עלו ברשת

כל מה שצריך לדעת על פתיחת שנת הלימודים, על נסיעות לחו"ל בחגים וכן תוכנות מסורתיות, בוסים מעצבנים, אוריגמי, ראפ בעברית ועוד אתרים ששווה להכיר

אתר פרטי חדש נועד לשרת את הסטודנטים בבית הספר למדעי המחשב והמתימטיקה במכללה האקדמית נתניה. זהו עמוד רשת בסיסי, עם לינקים לאתרים של סטודנטים ומרצים, קבצים וסיכומי הרצאות, אתרי הקורסים ועם מערכת המידע המקוון לסטודנטים, המאפשרת עיון בנתוני המחשב של המכללה, כולל ציונים וכו'.

טל הדרי הקים ומנהל את האתר המקיף של אגודת הסטודנטים במכללה להוראת הטכנולוגיה. תלמידי המכללה יכולים להקליד את מספר הזהות שלהם, ולהשתמש בספר הטלפונים המקוון למורים וסטודנטים. משתמשים לא רשומים יכולים לעיין בכל יתר המידע, שנועד בעיקר להציג מידע זמין לתלמידים: יש בו לוח מודעות, פורום, הודעות ברשימת תפוצה, מידע על אירועים והוזלות לסטודנטים ועוד. האתר מרכז טפסים שימושיים להורדה ומידע אודות נותני שירות (מתרגמים, מדפיסים וכו'). לצד אלה, הוא מפנה לים קטן של מידע אקדמי: עבודות, תרגומים, מאמרים, סיכומי קורסים, מבחנים ועוד.

חברה פרטית להוראה, אוף ואון-ליין, מפעילה את האתר "אי-טיצ'ר", המורה המקוון, המציג מערך של כ- 150 מורים פרטיים, במשימות הוראה שונות בבתי הספר, בבתי התלמידים או באמצעות הרשת. האתר אסתטי ומרשים, ומעיד רצינותם המקצועית של מפעילי החברה, פרופ' שמעון שוקן, דיקן בית הספר למחשבים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ואיציק סיוון, מייסד בית הספר למקצועות המחשב "סיוון". צוות המורים נבחר בקפידה, והחברה מקיימת מעקב צמוד אחר פעילותם, אוספת בקביעות משוב מתלמידיהם ומהלקוחות, ומפרסמת את דירוג המורים באתר.

החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית, המאפשרת לכל מנוי משלם להתחבר למערכת, לבחור מורה על פי המקצוע או לפי דירוגו, לבחון אם הוא פנוי, ואם לא, להתייצב ברשימת הממתינים. כשהמורה מתפנה – הוא שב אל התלמיד ומסייע לו באופן מקוון. בשירותי החברה משתמשות מסגרות חינוכיות רבות, בהן רשויות עירוניות בשרון, האוניברסיטה הפתוחה, פרויקט סנונית, ביה"ס לחמן ועוד.

"תלמוד בלימוד עצמי" הוא אתר פרטי המיועד למורים ולתלמידי גמרא בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. את האתר הקים ומפעיל ד"ר צבי קנריק, שפיתח שיטות שונות לפשיוט הסוגיות התלמודיות, ועל פיהן הוא מציע דפים לעבודה עצמית בפרקי "המפקיד" ו"אלו המציאות", הכלולות בתוכנית הלימודים בבתי הספר. האתר מותאם גם ללימוד מקוון, שכן התלמידים יכולים לבחור עמוד גמרא, לבצע את העבודה העצמית, ולשגרה באימייל למורה, לבדיקה. האתר מכיל גם מאמרים והסברים כלליים על השיטה.

"מיוזיק-סקול" הוא מיזם מרשים, מבית היוצר של איש האשכולות נדב דפני, מורה ב"תלמה ילין", מוסיקאי ואיש מחשבים. דפני שוקד כבר שנים על הפרויקט הממוחשב הזה, המספק תכנים אודות תולדות המוזיקה, לצד התנסות והדרכה מקוונת ביצירת מוזיקה. לשיטתו, התשלום תמורת השימוש בתוכנה ובסביבה החינוכית שפיתח יתבצע בידי מרכזי לימוד (בתי ספר וקונסרבטוריונים), שיגבו דמי מנוי מתלמידיהם. סביבת העובדה היא אינטרנטית, ומורים ותלמידים מנהלים חשבונות משתמש באמצעות שם וסיסמה. האתר הסגור עושה שימוש בכל יכולות המדיה: סרטוני וידאו, קבצי מוזיקה, טקסט ותמונות, וכולל מידע מוזיקלי אנציקלופדי, עזרים וכלים ליצירת מוזיקה, אוסף של תוכנות מוזיקה להורדה, חומרי עזר למורים, כתבות מגזין ופורומים לשימושם של מנויים בלבד. מחיר השימוש באתר למוסד חינוכי (על כל תלמידיו) הוא 500 דולר בשנה. מורה בודד ישלם רק מאה דולר לשנה.

