שקל ללילה. טל': 9877777-04.