הזהר של ישי

ישי לוי הולך בנעליו הגדולות והבעייתיות של זהר ארגוב. יש לו קול ענק, כריזמה עצומה ולהיטים היסטריים, אבל בעיות סמים והסתבכויות בפלילים מנעו ממנו להפוך לכוכב. "עושים יותר מדי רעש בקטע של הסמים", אומר לוי שיוביל את פסטיבל התימניאדה ה-16. "הקהל אוהב אותי ואני אשיר עד יומי האחרון"

רק לזמר אחד היתה השפעה כל כך גדולה על המוסיקה המזרחית כמו לישי לוי. גם הוא התמכר לסמים, הסתבך בפלילים והשפעתו המוסיקלית היתה לדורות. קראו לו זהר ארגוב, ואם רוצים לדעת מה היה קורה לו המשיך לחיות, צריך פשוט לעקוב אחרי הקריירה של ישי לוי. זו לא הגזמה. נכון, כמעט כל כוכבון במוסיקה המזרחית הוזכר כממשיך דרכו של זהר, אבל במקרה של לוי זה פשוט אותו הדבר.

ישי לוי הוא הילד הרע של המוסיקה המזרחית. זמר עם קול ענק, כריזמה בכמויות מסחריות, להיטי קלאסיקה כמו "רקדי", "רעיה", "תלתלים שחורים", "שלום לך עזה" ועוד, והחשוב מכל - כת מעריצים נאמנה, בה הוא שולט ביד רמה. עם מעריציו נמנים כמעט כל נסיכי הזמר של הדור החדש.

אולי יותר פופולרי לספר כי המודלים לחיקוי בקרב הזמרים הים תיכוניים הם ארגוב, בועז שרעבי או אבנר גדסי, אבל עובדה שישי לוי הוא פשוט האבטיפוס של כוכב הפופ הים תיכוני. הקלטות פיראטיות מהופעותיו מועברות מיד ליד ונלמדות בשקידה על ידי כל זמר בפוטנציה. מקורבים אליו מצליחים לשכנעו שיקליט עבורם סקיצה של שיר לפני שהם עצמם ייכנסו לאולפן להקליטו. פשוט כך: קודם כל לשמוע איך ישי עושה זאת ומשם להמשיך. ההערצה לישי לוי היא פשוט תופעה מדהימה, אבל לא נוצלה כדי להביאו למרכז הבמה, למיינסטרים ולכוכבות אמיתית. האשמה נעוצה קודם כל בו. התמכרות קשה לסמים, הסתבכות עם החוק (לפני כשנה הואשם בפריצה לבית השכנה), חוסר עקביות בקריירה מבחינת יציאת אלבומים, עבודה עם מנהלים לא מקצועיים ועוד בעיות - כל אלה מעוררים תחושת פיספוס עצומה.

לפני כשלוש שנים, זמן קצר אחרי צאת אלבומו הפנטסטי "זירת חיי", חתם לוי על חוזה עם המפיק גדעון מלאכי, חוזה שהפך תוך זמן קצר לחברות אישית אמיצה, הרבה מעבר ליחסי אמרגן-זמר. זו אולי הסיבה שיותר מכל הזמרים, הוא לוקח את הופעתו בפסטיבל התימניאדה ה-16 (שתתקיים באילת בין ה-25 ל-28.8) כהרבה יותר מסתם הופעה. לוי: "התימניאדה בשבילי היא כמו מגרש ביתי. מאז שאני עם גדעון, יש להופעה שלי שם חשיבות הרבה יותר גדולה. ההצלחה של הפסטיבל חשובה לי מאוד, וכשאני רואה את הנהירה לשם זה פשוט עושה לי טוב".

מלאכי: "ישי כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהתימניאדה. למעשה, עם כל ההשקעה שלנו בבמה המרכזית, שבמיוחד השנה תהיה הרבה יותר עשירה, חלק גדול מאוד מהקהל מחכה להופעות הקטנות סביב השולחן שנמשכות אל תוך הלילה. האווירה הזאת, כשהקהל מתחכך עם הזמרים ואין מחיצה ביניהם, היא פשוט נהדרת, וכאן מתבטאת הגדולה האמיתית של ישי לוי".

 

איך נוצר הקשר ביניכם, כשגדעון עוד היה האמרגן של הזמר אורן חן?

 

לוי: "תמיד היתה בינינו הערכה גדולה, ואחרי שהחוזה ביני לבין האמרגן הקודם הסתיים, זה פשוט נולד".

מלאכי: "אני מעריץ של ישי, לדעתי הוא הזמר הכי טוב בארץ. אני מזמן כבר לא על תקן מנהל אישי, אנחנו חברים טובים ובהופעות אני יושב ונהנה. אני יכול לשמוע אותו בלי הפסקה. יש לי את חברת התיירות שלי ואת התימניאדה פעם בשנה. באמת שאני לא צריך את הכאב ראש הזה של זמר, הגעתי למסקנה הזאת מזמן. אבל ישי זה משהו שונה לגמרי, זה פשוט ליהנות מהעבודה".