"הקרן לקידום יוזמות חינוכיות", הממומנת מאז 1971 בידי הגברת מרסלה ברנר, פרופסור לחינוך מארה"ב, מעודדת מורים ומנהלים לפתח שיטות הוראה חדשניות, שיביאו להעלאת רמת החינוך. הקרן משתפת פעולה עם משרד החינוך, ומממנת רעיונות ויוזמות, שאין להם מימון ממקורות בית הספר. הקרן מימנה עד כה יותר מ- 1300 פרויקטים בכל מסגרות החינוך בארץ, כשהתנאי היחיד הוא שהתוכנית טרם בוצעה בגין מחסור תקציבי. באתרה ניתן לקרוא אודות היזמים והפרויקטים שנעזרו בה בשנה האחרונה.

 

לנוסעים

 

"ויזה סנטר און-ליין" הוא אתר בסיסי מאוד, המציע לגולשים ישראלים סיוע ומידע אודות ויזת הגירה ובעיקר אשרות עבודה בניו זילנד. האתר מציע תשובות מקוונות על שאלות ובקשות למידע נוסף, והשירות כרוך בתשלום.

"פאר-אאוט" הוא שמה של חברה ישראלית לארגון מסעות וטיולים לא שגרתיים ביעדים אקזוטיים, וזה גם שם האתר המשובח שמפעילה החברה ברשת, המצטיין בעיצובו ובאיכות תכניו. בעלי החברה ומפעיליה הם גם המדריכים המתלווים לקבוצה, ומדובר בשלושה מטובי בחורינו, בסוף שנות העשרים לחייהם, שהתמחו בטיולי עומק ומסלולי תרמילאים באתרים שונים בעולם. החברה מציעה מסעות לסיביר, אוגנדה, נמיביה, לאוס, וקווקז. המחירים לשבועיים-שלושה: מ-1500 ועד 2850 דולר, כולל הכל.

גיל פאר הקים ומפעיל מאגר מידע פרטי ולא קונבנציונלי אודות אתרי סקי. הניווט מתבצע באמצעות לחיצה על שמות מדינות או בחירת אתרי סקי על גבי מפות העולם, ולפיכך, נדרש שם שיפוץ דחוף במבנה. מצד שני, קטעי הביקורות המופיעים שם נכתבו בידי גולשים שביקרו באתרי הסקי המדוברים, והם מספקים אינפורמציה רבה אודות המתקן, המחירים והפעילויות בתחומו, וכן חסרונותיו ויתרונותיו. מי שמעוניין, יכול להוסיף לאתר סקירות אישיות פרי מקלדתו.

"פוטו-נט" היא מערכת מקוונת איכותית ביותר לניהול ותצוגה של יומני מסע אישיים, המשמשים בו-זמנית לכמה מטרות: כמידע תיירותי לגולשים, כאמצעי קשר עם בני המשפחה של המטייל-בעל היומן, וכן כתשתית לאופרציה רחבה יותר, בהשראת ג'יאוסיטיס, של שרתי חינם לאתרים אישיים, אולם בתחום אחד בלבד (תשתית שעליה ניתן יהיה להוסיף בעתיד רבדים מסחריים). האתר מעולה באופן כללי, ענק, ורוב תכניו מאלפים. לצד יומני המסע, הוא מעניק שירותים קהילתיים רבים, מפרסם "מידע למתחילים", ומפעיל חנות מקוונת לפריטי מסעות.

"טור-נקסט" הוא מערכת ישראלית מקוונת להזמנות של נסיעות, טיסות וחבילות נופש בכל העולם. המערכת מוזנת בנתונים מרוב סיטונאי התיירות וחברות התעופה הטסות לישראל, ומאפשרת רכישה און-ליין של מקום בטיסה או חדר במלון, וקבלת העתק מאישור ההזמנה באימייל.

 

תוכנות ומסורת

 

שתי תוכנות חופשיות לשירות הגולשים שומרי המסורת. הראשונה, תוכנה ל"חלונות" בשם "פסוקו של יום", מציגה פסוק יהודי בצורות שונות: כ"טפט" למערכת ההפעלה, כמסך אלטרנטיבי למסך האתחול של "חלונות", השמעת "צליל יהודי" במקום האות המודיע על כיבוי המערכת, מסכים וגרפיקה "יהודית" במקום סדרת פעולות של מערכת ההפעלה ועוד. התוכנה אינה מתבססת על שפת מערכת ההפעלה, ולנצח תציג את הפסוקים בעברית. הפסוק מוצג בחלון רחב, ולצדו תמונתו של הרב לו הוא מיוחס. העיצוב של המסכים פשטני אם כי עליז למדי, וא-פרופו עליזות: השימוש במגן דוד צבעוני כלוגו תמוה, שכן הוא מזכיר יותר את סקציית הגייז-שומרי-מסורת במצעד הגאווה, אבל זה באמת עניין של טעם.

