דור שני לא שותק

חיים סקאל, הבן של סולי, לא מסתפק בחברות המשפחתיות ובהשתלטות על חברות חדשות, כמו דור-ברגר וכימניר. הייעוד שלו בחיים הוא למנף את ההצלחה לטובת מעורבות בקהילה, ולהוביל את חבריו מהדור השני לעסקים, כדי להרים כאן מהפכה חברתית. לממון הוא מספר, בראיון ראשון, למה אבא שלו הוא רובין הוד של הצרכנים, וגם מגלה מה מומלץ מאוד לעשות לפני שסוגרים איתו עסקים

לחיים סקאל (32), הבן של סולי, יש הרבה כסף והרבה חברים. גם הם רובם בנים של. עדי פדרמן, הבן של דויד פדרמן, אייל גרינברג, הבן של ג.יפית, אריאל קצב, הבן של נשיא המדינה, טובי שמלצר, הבן של שמלצר מהמכוניות והמספנות, אמיר בורוביץ', הבן של דדי בורוביץ' ואחרים.

אפשר היה לצפות שכל החבורה הזאת תיפגש באתרי הבילוי של החבר'ה הטובים, במדורי הרכילות, בברים אופנתיים. אבל מתברר שעיקר המפגשים שלהם מתקיימים בישיבות של הנהלת עמותת לב אוהב, מפעל החיים של חיים סקאל, שהקים עמותה של אנשים ועסקים למען ילדים ונוער במצוקה. "זה הייעוד שלי בחיים", הוא אומר ומציג משנה סדורה בעניין: "למנף את ההצלחה העיסקית למטרות צדקה, ולגייס את הדור הצעיר בעסקים, כמי שבבוא היום יוביל את המגזר העיסקי, לחולל שינוי חברתי".

כשהרוורד שוורץ, נשיא ובעלי חברת טימברלנד, היה בביקור בארץ, אפשר היה למצוא אותו יחד עם אבא של חיים, סולי סקאל, צובעים קירות בבית איזי שפירא, מוסד לילדים פגועים ברעננה. חיים נידב אותם. באחד מארועי ההתרמה האחרונים שארגנה העמותה למען ילדים פגועים, שנערך בקולנוע גלובס בקניון עזריאלי, הקרין סקאל את הסרט האהוב עליו: תעביר את זה הלאה. קויין ספייסי מגלם שם מורה שמנסה לגרום לאנשים לעשות מעשה טוב אחד, כדי להדביק בו אחרים.

 

התחיל מזיוף

 

 

חיים סקאל לא מתעסק רק בפילנטרופיה. הוא נשיא חברת סקאל-ספורט, 20 סניפים של חנויות לביגוד ונעלי ספורט ממותגות, ואימפוריום, רשת מותגי אופנה יוקרתיים. הממלכה שלו משתרעת על-פני קומת הקרקע במלון קולוני שעל שפת הים בהרצליה. משם הוא חולש על הכנסות של 300 מיליון שקל בשנה.

אבל סקאל לא נותן לזה להפריע לו במה שבאמת חשוב. על מסך הטלוויזיה הענק באולם התצוגה בקולוני, לא משודרת תצוגת האופנה האחרונה של דונה קארן או של נעלי האופנה היוקרתיות ניין ווסט, חלק מהמותגים שסקאל מייבא בלעדית לארץ. על המסך מוקרנים דווקא סרטים תיעודיים על פעילות האגודה. במקום לעסוק במדידות, אני שוקעת בתיעוד מדויק של תרומות ופעילות האגודה ומשתכנעת סופית שקם בישראל דור שני לכסף. גם הוא בעסקים, גם הוא צובר את מיומנות אבותיו וגם הוא חי בנוחות מירבית, אלא שהכסף בעיניו, שלא כמו אצל אבותיו, כבר אינו מטרה אלא אמצעי. כמי שלא צריך להקים עסק מההתחלה, אפשר להתפנות גם למצוקות של אחרים.

