היטל סלילה: מתי צריך לשלם על זה?

הרשויות המקומיות דורשות במעלי נכסים היטל סלילה ודמי השתתפות עבור סלילת כביש או רחוב באזור מגוריהם. מתי זה לא חוקי ואיך אפשר לקבל את הכסף בחזרה

תומר ריטרסקי פורסם: 31.07.02, 11:14

בעלי נכסים רבים נתקלים לא אחת בדרישה מצד הרשויות המקומיות לתשלום "היטל סלילה" או "דמי השתתפות". מדובר בדרך כלל בסכומים נכבדים, במיוחד כאשר הנכסים הם צמודי קרקע, מסחריים ואחרים, ובלבד שהם עתירי שטח. אז אם בבעלותכם נכס שכזה, סביר שקיבלתם זה מכבר או שאתם עתידים לקבל חיוב בסכום נכבד, הנע בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפים ואף למעלה מכך.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה בקרב הרשויות המקומיות לעבור משיטת החיוב ב"דמי השתתפות" לשיטת ה"היטל". בעוד שהשיטה הראשונה דומה במהותה לאגרה (חיוב למטרה מוגדרת מראש) הרי שהאחרונה קרובה יותר ל"מס" (חיוב לתכלית כללית). בכך ניסו הרשויות המקומיות לחמוק מהבעיתיות הרבה שנתקלו בה בגביית "דמי השתתפות".

בשל אותה שיטת חיוב נאלצו הרשויות המקומיות להתמודד עם הבעיתיות של הוכחת קשר ישיר בין ה"אגרה" הנגבית על-ידן (דמי ההשתתפות) ל"מטרה" (סלילת הרחוב). החלפת שיטת החיוב נעשתה על-ידי רוב הרשויות המקומיות באמצעות חקיקת חוקי עזר מתאימים שהחליפו את הישנים.

 

להגדיל את ההכנסות

 

הרשויות המקומיות עמלות לפיתוח תעריפים שימקסמו את הכנסתן. כך, למשל, במקרים רבים הזדרזה הרשות המקומית לגבות היטל ממי שביקש להקים מבנה חדש בסמוך לכביש שנסלל זה מכבר. בעניין זה פסק בית-המשפט נגד הרשויות. כאשר חוק העזר קושר בין היטל הסלילה לבין ההוצאות בפועל לגבי אותה סלילה, הוא מצביע על קשר בין הוצאות בפועל של כביש זה או אחר לבין חובת בעלי הנכסים הגובלים בו לשאת באותן הוצאות. במקרה כזה, חיוב בעל נכס גובל לשלם לעירייה "הוצאות סלילה", ללא כל קשר להוצאות הסלילה שהיו בפועל לכביש שנסלל בעבר (אולי אפילו בעבר רחוק מאד), וסלילתו הסתיימה זה כבר איננו עומד ברציונל של חוק העזר עצמו.

במקרה דומה הורה בית-המשפט כי "ברי כי בניין שנבנה לאחר השלמת הסלילה אינו מקים חובה לתשלום נוסף. לאחר פרסום החוק החדש לא נעשתה פעולת סלילה כלשהי ברחובות הגובלים בנכס. בנסיבות אלה, לא היה מקום לחייב את החברה בהיטל ובדין הורה בית המשפט על החזר התשלום".

כאשר הרשות המקומית לא טרחה לבקש לבקש בשעתו את מימון עלות סלילת הכביש מנכסים גובלים אחרים של אותו הכביש, הרי שהעלאת דרישה לעשות כן מהווה אפליה לעומת בעלי נכסים אחרים. במקרה שכזה קבע בית-המשפט כי דרישת הרשות המקומית לשלם היטל סלילת כביש - נעשתה שלא כדין ובחוסר סמכות, והיא מבוטלת.