התוכנה החופשית השנייה מאפשרת לכל יהודי לעקוב אחרי ימי ספירת העומר, לספור את היום ולברך. הברכה מופיעה רק בלילה, שכן על פי ההלכה, אדם שלא "ספר" בלילה, יספור ביום ללא הברכה. התוכנה כוללת גם את "כפתור הרחמן", שלחיצה עליו פותחת חלון, המציג את הדברים שיש לומר אחרי ספירת העומר. את התוכנה ניתן להוריד כקובץ זיפ, ולהתקין כרגיל.

 

תהרוג את זה וזהו

 

אם גם לכם יש בוס רודן, שכנה נודניקית, או סתם דמות מעצבנת, שהייתם מתים להיפרד ממנה לנצח, ואם בכל פעם שאתם פוגשים אותו או אותה מתכווצת היד שלכם לכדי אגרוף, וכמעט נעה בקו ישר אל הפרצוף הזחוח מהסיוטים שלכם, אבל אין לכם שום כוונה אמיתית להוליך את האנרגיה השלילית הזו למעשים (וטוב שכך), הנה רעיון מקורי לקתרזיס, באדיבות משוגעי הרשת. מדובר בסרטון פלאש אינטראקטיבי קצר, המאפשר לכל גולש להעלות את תמונתו של מושא שנאתו, למקם אותה במרכז המטווח, ולהתחיל לירות. שתי מחסניות מלאות כדורים עומדות לרשותכם, ואם זה לא הביא את ההרפיה המיוחלת, אפשר להתחיל מחדש ללא דיחוי. אם זה ינקז את האלימות המילולית אל המרחב המקוון – זה שווה.

 

עמוד האוריגמי של גלעד

 

גלעד אהרוני הוא מומחה ישראלי לאוריגמי, אמנות קיפול הנייר היפנית, ואל תתבלבלו לרגע: לא מדובר בשיעור של בתיה עוזיאל, אלא ביצירות מורכבות ובפסלי נייר צבעוניים ויפהפיים. האתר המרשים של אהרוני, על טהרת האנגלית, עמוס גלריות של עשרות מיצירותיו, בקטיגוריות שונות, ואף זכה בפרס "עגור הזהב", מטעם אתר מוביל בתחום היצירה ומלאכת היד. על המדפים בספריה של אהרוני יש יותר מ- 200 ספרים בשפות שונות, העוסקים באמנות קיפול הנייר בתרבויות השונות, וכן עשרות מגזינים בנושא. אהרוני מביא סקירה וביקורות על הספרים והמגזינים, וגולשים מהעולם מוצאים במידע זה יתרון חשוב.

 

הראפ חי ובועט בעברית

 

"ר-א-פ" הוא הפתעה נפלאה לשוחרי הז'אנר: זירה ישראלית עצמאית ומושקעת ביותר, גראפית ותוכנית, המוקדשת כולה לראפ עולמי ומקומי. האתר המצוין הזה נבנה בידי טל שקד, ויש בו מאגר ביוגרפיות של זמרים ואמני ראפ מובילים, מדריך לאירועים ומסיבות, ביקורות, כתבות, אינדקס אתרים בתחום, שפע אפשרויות להורדות (קבצי mp3, סקינים, קליפים ומצגות), טורים אישיים, סקרים, חידות ועוד. אבל מעבר לרשימה המרשימה הזו, טל שקד מצליח להעביר את אווירת ההיפ-הופ באמצעות העיצוב בגווני שחור-כחול, הפונטים והלוגואים המזכירים כתובות גרפיטי והעומס הגדול במידע כתוב וויזואלי. גלריית התמונות כוללת עשרות תמונות של אמנים מובילים, מסנופ דוג ואמינם הצפויים, ועד ההרכב וו-טאנג קלאן, שטרם זכינו להכיר אישית. עמוד מיוחד מאפשר לעיין ב"ליריקסים", הטקסטים המדוקלמים-מושרים בידי אמני הראפ. האתר כתוב עברית, וניכר שמפעיליו היו שמחים יותר להציג בו תכנים על ראפרים עבריים צחי שפה, רק מה, ההיצע לא משהו, מה שהופך את סאבלימינל ליקיר האתר.