לפני מספר חודשים פרש חיים מתפקיד מנכ"ל סקאל-ספורט, ובמקומו מונה דובי שניידמן, שכמובן גויס לפעילות בעמותה. סקאל ממשיך כנשיא החברה, במטרה לפנות יותר זמן לפילנטרופיה. שליש מיום העבודה שלו מוקדש לעמותה, שמסייעת לאלפי ילדים פגועים ונזקקים במימון ציוד רפואי, טיפולים משקמים, מחשבים וציוד לפנימיות לילדים טעוני טיפוח. מעבר לזה, הוא הקים גם מעין דיוטי-פרי, חנות עודפים במחירים זולים, במצפה רמון לטובת תושבי האיזור, וכדי לעודד את תיירות הפנים במקום. העמותה עוסקת גם בגיוס כספים ותמיכה (200 אלף שקל רק השנה) למרכז רט המיועד לחולי המחלה הנדירה שפוגעת בבנות בלבד, ובהקמת מרכז לטיפול בילדים אוטיסטים בשיטה טיפולית מיוחדת בשם לובס.

פרויקט המעורבות נולד גם הוא על רקע עיסקי. סקאל עלו על יצרן ביגוד שעסק בזיוף אחד המותגים של סקאל, וחיים התכוון להגיש נגדו תביעה. הראל ויזל, מבעלי פוקס, שהיצרן הוא חבר שלו, פנה לחיים וביקש שימיר את התביעה בסיכום ביניהם. חיים אמר שהוא מוכן בתנאי שהיצרן שמעד יתרום לעמותה.

הראל ביקש שאם תרומה, אז לילדים אוטיסטיים, תחום שהוא מצוי בו בגלל בן של חברים, ומכאן התגלגל הפרויקט.

 

כולם מעריצים את אבא

 

ב-1991 השתחרר חיים סקאל מהצבא והצטרף לעסק המשפחתי כמחסנאי. באותה שנה זכה לראשונה אביו סולי במכרז להפעלת חנות הספורט בדיוטי-פרי, והפך אותה לסיפור הצלחה בקנה מידה עולמי, שבתקופת השיא הגיע למחזור של 40 מיליון דולר לשנה.

בשנה הראשונה להסתערות עם ישראל על החנות, שלחו החברות נייקי וריבוק בודקים לארץ, כיוון שהיו משוכנעות שהמחזורים המטורפים מקורם בקומבינה של סקאל: עיסקה סיבובית במהלכה סקאל רוכש מהם כמויות גדולות במחיר מוזל ומוכר מיד ברווח, לסוחרים בחו"ל. המראה של הישראלים המסתערים על נעלי הספורט הפיג את החשדות.

ב-1995, כשסקאל-ספורט חדרה גם אל מחוץ לאולם היוצאים, מונה חיים כמנכ"ל והחל ברכש זכיונות של מותגי אופנה ידועים בעולם. גם אחיו ואחותו בעסק המשפחתי: בת-אל אחותו אחראית על הסחר המקוון של הקבוצה. אחיו קובי הוא יד-ימינו של האבא. משפחה מלוכדת, מעריצה את פועלו של האב, ובכל יום שישי מתקבצים כולם לארוחת ערב בבית ההורים באפקה.

ב-1996 החליט חיים למנף את עסקי המשפחה להקמת חברת ביטוח ויחד עם חברו אודי הם הקימו את סקאל ביטוח, מהמובילות בארץ לביטוח עסקים גדולים. בין לקוחותיהם - לאומי קארד, שקם אלקטריק, שרתון ישראל, טמבור, סונול, קב' פדרמן, נייקי ישראל ועוד.

בתחילת 2000 הקים חברת השקעות משלו, ים יאנג. לפני חודשיים רכש תוך שבועיים יחד עם משקיעים את השליטה בחברת התעופה הבורסאית כימניר, לפי שווי חברה בסך 60 מיליון שקל (תוך חודש מכר את חלקו בה לשאר השותפים) ו-15% ממניות חברת הברוקרים דור ברגר לפי שווי של 40 מיליון שקל.

