שדה התעופה, שתיים בצהרים, שער 4. אני נערכת לרע מכל. הנה, כבר ביום הראשון לוקחים אותנו לטירונות, אני אתעלף ומכאן והלאה לא אזכור כלום חוץ מהעלייה למטוס והנחיתה חזרה בארץ.
החשש השני קשור דווקא לרגישות שלי לקור. אם אשרוד את המסלולים האתגריים מצפה לנו מסלול רפטינג בנהר טורקי. בטוח שאקפא שם למוות.
אני כותבת שורות אלה, משמע אני קיימת.