לשופט התעבורה מאשקלון, דב פולוק, יש הרבה ביקורת על אקדח הלייזר שמכוונת המשטרה לעברנו, הנהגים. יש לו לא פחות ביקורת על הפסיקה בבתי המשפט בארץ בנושא, וגם לא מעט על מדיניות המשטרה והתביעה בכל הקשור לאקדח הזה. את כל מה שהיה לו להגיד הוא כתב, בהכרעת דין מנומקת, ארוכה ומפורטת, שקבעה כי אמינות המכשיר אינה מוחלטת.
לצערם של הנהגים, מיד כשהגיע פסק דינו של השופט פולוק לערכאת ערעור, הוא קיבל ציון "נכשל" ובוטל, הלכה למעשה, על כל קביעותיו החדשניות והמפורטות.
השופט פולוק דן בעניינו של נהג שנתפס נוסע במהירות של 117 קמ"ש. למרות שלא התבקש, התעקש פולוק לקבל מהתביעה את כל הניסויים, הבדיקות והמבחנים שנערכו למכשיר בטרם נכנס לשימוש בשנת 93'. לאחר שבחן את כל המידע שהובא בפניו, ניסח השופט פולוק בבהירות את ביקורתו: בתי המשפט בארץ לא העמידו מעולם את מכשיר הממל"ז (מד מהירות לייזר) למבחן אמיתי.
הוא קובע שעד כה הסתמכו המשטרה ובתי המשפט על שלושה פרמטרים לבדיקת אמינות המכשיר – חוות דעת מומחה מהמשטרה, עיקרון "המסה הקריטית" ופסיקה מחו"ל. לדבריו, מחוות דעת מומחה המשטרה "עולה בבירור שמשטרת ישראל לא ערכה סידרת ניסויים יסודיים ומקיפים לפני כניסת מכשיר הממל"ז לפעולה".
באשר לעיקרון "המסה הקריטית" – לפיו לאחר מספר מצטבר של קביעות בית משפט, ניתן לקבוע כי חלה על נושא מסוים "חזקה שבעובדה" – מגלה השופט פולוק שמקרה של הממל"ז, ה"מסה" היא בסך הכל פסק דין אחד. מדובר בפסק-דין רחמני משנת 96' של השופט המחוזי עמוס זמיר, שהסתמך על קביעתו של שופט תעבורה בודד ועל שתי אמרות אגב של שני שופטים אחרים.
פגמים בכל הניסויים
"פסק-דין רחמני, שבו נקבעה חזקה בעובדה של אמינות מכשיר הממל"ז, הביא לכך ששופטים אחרים פטרו עצמם מלדון בשאלת אמינות המכשיר לגופו של עניין", קובע השופט פולוק. "גישת התביעה ומשטרת ישראל, לפיה מותר למנוע מהנאשמים לעיין בניסויים ובמחקרים אחרים שנערכו לגבי אמינות הממל"ז, קיבלה גושפנקא של בית המשפט המחוזי והעליון".
פולוק מדבר על פסק-דין של בית המשפט העליון, תחת ידיו של השופט מישאל חשין, שקבע לפני כשנתיים שלאור עקרון המסה הקריטית, הניסויים שנערכו במכשיר אינם חומר חקירה ואין לנאשם זכות לעיין בהם. כך נוצר לדברי פולוק "מעגל קסמים", שבו אף בית משפט מעולם לא בחן את הניסויים שנערכו לממל"ז, וכיום גם לא יוכל לעשות זאת.
השופט פולוק בוחן בפסק הדין את כל הניסויים שנערכו למכשיר ומוצא פגמים בכל אחד מהם. למרות זאת, הוא קובע כי המכשיר אמין במידה רבה אבל לא מוחלטת. לפיכך, הוא מציע להעלות את טווח הסטייה ל-8 ק"מ פלוס-מינוס, והגבלת המרחק לבדיקה ל-305 מטרים.
בשם השיטה
אלא שקביעותיו של פולוק נשארות, פחות או יותר, על הנייר. בערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע פסל הנשיא גלעד גלעדי את פסק הדין. "קביעה של בית המשפט העליון היא בגדר הלכה והיא מחייבת את כל בתי המשפט המחוזיים, בתי משפט השלום ושופטי התעבורה", הוא קובע. "שיטת המשפט הישראלית היא השיטה האדברסרית. הצדדים הם שקובעים את זירת המחלוקת שביניהם ובית המשפט מכריע במחלוקות שהועמדו להכרעה. הליכת בית המשפט קמא לעבר מחלוקות שלא הועמדו כמחלוקות בפניו, היא סטייה מהכללים הברורים. אינני שולל באופן מוחלט את האפשרות שיכולה להיות טעות במדידת המכשיר, אולם טעות כזו יש להוכיח בדרך הנכונה לבית המשפט, בהתאם לכללי הראיות המקובלים".