דברים שרואים משם לא רואים מכאן

אחרי שנים של חיפושים, גומבוץ סלע, מצליח להתחמק מארוחת החג עם תירוץ מוצדק, אבל הוא לא מאושר. מתכונים ווידוי אישי

שנים שאני מתכנן ליישם את ההחלטה המתריסה ולא להערך, בכל דרך שהיא, לארוחת החג. שנים שאני מתכנן להגשים יום אחד את חלומי הגדול ולא לפקוד אותה בכלל. בתמורה הייתי מוכן, אישית, להתחייב לקום בכל יום שבת ברבע לשבע בבוקר ולצפות בערוץ הילדים בתכנית של עודד מנשה, או לצפות ברצף בפרקים של "משפחת באנקר", רק לא להיקלע לשדה הקרב המשפחתי של ערב החג.

שנים שאני תר אחרי תרמית קטנה, אך לגיטימית, כזו שתחסוך ממני את תחושת הקורבן. את האוכל האפור, שנראה כמי שביקר בכור בדימונה, נחשף לקרינה רדיואקטיבית ויכול לשמש כנשק ביולוגי לשעת חרום. תרמית כזו שתחסוך ממני את האובר רומנטיזציה הקיימת סביב ארוחת החג ואת החוש היהודי לדרמה ולהיסטריה. את סבתא, שבכל פעם שחולף מטוס בשמיים, אפילו כזה של "אצבעוני", היא שואלת: "מה, שוב יום העצמאות? שוב המטס החגיגי של חיל האויר?", את הילדים שמנהלים אוטונומיית "קְלַפְטַעוֹת" משלהם, בצווחות, כי לא פעם שקלתי להסתנן לאוטונומיה שלהם, לתפוס אחיין אחד ולהעיף אותו דרך החלון אבל חששתי שמא איזה גברת, עוברת אורח, תקבל את האחיין שלי בראש.

לא פעם יצאתי לקרב ראש בראש עם אמא שלי. קו ההגנה שלי התבסס בעיקר על התאורה המאד לא מפרגנת המשמשת בארועים המשפחתיים הללו, על נושאי השיחה הכוללים תופעות מוזרות בהתנהגות קיבת הקשישים, שאלת תופעת ה"ביבי נתניהו לאן?" ועוד, אבל אמא אמרה: "קדימה! קדימה!".

כמי שמופקדת על תיק האיחוד, על תיק ה"מה יגידו" ועל תיק נקיפות המצפון במשפחה, אמא הוסיפה: "מי יחזיק לי את היד ברגעים הקשים? אתה חייב את זה לעצמך. ולי. זה כמו גיבוש לשייטת וסיירת מטכ"ל. זה מחזק את כושר ההשרדות ומפתח יכולות נפשיות ואמונה במצב. מה אני כבר מבקשת ממך?!". בשלב הזה בו התחלתי להתחמם ולרתוח מכעס היא שלפה את הטיפ שסבא יהודה, עליו השלום, נתן לה בהיותו על ערש דוואי ממש: "תבוא. תדפוק חלטורה קצרה. אני אשלם לך. על בסיס חודשי. רק תבוא". זוהי שיטת קירור עתיקה, הנהוגה במשפחות כשלי ומוכיחה את עצמה שוב ושוב.

וכך, שנה אחרי שנה, 35 בזו אחר זו, מצאתי עצמי שיכור, מתנדנד כמו פיראט על ספינת מעפילים, מסתכל מהחלון, מוודא שאני לא בגיהנום, מככב באסון הפרטי שלי, במצב החרום הנוראי אליו נקלעתי שוב, וחושב "איפה?! איפה ?! איפה נחמן שי כשצריך אותו שירגיע?! ואיפה אני מוצא את התחקירנית של "פוקוס" של רפי גינת ומוכר לה את זכויות השידור של הוידאו, המתעד את כל רגעי האסון".

 

למה אני מספר לכם את כל זה?

 

כי השנה השתנו כללי המשחק, השנה יוגשם, בכפיה בניכר, חלומי הגדול. ומה אני אגיד לכם, זה לא מסתמן כ"גליק" גדול. ולא כ"שוס" ענק.

מוכן לראות ברצף פרקים של "סמי וסוסו" ו"השטיח המעופף עם לילית נגר" רק בשביל לדפוק חלטורה ולהיות בבית, עם המשפחה, תמורת תשלום על בסיס חודשי מאמא. או בלעדיו. שנה טובה.

