שיעור בתיאוריה

משרד הרישוי גובה סכום לא מבוטל עבור מבחן התיאוריה, אך לנבחנים אין שום זכות לערעור אם הם נכשלים. סיפורה של ר', שהגיע עד לתלונה במשטרה, מלמד על מצבו של האזרח הקטן מול גופים ביורוקרטים

מבחן התיאוריה, שהוא חלק בלתי נפרד מהכשרתו של כל נהג חדש, אינו אמור להיות אירוע טראומטי במיוחד. אך ר', שנבחנה בראשית אוגוסט, גילתה שלא בטובתה, כי מי שאינו מציית לכללים שמנהיגים הפקידים במקום שבו נבחנה, עלול לשלם ביוקר.

ר' ביקשה להיבחן בסניף משרד הרישוי ברחוב קיציס שבצפון תל אביב. עם סיום הבחינה, היא מספרת, יצאה למסדרון והמתינה עם שאר הנבחנים לקבלת התוצאות. עודם ממתינים שם, ואדם מעובדי המשרד יצא ממשרדו הסמוך, צעק על הממתינים, ובשפה בוטה וגסה גירש אותם אל מחוץ למבוא חדר הבחינה. משהעירה לו ר' על דרך דיבורו - לעג לה ועלב בה.

אותו אדם היה זה שבדק את הבחינות, והוא גם זה שהודיע לר', כי נכשלה. היות שלטופס כל בחינה מוצמדת תמונתו של הנבחן, כך שהוא בהחלט יכול היה לזהות את מבחנה של ר', היא חשדה כי יש דברים בגו. לכן ביקשה ממנו לראות את טופס הבחינה. יצוין, כי הבחינה מתבצעת באמצעות שאלון אמריקאי, ועל הנבחנים לסמן אחת מבין האפשרויות לתשובה. מי שצבר עד 4 טעויות – עובר את הבחינה; מ-5 טעויות ומעלה – ייכשל. צורתו של הטופס מאפשרת איפוא לראות היכן שגה הנבחן, וכמה טעויות בסך הכל צבר.

 

סגר את החלון על היד

 

העובד סירב לבקשתה של ר', והציע שתיגש למנהל הסניף. כשניגשה למשרדו, נאמר לה כי הוא אכן נמצא שם, אך הוא עצמו התעלם מפנייתה, סובב את גבו אליה כשדיברה אליו, סירב להזדהות בשמו, וסירב נחרצות להראות לה את טופס הבחינה.

השיחה התנהלה מבעד לאשנב המשרד, ובמהלכה לא היסס מנהל הסניף להתבטא בגסות כלפי ר'. לאחר ששבה ודרשה לראות את טופס הבחינה, סגר הלה את חלון האשנב על כף ידה בכוח.

מזועזעת וכאובה עזבה ר' את המקום ונסעה מייד למשטרת צפון תל אביב. שם הגישה תלונה נגד האיש בגין תקיפה. הכאב בכף ידה, היא מספרת, הורגש היטב עוד ימים לאחר מכן.

בו ביום פנתה ר' גם לדובר משרד התחבורה. שבוע רצוף שיחות טלפוניות ביוזמתה של ר' הניב לבסוף תשובה. המנהל הארצי של משרד הרישוי יצר עמה קשר. בשיחתם ביקש לשמוע ממנה את פרטי המקרה. לאחר ששמע את גרסתה לאירועים סיפר לה, כי שוחח גם עם מנהל סניף משרד הרישוי שביחס אליו התלוננה. לדבריו, האיש אמנם הכחיש את כל האירוע, אך הוא עצמו, אמר, נוטה להאמין לדבריה של ר'. אדם זה, הדגיש באוזניה, אינו מייצג את עובדי משרד הרישוי, והוא, כמנהל הארצי של משרד הרישוי, ידאג לרשום הערה בתיקו האישי.

באותה שיחה שאל את ר' אם תהיה מוכנה לבוא לבירור פנים אל פנים עם מנהל הסניף, מאחר שלא היו עדים למה שהתרחש, והיא השיבה בחיוב.

