מיסוי או השקעות לאחר הרפורמה

למה כדאי להעביר פעילות כלכלית מעבר לים, אילו שיקולי מס צריך להביא בחשבון, איזה הכנסות לא חייבות מס בישראל ואיך הרפורמה תשפיע על הכל

בשנים האחרונות גדל מאוד מספר הישראלים שחלק מפעילותם הכלכלית והמסחרית מתבצעת מעבר לים. להתרחבות יש מספר סיבות עיקריות:

 

1. מגמת הגלובליזציה בכלכלה העולמית.

 

2. ההתפתחות בתחומי התחבורה, הטכנולוגיה וההיי-טק.

 

3. הניידות של כוח העבודה בכלכלה הגלובלית.

 

4. העובדה שאחד מהמשאבים החשובים של ישראל טמון בפוטנציאל ההון האנושי של תושביה וביכולתם לייצא ידע, שירותים וסחורת.

 

5. הליברליזציה בפיקוח על מטבע החוץ בישראל - החל ממאי 98'.

 

6. קיומן של השקעות בחו"ל המביאות לתשואה גבוה יותר מאשר השקעות בישראל.

 

וסיבה עיקרית: שיקולי המס

 

גורמים אלו ונוספים הביאו לכך שישראלים רבים מפיקים כיום את חלק מהכנסתם מחוץ לישראל. אלו פועלים כשלנגד עיניהם חלק מרכזי בעסקאות, בהשקעות או בפעילות - שיקולי המס השונים. שיקולים אלה הביאו עד היום להגדלת הכדאיות שבהפקת הכנסות מחוץ לישראל. זאת, בין השאר, תוך שימוש בתכנוני מס נבונים, חשיפה לשיעורי מס מופחתים בחו"ל, אם בכלל, ואי חיוב במס בישראל בשיעורים גבוהים יחסית למקובל בעולם.

 

לפני הרפורמה: חורים ופרצות בשיטה הישנה

 

בשיטת המס שהיתה נהוגה בישראל בעבר - קודם לשנת 2003 - ניתן היה למצוא פרצות וחורים רבים שאיפשרו לישראלים לבצע תכנוני מס פשוטים למדי, במטרה להקטין את חיוב המס בישראל. לגבי מיסוי רווחי ההון קבע דין המס בישראל במפורש שקיימת תחולה בינלאומית כוללת על בסיס פרסונלי של תושבות. דהיינו – ללא קשר למיקום הנכס, בישראל או בחו"ל. לגבי מיסוי הכנסת רגילות התשתית בישראל היתה התחולה הטריטוריאלית. והמשמעות הדבר היתה שישראל הטילה מס על הכנסות רגילות שצמחו, הופקו או התקבלו בישראל. לא היתה הוראות תחולה פרסונליות גורפת שקבעה כי כל הכנסות תושב ישראל על בסיס עולמי (Worldwide Basis) כפופות למשטר מיסוי ההכנסות השוטפות בישראל, כפי שקיים למשל בארה"ב בכל הנוגע למיסוי תושבי ו/או אזרחי ארה"ב או תאגידים שהתאגדו בהתאם לחוקי ארה"ב.

 

לפיכך, הכנסה פסיבית כריבית, שכר דירה, דיבידנדים ותמלוגים שהופקה בחו"ל, שהתקבלה קודם בחו"ל ורק לאחר מכן הועברה ארצה, לא חיובה במס בישראל. אומנם באמצעות קביעת מספר פיקציות סטטוטוריות החדיר המחוקק הישראלי את העיקרון הפרסונלי, בנוסף לרווחי הון, גם לגבי הכנסות רגילות מעסק, משלח יד ועבודה. אך עדיין ניתן היה לחמוק ממיסוי הכנסות אלה.

הופק בחו"ל - לא חייב מס בארץ

 

כך לדוגמה הכנסה אקטיבית מעסק, בין של יחיד ובין של חברה, שהופקה מחוץ לישראל, לא חיובה במס בישראל, ככל שאותו עסק נשלט ונוהל מחוץ לישראל. כך היו פני הדברים לגבי מספר עסקים המצויים בידי חברה ישראלית, שאחד מהם נשלט ונוהל מחוץ לישראל. וכך היו פני הדברים גם לגבי עסקת אקראי שהתבצעה לגבי נכסים בחו"ל.

 

באופן דומה, תושב ישראל שהפיק את הכנסותיו ממשלח-יד שבדרך כלל לא עסק בו בישראל, וכמו כן חברות בנות זרות, או אף כאלה שנרשמו בישראל - שעיקר פעילותן היה מחוץ לישראל ושעסקן נשלט ונוהל מחוץ לישראל - לא חייבו במס בישראל בגין הכנסותיהן שמקורן בחו"ל. כתוצאה מכך, ישראלים יכלו להשקיע דרך חברות זרות ולמשוך הכנסות פסיביות ללא חיוב במס בישראל.