ברוב חוקי העזר העירוניים הנוגעים לסלילת רחובות קיימת הוראת מעבר שעניינה כבישים שהיו בסלילה בעת קבלת החוק החדש. אותה הוראה באה לענות על מצבי ביניים. בגדר ההוראה מתקיים העקרון לפיו חוק חדש אינו חל על חיוב שנוצר על-פי החוק הישן.

כך עולה מאותה הוראה, כי על רחוב שסלילתו החלה לפני פרסום החוק החדש יחול החוק הישן. זאת, למרות שסלילתו הסתיימה לאחר פרסום החוק החדש. נקבע, כי העובדה שסלילת כביש הושלמה לאחר מועד כניסת החוק החדש לתוקף אין בה כדי להשפיע על תוקפה של הוראת המעבר המחילה במצב דברים זה את הוראות חוק העזר הקודם.

לא תמיד הדבר יבטל לחלוטין את החיוב. במקרים רבים יהיה בהכנסת המקרה תחת כנפי חוק העזר "הישן" כדי להחיל עליו את החיוב ב"דמי השתתפות" במקום ב"היטל". את התועלת הכלכלית שבכך יש לבחון מראש, שהרי בדיעבד עלול להתברר כי יצא השכר בהפסד. עם זאת, כאשר שילם בעלים קודמים של הנכס "דמי השתתפות" בעבר, עשוי הדבר להפחית את החיוב הנוכחי – בין אם המדובר ב"דמי השתתפות" ובין עם עסקינן ב"היטל".

 

בתי המשפט למען האזרח הקטן

 

בתי-המשפט באו לקראת האזרח הקטן, וקבעו כי מקום שבו גובה רשות מקומית תשלומי חובה ביתר (כלומר תשלומים שלא הגיעו לה מעולם), אין משתיקים את הנישום רק בשל העקרון של סופיות השומה. לפיכך, בהחלט ייתכנו מקרים בהם יאפשר בית המשפט לנישום לתבוע השבה, על מנת שלא להותיר את תשלומי היתר בידי הרשות כהתעשרות שלא כדין. קרי: תשלום המס לא יסתום את הגולל על טענות הנישום (האזרח) והוא יהיה רשאי, במקרים מתאימים, לחזור אל הרשות המקומית בדרישה להשיב לו את המס ששולם.

אחת העצות השימושיות ביותר שניתן לתת לאזרח הקטן במקרים של חיוב ב"היטלי סלילה" למיניהם הינה להתארגן כקבוצה עם יתר התושבים במהירות האפשרית. כאשר מטילה רשות מקומית חיובים ב"היטלי סלילה" החיובים הם בדרך כלל על איזורים שלמים. כלומר, סביר להניח כי עמכם ב"אותה סירה" תהיה כמות נכבדה של שכנים.

במקרים רבים תהיה דרישת החוב מטעם הרשות המקומית נגועה בפגמים מהותיים העשויים להביא להפחתת החיוב או אף לביטולו לחלוטין. הרשויות המקומיות מסתמכות בדרך כלל על חוסר הכדאיות של "האזרח הקטן" לממן מכיסו עלות טיפול משפטי יקר. בכך הן משיגות יתרון על אותו אזרח, שהרי הן, בניגוד אליו, נעזרות במחלקות משפטיות.

התארגנות תושבים עשויה להעביר את הייתרון אליהם. במקרים בהם מתארגנת קבוצה גדולה של תושבים מתחלקות ההוצאות השונות ביניהם, מופעל לחץ כבד יותר על הרשות המקומית והן לחץ משפטי והן לחץ ציבורי ותקשורתי) וגדלים הסיכויים כי יומתק רוע הגזירה.

אז שיהיה בהצלחה.

 

תוכן הרשימה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו בביצוע ו/או בהמנעות מביצוע פעולה כלשהי. הכותב הינו עו"ד, בורר, חבר וועדות החקיקה למדע וטכנולוגיה, לבנקאות ולתובענות ייצוגיות של לשכת-עורכי-הדין.