"דור ברגר העבירו הרבה כספים לתרומות וזו אחת הסיבות שנכנסתי אצלם שותף", אומר חיים.

"השקעתי בחברה 6 מיליון שקל ואני דירקטור בה. יש לי תוכניות מרחיקות לכת בענף הפיננסים והביטוח. לאחרונה הקמנו בסקאל-ביטוח חטיבה ליעוץ ניהול סיכונים בביטוח. ההשקעה בדור ברגר איפשרה לי כניסה לשוק ההון מתוך כוונה לבסס שיתוף פעולה בעיקר בתחום הפנסיוני בין ברגר, שמנהלים קופות גמל, לסקאל ביטוח. התשואה של קופות הגמל וקרנות הפנסיה המוסדיות נמצאת בפערים אדירים לטובת קופות-הגמל הפרטיות ולמרות זאת 98% מהציבור נמצאים בקופות הגמל המוסדיות. זה לא הגיוני ואני מקווה למהפך בתחום. סקאל-ביטוח תשווק את קופות הגמל ומוצרים אחרים של ברגר".

 

חשבנו שהדיוטי-פרי יצליח לנצח

 

 

 

מה המותג הכי מצליח של משפחת סקאל?

 

"200 דולר. הדיוטי-פרי נכנס לתודעה באמצעות הסיסמא '200 דולר' שהפכה למותג. זו הברקה של קובי אחי, שהוא ואבא שלי הם שני המוחות השיווקיים שעומדים מאחורי הקבוצה. מותג שרוצה להצליח צריך לבחור בתחום הצטיינות אחד מתוך 3 אופציות: מחיר, שירות, או מוצר. מה שמשותף לזארה, איקאה, והדיוטי-פרי הוא המחיר. יש עיצובים יפים יותר מאיקאה ואיכות טובה יותר מזארה, אבל הם הצטיינו במחיר. גם הדיוטי פרי בחר להצטיין במחיר".

 

ומה התרומה של אביך לשוק?

 

"אבא שלי היה הסמן של שוק המחיר בארץ. הוא הגורם העיקרי שהביא לירידת מחירי מוצרי האלקטרוניקה בארץ ב-70% תוך זמן כל-כך קצר. הוא הראשון שמכר וידיאו ודי.וי.די ב-200 דולר, מחיר שווה לכל נפש. אזרחים רבים רואים בו רובין הוד של הצרכנים, ולא סתם בין הלקוחות שלנו בארץ בסקאל-ישיר יש גם פועלים זרים ושכבות נמוכות. אבא הוא מאנשי העסקים מהטובים במשק. הפילוסופיה שלו היא 'מחזור גדול ברווחיות נמוכה'".

סקאל מאמין גדול במותגים וקימעונאות: "החלום שלי הוא להקים מכללה לקימעונאות ראשונה בישראל ולהעביר את הידע שצברתי מהמותגים הגדולים בעולם איתם אני עובד לכולם, ובעיקר לעסקים קטנים. להסביר מה זה מיתוג, איך יוצרים מובילות בתחום קניינות איכותית.

 

מה הטיפ שלך בעסקי הקימעונאות?

 

"שצריך בשוק להגיב מהר ומהר מאוד. קצב התפתחות שוק הקימעונאות בארץ היסטרי. לפני 8 שנים היה רק קניון אחד, קניון איילון, רמות המכסים היו מהגבוהות בעולם ולא היו כמעט מותגים. כיום המכסים ירדו דרמטית, קניונים צצים בכל מקום ומותגים ורשתות זרות נחתו כאן. פעם כיכר המדינה היה המקום היחיד למוצרים יוקרתיים וכיום כבר לא. קניון רמת-אביב פגע בו קשה. מה שמביא אותי לטיפ השני: אף פעם אל תהיה בטוח במה שנראה בטוח. חשבנו שהדיוטי-פרי יהיה הצלחה לנצח והשנתיים האחרונות היו קשות: מספר הנוסעים בגלל האינתיפאדה ירד ב-30%. ירידת המכסים צימצמה את הפער בין המחירים בארץ לדיוטי-פרי. הפעילות שלנו בשוק המקומי (סקאל ישיר וסקאל ספורט) החזיקה אותנו על הרגליים וקיזזה את ההפסד מהדיוטי-פרי. נכון להיום, כלכלית, נכון לנו לצאת מנתב"ג, אבל רגשית קשה לנו עדיין להתנתק.