 

הרפורמה במס: שינוי יסודי

 

החל מה- 1.1.2003 השתנו פני הדברים לחלוטין. ב- 12.6.02 הוגשו לשר האוצר המלצותיה של ועדת רבינוביץ' לרפורמה במס הכנסה, ואלו נכנסו ברובן לתוקף ב- 1 בינואר 2003. עם זאת, להסדרים מסוימים, כמו מיסוי תוכניות חיסכון, נקבעה תחולה רטרואקטיבית והם נכנסו לתוקף עוד קודם לכן. רב הסדרים ותיקונים יכנסו לתוקף רק במהלך השנים הבאות, בהתאם להוראות התחולה ועם כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר האוצר בנושא.

 

המהפך ומשמעותו

 

הרפורמה השליכה על היבטי מיסוי רבים. במסגרתה הוטל מס על ההון, הוענקו הקלות מס מסוימות, יופחת בהדרגה נטל המס על העבודה, וכן הובהרו מספר סוגיות שלא היו ברורות בעבר. אך יותר מכל השליכה הרפורמה על נושא המיסוי הבינלאומי והשפיעה לפיכך על חלק ניכר מהישראלים המעורבים בפעילות כלכלית מעבר לים.

כחלק מהרפורמה הוחלפה שיטת המיסוי הטריטוריאלית שחלה על תושבי ישראל בשיטה הפרסונלית. תושב ישראלי חייב כיום במס הן לגבי הכנסותיו המופקות בישראל והן לגבי הכנסותיו המופקות מחוץ לישראל. תושב חוץ, לעומת זאת, ממשיך להתחייב במס בישראל על הכנסה שמקורה בארץ, בהתאם לכללי מקור שנקבעו ברפורמה.

 

כללי CFC

 

במסגרת שיטת המיסוי החדשה, שיטה הנהוגה כיום ברוב המדינות המודרניות בעולם, נקבעו גם כללי CFC. ההשלכות האופרטיביות של הכללים האלה הינן מרחיקות לכת. למעשה, הם מונעים את רב הפרצות שאפשרו תכנוני מס באמצעות הקמת חברות 'Off Shore', על ידי ייחוס דיבידנד רעיוני לבעלי מניות ישראלים המחזיקים בחברות זרות.

 

הסדר חברת משלח יד זרה

 

הסדר נוסף שראוי להתייחסות מיוחדת הוא ההסדר של "חברת משלח יד זרה". מטרת ההסדר למנוע התחמקות מתשלום מס בישראל על הכנסה ממשלח יד בחו"ל, באמצעות הקמת חברה תושבת חוץ והזרמת הפעילות אליה.

 

הערכות מחדש

 

לאור שינויים אלה ואחרים, נדרשת אפוא בחינה מדוקדקת והיערכות מחודשת של דפוסי הפעילות של ישראלים בחו"ל ותכנוני המס שנהגו עד כה. קיבצנו עבורכם 10 נושאים נבחרים העולים מהחוק החדש ומהדין הקיים, שהינם בעלי השלכה ישירה ביחס למיסוי הכנסות או השקעות של ישראלים בחו"ל (בהם נדון בהרחבה במאמרים הבאים):

 

1. שינויים במבחני התושבות.

 

2. קביעת אירוע מס רעיוני בעקבות ביצוע רלוקיישן: שינוי מקום מושב.

 

3. הרחבת הפטור ממס על רווח הון ועל הכנסות פסיביות מנכסים בחו"ל לעולה חדש ולתושב חוזר.

 

4. שינויים במיסוי הכנסות ממשלח יד ומעבודה של ישראלים בחו"ל.

 

5. הקלות מס לישראלים העובדים בחו"ל והתרת ניכוין של הוצאות שהוצאו בקשר לנסיעה לחו"ל.

 

6. מיסוי ישראלים הנותנים שירותים דרך חברה תושבת חוץ – חברת משלח יד זרה.

 

7. ייחוס דיבידנד רעיוני לבעלי מניות ישראלים בחברה תושבת חוץ - חברה זרה נשלטת (CFC).

 

8. השקעות נדל"ן של ישראלים בחו"ל, ובפרט בארה"ב.

 

9. השקעות נדל"ן של זרים בישראל - מקבץ של 10 תכנוני מס על פי אמנות המס של ישראל.

 

10. מדריך הטבות המס השלם לעובדים ישראלים בארה"ב – ההשלכות הרפורמה על רלוקיישן: אופציות, שכר, רווחי הון, השקעות ועוד.

 

ראוי לציין כי בימים אלו הוגשה לכנסת הצעה חוק חדשה שנועדה לתקן ולהבהיר מספר הוראות שהוספו לפקודת מס הכנסה בעקבות הרפורמה במס.