קרוב לשנתיים מחכים שני אלבומים של ישי לוי ליציאה לאוויר העולם. האחד אלבום "חפלה", שכולו קאוורים ומחרוזות, והשני אלבום אולפן מקורי. הקהל, כמובן, משווע למשהו חדש מכיוונו של לוי, שמאז "זירת חיי" הסתפק באלבום עלוב למדי, "להיטי היובל" בהפקת "בן מוש", בו ביצע מבחר שירי קלאסיקה ישראליים. הוא גם הוציא כסינגל את "טעיתי, אני טועה", שכתב והלחין עבורו רמי ברזל זמן קצר לאחר שלוי נעצר בחשד לפריצת דירת שכנתו. כן יצא האלבום "ישי לוי מארח", אוסף להיטים שכלל חידוש של לוי לשיר "אין כמו אמא" של להקת "אתניקס". למעשה, השיר הזה היה הסיבה להוצאת האלבום ולהתנגחות ב"אתניקס". הביצוע עורר סערה לא קטנה בתעשייה המקומית וחברי "אתניקס" אף פנו בעניין לבית המשפט, מאחר שהשיר בביצוע לוי יצא בזמן שהשיר בביצועם יצא כסינגל - דבר שללא ספק איים על הצלחת האלבום העתידי שלהם, "ברוכים הבאים לישראל". לוי: "אני קיבלתי כסף, אמרו לי שיש כבר פלייבק מוכן, ביקשו ממני לבצע את השיר ובאתי".

 

ובדרך עקצת את "אתניקס" על שלא כתבו לך שיר ב"זירת חיי".

 

"נכון שהתאכזבתי מזה שהם לא כתבו לי באלבום הזה. פניתי לזאב נחמה, אבל הוא נתן לי כל מיני תירוצים והתחמקויות, והבנתי את הרמז".

 

עם כל הבלגן הזה של אלבומים שיצאו ואלה שבדרך, אתה יודע כמה אלבומים יצאו לך עד היום?

 

"לא כל כך. בערך שבעה-שמונה".

לוי, 40, נשוי לאיריס ואב לחמישה, מתגורר ברמת גן, נמצא בנתק ממושך עם אחיו, הזמר נתי לוי, ויש לו בטן מלאה על הדור הנוכחי של הזמרים: "אין אף זמר בדור החדש שהצליח לרגש אותי. ממש לא. היום הכל פוזה וקומבינות. אתה רואה חיבורים בין זמרים שאין ביניהם שום קשר, כאילו חברים טובים והכל דאווין ושקרים. קורעים את עצמם בהלוואות וכסף מהמשפחה בשביל מכונית חדשה, שיגידו שהם כוכבים. אני לא צריך את זה. אם אני רוצה, מחר יש לי וילה, אבל מספיקה לי הדירה הזאת ומה שיש. גם אין כבוד היום. חוץ מאייל גולן, אף אחד לא יודע לכבד באמת. רק גולן מכבד אותי מתוך הערכה אמיתית אלי".

 

ומה עם הבן שלך, שיר? הבטחת שהוא יהיה כוכב ושיהיה לך דואט איתו באלבום הבא.

 

"יש לו פוטנציאל והוא יהיה כוכב, אבל הוא עדיין לא מוכן".

 

עם יד על הלב, אתה לא מרגיש פיספוס? אתה אמור להיות היום בעמדה של כוכב-על, עם הופעות בהיכל התרבות.

 

"אני מעדיף הופעה במועדון, שם יש את הנשיקות והחיבוקים, אתה מרגיש את הקהל והוא אותך. זה כיף להופיע מול אלפים על במה ענקית, אבל רק מדי פעם".

 

שאלה ישירה: גמרת עם הסמים?

 

"זה לא עניינו של אף אחד. הסמים זה עניין אישי שלי. תשעים אחוז מהזמרים משתמשים בסמים כאלה או אחרים. עושים יותר מדי רעש בקטע של הסמים. זה לא שאני זרוק, לא עובד ולא עושה כלום. יש לי אשה, חמישה ילדים וקריירה שבכל המהלך שלה פיספסתי אולי הופעה אחת. אנשים אוהבים ללכלך, אבל לא יעזור כלום. האהבה שלי לקהל, לבמה ולמיקרופון היא אדירה, ואני מגיע לכל הופעה".

 

המעריצים שלך מודאגים.

 

"אני אמשיך לשיר עד יומי האחרון".

 

החשש הוא שהיום האחרון קרב.

 

"לא, אין מה לדאוג, אני מתכוון להישאר כאן עוד הרבה זמן".

 

זמן קצר לאחר מות אחיך, יגאל, בתאונת דרכים סיפרת על שיר שכתבת והלחנת לזכרו. יש סיכוי שנשמע אותו, או יצירות אחרות שלך?

 

"למרות שאני מאוד מעריך זמרים שגם כותבים ומלחינים, לא נראה לי. אני מעדיף שיכתבו עבורי ומתוך זה לבחור. בזה אני טוב, בבחירת חומר. יש לי את ההבחנה הדקה בין להיט לסתם שיר. השיר לזכר אחי ז"ל פשוט זרם לי מהבטן ישר, בלי תיכנון, אבל הוא יישאר כנראה במגירה".