האם ועדות הערר יהפכו לפוליטיות?

גורמים בענף טוענים שכן, לאור כוונת ישי לקבוע כי יש להחליף מדי 5 שנים את היו"רים בוועדות - המטפלות בערעורים על החלטות תכנון ובנייה למרות הביקורות, שר הפנים נחוש

בענף הנדל"ן והבנייה מוטרדים. שר הפנים, אלי ישי, מתבצר בעמדתו להחליף את יושבי הראש של ועדות הערר - אותן ועדות שתפקידן לדון בעררים, המוגשים נגד החלטות הוועדות המקומיות.

החלטת השר ישי להפסיק כהונתם של יושבי הראש בתום 5 שנות כהונה, גררה מחאות וביקורות חריפות מצד כל חוגי הענף. היו שכינו את ההחלטה: "ניסיון לפוליטיזציה של ועדות הערר על-ידי מינויים של מקורבי ש"ס". שר המשפטים, מאיר שטרית, והיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הביעו גם הם מורת רוח גלוייה מכוונת שר הפנים. השר ישי מצידו, מוסר כי הוא איתן בדעתו, שיש להחליף את יושבי הראש מדי 5 שנים.

 

פתרון יעיל

 

קצת רקע: ועדות הערר המחוזיות נועדו לסייע לאזרחים, כחלק מתיקון 43 לחוק התיכנון והבנייה, המגביל את זכויות הוועדות המחוזיות.

על-פי תיקון זה, לצד כל ועדה מחוזית הוקמה ועדת ערר שתפקידה לדון בעררים המוגשים נגד החלטות הוועדה המקומית.

לפני תיקון 43 לחוק היתה נתונה סמכות העררים בידי הוועדה המחוזית. בפועל נערמו בוועדות המחוזיות תיקים רבים, לעיתים עשרות ואפילו מאות, שנותרו תקועים ובלתי פתירים. עד קבלת החלטה בערר היה צורך להמתין זמן רב - חודשים ארוכים ואפילו שנה. לכן ועדות הערר היוו פתרון יעיל מאוד.

ראש כל ועדת ערר הועמד משפטן. בדרך כלל היה מדובר בעורך-דין בעל 5 שנות ותק, והתמחות בתחום התכנון והבנייה. המינוי התבצע על-ידי שרי המשפטים והפנים כאחד. כן נקבע, כי "אין למנות עורך-דין, שקיים לגביו ניגוד עניינים בין תפקידו כיו"ר לבין עיסוקיו האחרים".

בעלי התפקידים האחרים בוועדה מונו כולם על-ידי שר הפנים. בין החברים הנוספים בוועדה: אדריכל החבר בארגון יציג של מהנדסים ואדריכלים, שני נציגי ציבור, המומלצים על ידי הרשויות המקומיות, וכן נציג ממשלתי (עובד מדינה) הבקיא בנושאי תכנון ובנייה.

סמכות הערכאה של ועדות הערר מקבילות לזו של בית המשפט המחוזי. לכן ברוב המקרים אימץ בית המשפט העליון את כל החלטות ועדות הערר. אין ספק שמדובר בוועדות מקצועיות, המנהלות את דיוניהן ברמה מעוררת כבוד ובאורח יעיל ביותר", אומר עו"ד יוסי נאמן, נשיא סנצ'ורי -21, המופיע רבות בפני ועדות ערר.

לדברי נאמן, "תפקיד יו"ר מקביל במידה רבה לתפקיד שופט - יותר מאשר לכל תפקיד אחר במינהל הציבורי. אם לא מחליפים שופט כל 5 שנים, מדוע צריך להחליף את יו"ר ועדת ערר?".

דברי שבח לא פחותים על ועדות הערר במתכונתן הנוכחית, מעתיר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, עדי צביקל. "ועדות ערר במתכונתן הנוכחית הן אחת ההפתעות הגדולות בתחום שלנו, הסובל ממחלות קשות. ועדות הערר בלתי תלויות, בלתי לחיצות והמתדיינים מקבלים תשובות מהירות".

עו"ד תמי רווה, המתמחה בנושאי תכנון ובנייה, מוסיפה, כי "ועדות הערר קיצרו את ההליכים בצורה מעוררת התפעלות - במקום שנים של איטיות וסחבת, נושאים שנויים במחלוקת נגמרים בתקופה של כמה חודשים".

ועדות הערר זוכות גם לשבחים מצד משרד השיכון. המנכ"ל אבי מעוז: הסטטוס המיוחד של ועדות הערר מגן על האזרח מפני החלטות הנראות בעיניו, בצדק או שלא בצדק, כשרירותיות וחסרות תום לב. כוחן של ועדות הערר הוא בכך שהן יכולות לבטל את החלטות הוועדות מקומיות או לאשרן. לכן יש לשמור על אי תלותן המוחלטת בכל גורם אפשרי". גורמים בענף הנדל"ן מביעים חשש, כי צעדו של ישי יגרור גל מינויים פוליטיים ויוביל להחלפת המשפטנים שבראש הוועדה בגורמים המקורבים לש"ס.

בעיה נוספת, שמעלים הגורמים, היא שלוועדות הערר אין סמכויות אכיפה. החלטת ועדת ערר אינה מחייבת את הוועדה המקומית, וכדי לאכוף את ההחלטה יש לפנות לבית משפט. לדבריהם, ניתן לשפר נקודה זו על-ידי הקמת יחידת אכיפה כמו זו הקיימת בוועדה המחוזית.