 

יותר מדי קומבינות

 

 

 

אתה בן למשפחה עשירה. יכולת רק לשבת וליהנות מהחיים. מה מניע אותך לפילנטרופיה בגיל כל-כך צעיר?

 

"האהבה לעזור לאנשים. אני מאמין שאת הכוחות שלנו יש לרכז לטובת דברים חשובים באמת ולא רק לעסקים. אני מאמין שחברות עיסקיות זקוקות לערכים. וככל שהעסק שלך גדול יותר כך הוא אמצעי טוב יותר לחולל שינוי".

 

הנגיעה באומללות משפיעה עליך?

 

"זה מאוד קשה, זה יכול להחליש, מוריד את שמחת החיים, אבל מנגד זה נותן לי אפשרות להעריך ולהודות על כל הטוב שאני חי בו ואני לא מתכוון דווקא לצד הכספי אלא לבריאות הגופנית. הרגע ששבר אותי היה כשהגענו לבית איזי שפירא וראיתי שם אחד מחברי העמותה, שהתברר שהילדה שלו פגועה ומטופלת שם. זה היה מאוד קשה לראות בת של חבר".

 

כשאתה מסתכל על הטיפול של המדינה והממשלה בנושאי רווחה, אתה מרוצה?

 

"אני מאוד אוהב את המדינה וקשור אליה. אבל לצערי המדינה מושתתת על יותר מדי קומבינות. כולם נוהגים בשיטת תפוס ככל יכולתך, הכל מותר, הגנבים לא מפחדים ומוצאים אותם בבנקים, בפוליטיקה, ברשויות, בקרב חרדים, בעמותות, זה הפך לנורמה מסוכנת ובהרבה מקרים זה אפילו לא מתבצע מתחת לשולחן, כמו במדינת העולם השלישי".

 

אילו אנשי עסקים משמשים עבורך מודל?

 

"אני מסתכל על אנשים שהצליחו בתחום מסוים ורתמו את הידע להצלחת פרויקט בתחום אחר. מושיק תאומים למשל, שיחד עם משפחת סגול לקח את הפועל ת"א למעמד היסטורי, לנצח את צ'לסי בביתה. שמעון מזרחי, דיוויד פדרמן, שהביאו את מכבי תל-אביב להיות אלופת אירופה. זה מדהים בעיני".

 

לאן אתה רוצה להגיע במעורבות החברתית שלך?

 

"החזון שלי הוא לעזור לשקם כמה שיותר ילדים נזקקים. אני רוצה לרתום לעניין את הדור הבא של אנשי העסקים, אני מאמין שאנשים צריכים להוריד ציפיות מהמדינה ולקחת אחריות על עצמם. החלום שלי הוא שתיווצר כאן התלכדות של גופים מובילים במשק שתוביל מהפכה חברתית, ואני לא מדבר על פוליטיקה. העמותה שלנו הצליחה ללכד גופים עיסקיים מובילים לפרויקט כמו שופינג בפארק למען ילדים פגועים. זה הוכיח לי שזה אפשרי. התחלנו לבנות תוכנית ראשונית למהפך ואפילו נפגשתי עם עומרי שרון בנושא. אני רוצה להפוך את העמותה להצלחה בקנה מידה גדול, זה לא יקרה מהיום למחר, אבל הייתי רוצה שזה יהיה מפעל חיים מצליח. הייתי רוצה עוד כמה עשרות שנים להביט לאחור ולהסתכל בסיפוק על ההישגים. אני קורא לחברות ולעסקים ליצור איתי קשר והם יתקבלו בזרועות פתוחות".