סכנת מוקשים באזור ים המלח

אלפי מוקשים בני שלושים שנה ויותר, שנסחפו אל אזור ים המלח, מסכנים תושבים, מטיילים ובעלי חיים. הצבא הכריז על שטחים רבים באזור כמסוכנים. שישה ישובים היו אמורים לקום במטרה לעבות את אזור הספר הגובל בירדן, אולם יזמים חוששים להשקיע במקום. צה"ל: "מושקעים מאמצים להתמודד עם התופעה"

אלפי מוקשים נסחפו בשנים האחרונות מגבול ירדן לשטחים הסמוכים למושבים נווה זוהר ועין תמר שבאזור ים המלח, ומונעים את התפתחות הישובים באזור.

כוחות הביטחון נמנעים מלנטרל את המוקשים בשל מגבלות תקציביות, ולתושבים נמסר כי הם יאלצו לממן את פינוי. "מי שזרע באזור את המוקשים צריך לפנות אותם", אומר יובל אבן, רכז הביטחון של נווה זוהר, "לא ייתכן שצה"ל יקבע שכל שטח שלא מעובד חשוד במיקוש. בגלל בעיית המוקשים אי אפשר לבנות עוד דירות ולהרחיב את הישובים. אם לא ימצא פתרון בהקדם, נהפוך לעמק רפאים".

לפני כ-30 שנה פיזר צה"ל אלפי מוקשים באזורים הגובלים עם ירדן במטרה למנוע מצבאות ערב, כולל עיראק, לחדור לישראל ולכבוש ישובים באזורים אסטרטגיים, וכן כדי למנוע חדירת מחבלים מירדן. שלושה סוגי מוקשים הוטמנו: נ.א. (נגד בני אדם); נגד טנקים וכלי רכב; ומוקשים מדגם "קרמבו". מיקום המוקשים סומן על גבי מפה, אלא שלמפות אלה אין כיום ערך רב - שטפונות כבדים סחפו את המוקשים, ואף גורם לא יכול להצביע על מיקומם המדויק.

המוקשים מהווים סכנה לעשרות אלפי המטיילים שפוקדים את האזור, ולמאות החקלאים מעין תמר ומנאות הכיכר. בשנים האחרונות נרשמו כמה מקרים בהם נפצעו מטיילים ותושבים כתוצאה מ"מפגש" עם מוקש ישן.

במגירות משרדי הממשלה מונחות תוכניות מתאר לאזור ים המלח. על פי התכנון, בחבל ארץ מבודד זה אמורים לקום שישה ישובים, עבור כ-720 משפחות, במטרה לעבות את אזור הספר הגובל בירדן, וכן למנוע תביעות בעלות עתידיות על השטח.

בפועל, פרט לעין תמר ונאות הכיכר, שהוקמו באמצע שנות ה- 70, לא נוספו ישובים לאזור. תושבים ויזמים שהתעניינו בהקמת הישובים החדשים, הסתכלו על המפות והעדיפו להשקיע את הונם במקום אחר, ולא לעסוק בפינוי מוקשים.

90 משפחות מתגוררות כיום סמוך מאוד לגבול הירדני בנאות הכיכר ועין תמר. מדובר בשני ישובים איכותיים. תושביהם מגדלים ירקות, פירות, ודגים שמיועדים רק לייצוא. רמת החיים של התושבים גבוהה מאוד, אך המוקשים משבשים לא פעם את החיים והפרנסה.

אחת הבעיות בה נתקלים בני הישובים היא עיבוד השטחים הרבים שבבעלותם. "יש ביקוש אדיר מצד אנשים שרוצים להצטרף למושב שלנו וגם לנאות הכיכר, כדי לבנות בתים ולפתח פרוייקטים חדישים בתחום החקלאות", מסביר אבן, "אבל בגלל שצה"ל סוגר כל שטח לא מעובד בחשד למיקוש, אנחנו נמצאים בצומת של אין מוצא, בין הפטיש לסדן. יש מאות אנשים שרוצים להצטרף אלינו, אבל המוקשים מבריחים אותם".

