בני גאון: "לא רוצה לצאת לפנסיה"

בגיל 67, בני גאון מנהל חברת אחזקות המונה 30 חברות-בנות, ומאמין שאין כמוהו לנהל גם את רשת קו-אופ, שעל רכישתה הוא מתמודד (אם אזכה אהיה היו"ר). חוץ מזה הוא מתמודד על רכישת מפעל הנשק הקל של תעש, כותב ספר חדש (ולא נמנע מלהצליף ביורשיו בכור), ומצהיר שהוא כאן לעוד הרבה זמן. ראיון

באולם הנכנסים בנתב"ג, מעל מסלול המזוודות, תלוי שלט פרסום אלקטרוני גדול, כמעט הראשון בו נתקלים הנכנסים לישראל מלבד זה של ביקורת הדרכונים, ובו כתוב באנגלית: גאון אחזקות, החברה הפרטית בעלת הצמיחה הגבוהה בישראל. על שולחנו של בני גאון במשרדו מונח המדריך של דן אנד ברדסטריט ל-100 החברות הגדולות בישראל. כשהוא רוצה להמחיש כמה צמחה החברה שהקים, הוא פותח את הדף שלו במדריך, ובו מתגלה עץ מבנה מפותח לתפארת: תחת מטה החברה פועלות לא פחות מ-30 חברות-בנות, והמספר גדל בהתמדה.

בכוונה או שלא בכוונה, גאון מדפדף ונעצר על הדף של כור. ההבדל, לפחות הוויזואלי, זועק לעין: עץ המבנה של כור דל בענפים, עם מספר מצומצם של חברות-בנות, ורוב הדף לבן. אי-אפשר שלא להבחין בנחת שההבדל הזה גורם לגאון.

מקורביו טוענים שאם אכן ירכוש את רשת הריבוע הכחול, המוצעת למכירה, העץ שלו יהיה גדול יותר משל כור. כלומר, גאון אחזקות תהיה גדולה יותר בהיקף פעילותה מכור.

בימים אלה סיים גאון את כתיבת ספרו החדש והוא מתלבט איך יקרא לו: רק המעז מנצח ובלבד שהמעז מעז שנית, או החיים אחרי גיל 60, מה שנראה לו קצת בנלי. הגירסה המועדפת כעת היא הגירסה המקוצרת המעז שנית. ולמרות שהוא טוען שהוא מפויס ומרוכך יותר מבעבר, זה לא מנע מבעדו לכלול בספר פרק מיוחד בנוסח לאן נעלמה כור. אבל המסר העיקרי בספר הוא שיש, לפחות לגאון, חיים עסקיים מוצלחים גם אחרי גיל 60, ובעיקר אחרי כור.