מתגעגעים לתנ"ך אבל נרתעים מהכפייה הדתית? זקוקים לקול רוחני חדש? מגילת "קהלת" היא התשובה, כך לפחות גורסים איש גל"צ לשער רון לוינטל והמפיקה סיגל ראש, אנשי עמותת "הדרך אל החופש", שארגנו ערב מיוחד שיתקיים מחר (19.9, יום הי, שעה 21:00), במהלכו יעלו לבמה כתריסר יוצרים ואנשי רוח – החל במוזיקאים וכלה ברבנים - מכל גווני הקשת התרבותית והשיח הציבורי הישראלי, ויגישו, ללא אמירות פוליטיות, את פרשנותם לאירוע אחד מן המגילה.
מגילת "קהלת", הנקראת בסוכות, מיוחסת לשלמה המלך ונחשבת בעיני הפרשנים לספר פילוסופי שניחן ביסודות אפיקרורסיים; זהו ספר פסימי ברובו שדן בייאוש, באפשרות לשינוי ובמשבר האמונה, מה גם שמתברר כי זהו ספר שנכלל בתנ"ך רק הודות לשכתוב של סיומו ולייחוסו לשלמה המלך.
במהלך הערב של עמותת "בדרך אל החופש" תובא מגילת "קהלת", המחולקת ל-12 פרקים (או ל-15 פרשות מרכזיות) בפני הקהל החילוני התל-אביבי, במטרה להציג בפניו, לדבריהם, את יופיו של הספר ולהשיב לחילונים את הסקרנות לתנ"ך. בערב – שיכלול גם מופע קוסמות עם אמירה אלגורית - ישתתפו, בין היתר, הרב אבידור הכהן, שיספר על ניסיונות הגניזה של הספר; חיים צינוביץ', שישיר שיר חסידי; מנחם בן, מבקר הספרות, שינתח את אחד הפרקים; המסעדן רפי אדר; השחקנית מורן אייזנשטיין; השדרן עומר קריגר; הקוסם גיא בבלי; הזמר בן ארצי; הפילוסוף פרופ' מרסלו דסקל מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב; המבקרת נועה מנהיים; הזמר אריק סיני; הזמר החסידי מנדי קהאן.
"הדרך אל החופש", מספר רון לוינטל, העומד בראשה, היא עמותה א-פוליטית, שנוסדה לפני כשנה וחצי במטרה לעודד פעילויות תרבות ופנאי בישראל. חבריה הם צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, עובדי חברות מחשב והיי-טק, עורכי דין ומשפטנים, שמרגישים כי "יש מקום לפעול למען הציבור והחברה, גם בנושאי תרבות וגם בנושאי כלכלה", ושמים להם למטרה גם "לקרב את הדת אל החילוניים".
- יפה, אבל מה פתאום נזכרתם ב"קהלת"?
"זו מגילה שקוראים בסוכות; זה ספר לאנשים שמחפשים את עצמם, ספר לתקופה כאוטית, הוא מאוד אקטואלי לישראל בכלל; הוא עוסק בחוסר הבהירות לאן הולכים, ושורה בו רוח דכאונית".
- התחלת לקרוא בתנ"ך בזמנך החופשי?
"כשהייתי ילד אהבתי תנ"ך, אפילו עשיתי בזה בגרות ארבע יחידות. אני חושב שזו ספרות יפה ומרגיז אותי שהציבור החרדי נכס אותו לעצמו, בו בזמן שאני רואה את זה כיצירה ספרותית שקשורה למסורת ישראל וכל אחד צריך לקרוא אותו מתי שבא לו. כולם מחפשים אור בהודו, שלמעשה יש אותו כאן למטה וכולנו נגעלים לגעת בו. 'קהלת' הוא אחד הספרים שאני הכי אוהב, כי הוא ספר חילוני פילוסופי בעיני, אבל אני גם אוהב את 'שיר השירים'. אני לא מבלה בישיבה ולא חוזר בתשובה, אבל כשיש זמן אני משתדל".
- הקיטוב הדתי הוא הבעיה הגדולה שלנו כרגע? לא כדאי להתמקד קודם בפערי המעמדות, שלא לדבר על הבעיות המדיניות?
"אני לא איש צבא ואני לא יכול לפתור את הבעיה הפלסטינית. בכל זאת, יש בעיה של כפייה דתית, ויש ניסיון לכפות עלינו תרבות אנטי חילונית, כל פעם במנות קטנות - פעם זה הורדת הפורנו, אחר כך סגירת בתי עסק בשבת, כל פעם החופש החילוני מצטמצם וזה יוצר תחושה שצריך לברוח. הרבה חברים שלי רוצים לברוח ואנחנו לא אוהבים את ההרגשה הזו. ברגע שחילונים קוראים תנ"ך, וברגע שדתיים פוגשים חילוני שיש לו מושג, אז יש חיבור. האופציה האחרת היא מלחמת אחים".
- מה עוד מתכוונת העמותה לעשות?
"העמותה תנסה לארגן את הנושא של אוטובוסים בשבתות לאנשים מן הדרום וממקומות בהם אין לאנשים כסף לבילויים, במטרה להביא אותם למרכז. היא גם תנסה לדאוג שלחיילים תהיה רכבת בשבת".
- זה נשמע די קרוב למצע של "שינוי".
"האנשים בעמותה הזו לא רוצים להיות פוליטיים, והם מנסים לעשות גם אירועים חיוביים בעד ולא רק נגד, גם אם אני מניח שרבים מהם יצביעו 'שינוי'. אני שוקל בימים אלה אם להצטרף לגוף פוליטי, אבל כרגע אני מסתפק במחשבות נוגות על עתיד המדינה. אני פוסט-ציוני, כלומר, אם הרעיון הציוני היה להקים את המדינה, אז אנחנו רוצים שהדבר הזה לא יירד לטמיון, להציל את עצמנו מכל הצדדים שמנסים לכפות עלינו אורח חיים תרבותי שהוא לא תרבותי".
- וייצאו היאפים לרחובות?
"זו בדיוק השכבה שמחזיקה את הכלכלה, זה לא כל כך רע להיות יאפי, מה גם שהם בקושי גומרים את החודש".