 

פינוי המוקשים

 

לרמי סגל, חקלאי מצליח, יש טענות רבות על התנהלות העניינים ואי פינוי מוקשים משטחים המיועדים לחקלאות. "אני מוגבל מאוד בעבודה", קובל סגל, "כל פעם שאני מחליט להרחיב את שטחי הגידולים שלי, אני צריך להמתין זמן רב עד שצה"ל מטפל בפינוי המוקשים. באחד המקרים אמר לי בכיר בצבא, שנשכור על חשבוננו מכשיר מיוחד מאיטליה, והם ידאגו לפנות את המוקשים. זו פשוט חוצפה. המדינה זרעה פה מוקשים ומתפקידה לפנותם, ולא להתנער מאחריות. החמור מכל, שהמדינה לא מפצה אותנו על הנזקים שנגרמים לנו. לאיש לא מזיז, אולי זה בגלל שאנחנו ישוב קטן", מסכם סגל.

המועצה האזורית תמר שבעיית המוקשים נמצאת בתחום שיפוטה, פנתה לכל משרדי הממשלה כדי שיטפלו בסכנה אך העניין הועבר ממשרד אחד לשני, וחזר לבסוף לטיפול צה"ל.

בצה"ל הבינו את עומק הבעיה, אך התקשו להתמודד איתה. מכונה לפינוי מוקשים נשכרה, החיילים עבדו במשך כמה שבועות עם המכונה החדישה, אך זו נשחקה. מכיוון שעלות תחזוקתה יקרה מאוד, החליטו בצה"ל להפסיק את השימוש בה.

 

והתוצאות

 

בדו"ח מבקר המדינה משנת 1999 ישנה התייחסות לבעיית המוקשים. לטענת המבקר, במרחב פיקוד הדרום קיימים שטחים ממוקשים רבים בנוסף לאלה המגודרים. מדובר בכ-350 קמ"ר של שטחים החשודים במיקוש ואינם מגודרים, במקום אין שלטים המזהירים את הציבור מפני הימצאותם האפשרית של המוקשים.

על-פי המבקר, הוציא קצין הנדסה ראשי הנחייה לפיה שטח החשוד במיקוש יתוחם, יגודר ויוצבו סביבו שלטים. המבקר אף מצא שבכמה אזורים, אין מפות עדכניות של שדות המוקשים. עוד מגלה הדו"ח, כי חלק משדות המוקשים בבקעת הירדן והערבה אינם חיוניים, אך אין גם מדיניות יזומה לפינויים.

שלוש שנים ממתינים אנשי עין תמר לניקוי המוקשים הכניסה לישוב, שם הם תכננו להקים פרוייקט כיאה לישוב איכותי ומוצלח, אלא שבאחרונה החליטו בצה"ל לגדר את האזור, בטענה שמדובר בשטח ממוקש.

אלפי דונמים ממוקשים נותרו על כנם, שני חברי מושב עין תמר שעסקו בעיבוד שטחים שבבעלותם, נפצעו באורח קשה, כאשר טרקטורים קטנים בהם עבדו עלו על מוקשים, וגרמו לפציעות קשות, כולל קטיעת רגליים.

הפגיעה בשני חברי עין תמר גרמה לפאניקה בישוב, וחקלאים רבים חוששים לעבד אדמות חדשות מבלי שצה"ל ינקה אותן ממוקשים.

לאחרונה נפגשו בכירי מועצת תמר עם הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים, דודו כהן, כדי שיסייע להם בעניין. כהן שמע, התרשם והבטיח לעזור.

בינתיים, פינוי המוקשים מוסיף להתנהל בעצלתיים, וכל שיטפון ולו הקטן ביותר באזור הערבה וים המלח, גורם לסחיפתם של עוד מאות מוקשים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לטענות שהעלו התושבים: "הנושא מוכר לצה"ל, ומושקעים מאמצים רבים להתמודד עם התופעה. בחודשים האחרונים פונו שטחים רבים החשודים במיקוש, וכן יש כוונה להמשיך בפעילות זו על מנת לאפשר לתושבים אורח חיים תקין ובטוח".