 

אסקלופ עגל בתפוזים ורום

 

 

 

חומרים:

 

 

 

למילוי:

 

3 כפות שמן זית

6 גבעולי בצל ירוק, קצוצים דק

פילטים משלושה תפוזים

ספל פרורי לחם

3 כפות מרווה קצוצה

4 כפות רום כהה

מלח ופלפל

 

לבשר:

 

6 אסקלופי עגל

קמח

12 עלי מרווה

3 כפות שמן זית

4 שאלוט קצוצים דק

ספל ציר עוף או עגל

 

הכנה:

 

1. מכינים את המילוי: מחממים את השמן במחבת כבדה, ומאדים את הבצל הירוק עד ריכוך. מסירים מהאש ומוסיפים כמעט את כל הפילטים של התפוזים (משאירים כמה לקישוט). מוסיפים פרורי לחם ומרווה. מוסיפים את הרום. מתבלים במלח ופלפל. ( כדאי לערבב בעדינות בכדי לא לצ'קמק את הפילטים).

2. מניחים את האסקלופים על משטח העבודה. מניחים מהמילוי במרכז כל אסקלופ ומגלגלים. מפזרים קמח. ממליחים ומפלפלים.

3. מחממים מחבת עם שמן ומשחימים את האסקלופים הממולאים. מוציאים מהמחבת ומעבירים לתבנית.

4. במיצי העגל שנותרו במחבת מבשלים את השאלוטס כשלש דקות. מוסיפים את נוזל העוף או העגל ויוצים לתבנית עם האסקלופים.

5. מכסים את התבנית בנייר אלומיניום ומכניסים לתנור שחומם ל - 180 מעלות צלזיוס לכרבע שעה. בהגשה מפזרים עוד מעט מרווה קצוצה.

 

סלרי ביין לבן

 

מגישים ליד האסקלופים.

 

חומרים:

 

4 כפות חמאה

בצל אחד בינוני קצוץ דק

גבעולים מראש סלרי אחד חתוכים למקלות באורך 10 ס"מ

מלח ופלפל

ספל יין לבן

 

הכנה:

 

במחבת כבדה (כזו בעלת מכסה תואם) מחממים את החמאה. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומאדים עד שהבצל מתחיל להשחים. מוסיפים את גבעולי הסלרי. מוסיפים מלח ופלפל ומזהיבים מעט. מוסיפים את היין, מכסים במכסה ומבשלים כרבע שעה.

 

תפוחי אדמה בחמאה

 

 

 

חומרים:

 

1 ק"ג תפוחי אדמה קטנטנים

מלח

2 כפות חמאה

3 כפות נענע קצוצה

 

הכנה:

 

מבשלים את תפוחי האדמה במים רותחים מומלחים, למשך כעשרים דקות. מסננים מהמים. מייבשים היטב.

במחבת גדולה מחממים את החמאה, מוסיפים את תפוחי האדמה, מלח ופלפל ונענע. מערבבים בעדינות.

 

הכלאה בין בוורייה לפנקוטה עם סלט רימונים

 

 

 

חומרים:

 

500 מ"ל חלב

4 חלמונים

4 כפות אבקת סוכר

4 כפיות אבקת ג'לטין

1/3 כוס מים רותחים

כוס מחית תותים, או מחית פירות יער

150 מ"ל שמנת מוקצפת

 

הכנה:

 

1. משמנים תבנית שקעים. בסיר מביאים את החלב לרתיחה עדינה. מסירים מהאש.

2. בקערה נפרדת מערבבים היטב את החלמונים עם הסוכר. יוצקים מעל תערובת החלמונים את החלב. מעמידים על בן מרי ומערבבים עד שהתערובת מתעבה.

3. ממיסים את הג'לטין במים החמים ומוסיפים לתוך תערובת החלמונים. מניחים בצד עד שהתערובת מגיעה לטמפרטורת החדר. מוסיפים את מחית התותים ומסננים את התערובת.

4. מוסיפים בקיפול את השמנת לרימונים ויוצקים לשקעים. מקררים שש שעות לפחות.

5. כדי לשחרר מהשקעים מניחים על תבנית השקעים קרש חיתוך. הופכים בבת אחד ומנענעים בעדינות.

 

לסלט רימונים:

 

בקערה מערבבים רבע ספל ליקר תפוז, גרידה מתפוז אחד, חופן קטן עלי בזיליקום קצוצים, פלפל שחור גרוס, 8 פרוסות גבינת צאן מסוג "סנט מור" ושתי כוסות גרגרי רימונים. מניחים את הבוורייה במרכז כל צלחת ולצידה יוצקים מהסלט.