ר' שבה וחזרה גם בשיחה זו על בקשתה לראות את טופס הבחינה. גם כעת נתקלה בסירוב בנימוק ש"אין כוח אדם לתת לנבחנים את טפסי הבחינה". עם זאת, המנהל הארצי של משרד הרישוי הבטיח כי הוא בעצמו יבדוק את בחינתה ויודיע לה מה התוצאות. כשחזר והתקשר אליה, אמר לה כי נכשלה, כיוון ששגתה בתשובות ל-5 שאלות. הוא סירב לומר לה באילו שאלות נכשלה, והיה מוכן למסור רק את תחומי הבחינה שבהם היו תשובות שגויות.

 

הפתעה לא נעימה

 

הפתעה לא נעימה ציפתה לר' גם בכל האמור בבירור תלונתה. המנהל הארצי של משרד הרישוי אמר לה, כי דיבר פעם נוספת עם מנהל הסניף בתל אביב, ולאור טענותיו של זה הוא אינו בטוח מה בדיוק אירע. בסופה של השיחה לא קיבלה ר' תשובה חד-משמעית אילו צעדים, אם בכלל, יינקטו נגד מי שתקף אותה.

את שאלת התקיפה במישור הפלילי תברר משטרת ישראל. אך למעשיו של מנהל סניף משרד הרישוי ברחוב קיציס, כעובד מדינה, יש גם היבט משמעתי. ולכן, משהובא כל הסיפור לידיעתו של מנהלו, היה על האחרון להתחיל בהליך המעוגן בחוק שירות המדינה (משמעת).

מפרשה זו עולה היבט בעייתי של מבחני התיאוריה. נבחן המבקש להיבחן בהם משלם בכל פעם 106 שקל. המבחנים נבדקים בידי אדם, ולא באמצעות קורא אופטי, מה שיוצר סבירות לא מבוטלת כי ייתכנו טעויות בבדיקה. למרות זאת, כפי שגילתה ר', אין לנבחנים שום דרך לבדוק אם אמנם נפלה טעות בבדיקת הבחינה – ולערער על תוצאותיה. וכך, באין להם שום מושג אם אמנם נבדקה בחינתם כראוי, ובמה, אם בכלל, שגו, הם נאלצים לחזור ולהיבחן – ולשלם שוב 106 שקל.

בלשון המעטה, זו נוהל בעייתי. הוא היה בעייתי גם אילו יכלו הנבחנים להיבחן שוב ושוב חינם אין כסף. משהם נדרשים לשלם עבור דבר שלא ברור להם אם אמנם הוא מוצדק – השאלה רק מתחדדת.

את הבעיה ניתן היה לפתור בקלות יחסית. סביר שמספר הנכשלים בבחינות אלו קטן ממספר המצליחים. כלומר, מספר המערערים הפוטנציאליים קטן. מתוכם, לא כולם יבקשו לראות את הטפסים. ולגבי אלו שיבקשו – בכל יום בחינות נבחנים עשרות אם לא מאות בני אדם, כך שסך כל הכנסות המדינה משירות זה אינן מבוטלות. וכך, למשל, בכל במקום שבו נבחנו 100 נבחנים ביום אחד גובה מהם המדינה – נדגיש, ביום אחד בלבד, ובכל יום שזה מספר הנבחנים – בסך הכל סכום של 10,600 שקל. מן הסתם אפשר יהיה להקצות חלק כלשהו מסכומים אלה למימון שירות ערעורים לציבור.

 

משרד התחבורה: התוצאות אמינות

 

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה, כי "מנהל אגף הרישוי במשרד שוחח עם מנהל משרד הרישוי בצפון תל אביב, אולם הלה הכחיש את הדברים כפי שהוצגו על ידי המתלוננת. מאחר שהוגשה תלונה למשטרה בנושא, נפעל בהתאם לתוצאות החקירה.

"אשר לבדיקת מבחני התאוריה, אלו נבדקים באמצעות סרגל בדיקה, דבר שהופך את התוצאות למדוייקות ואמינות".

 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות