ניסויים קשים ביותר מ-22 אלף בעלי חיים

אוניברסיטת תל אביב השתמשה בשנת 2001 בעשרות אלפי חיות לניסויי מעבדה, רשימת החיות כוללת גם 350 ארנבות, 175 אוגרים, 100 חזירים, 100 תרנגולות ו- 50 צפרדעים. מנהל "בית החיות" באוניברסיטת תל אביב, ד"ר נועם קריב בתגובה: "המגמה היא שכל ניסוי וניסוי יצדיק את עצמו מכל הבחינות – גם טכנית, כיצד הוא מתבצע, וגם מדעית, לאיזו מטרה"

לקראת פתיחת שנת הלימודים, חושף עיתון "תל אביב" את המתרחש בבית החיות של אוניברסיטת תל אביב. על פי הנתונים שהסכים להעביר מנהל בית החיות באוניברסיטה, ד"ר נועם קריב, עולה כי בשנת 2001 בלבד, נעשה שימוש ב- 22,780 חיות בניסויים קשים באוניברסיטת תל אביב. עוד חשף ד"ר קריב כי "בשנת 2001 נערכו ניסויים ב- 22 אלף עכברים וחולדות, 350 ארנבות, 175 אוגרים, 100 חזירים, 100 תרנגולות, 50 צפרדעים, ארבעה חתולים וכלב אחד". כל הניסויים נערכים בבית החיות של האוניברסיטה, או בשמו הרשמי "המגדל למחקר רפואי ע"ש דוד גלסברג"

 

400 דולר לכלב

 

בית החיות של האוניברסיטה ממוקם במגדל גבוה, הצמוד לבניין הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. המגדל הוא בן 11 קומות, שתשע מהן משמשות לאכלוס חיות שנועדו לניסויים.

בקומת הקרקע של המגדל שמונה חדרי הסגר לעכברים, לחולדות, לחזירי ים ולארנבות. באותה קומה נמצאת גם הכלביה ובה 30 תאים, ושני חדרי התאוששות סמוכים. עוד בקומה שלושה חדרי ניתוח גדולים, מעבדת פוסט מורטם, מדגרת ביצים ומטבח להכנת תבשילים לחיות מיוחדות ומשרפות לשריפת החיות המתות.

החדרים שבין הקומה השנייה לשמינית מאוכלסים בעכברים, בצפרדעים ובחולדות. בקומה התשיעית, כמו בשאר הקומות, שישה חדרי חיות וחדר טיפולים אחד. בקומה הזו, מגדלים להקת חתולים מיוחדת. מדובר בזן ספציפי נטול מחלות, שמתאים מאוד לניסויים. יללות החתולים מאחורי הדלתות הסגורות נשמעות, למרות שהחלונות בדלתות אטומים והדלתות נעולות.

החיות לניסויים מגיעות לבית החיות ממקורות שונים. חלק מהן גדלות בבית החיות וחלק מגיעות מבתי גידול. להקת החתולים במגדל נקנתה מהחברה השוויצרית "ציבה גייגי". החזירים מגיעים מקיבוץ להב שבדרום. חיות אחרות מקבלת אוניברסיטת תל אביב מחברת "לוינשטיין" שביוקנעם, מחברת "הרלן ביוטק" וממעבדות "אנילאב".

מחירו של כלב בריא מחברה שמתמחה בגידולו, הוא 400 דולר. הניסויים בכלבים מיועדים לבדיקת טכניקות של אינטובציה (החדרת צינורות) והחייאה. בחזירים נערכים ניתוחי לב, כבד ולבלב. בעכברים ובחולדות נעשה שימוש בחקר התפתחות עוברית, השתלות וסרטן. לטענת ד"ר קריב, מזה כמה שנים לא נערכים באוניברסיטת תל אביב ניסויים בקופים.

האם לא ניתן לצמצם את היקף הניסויים בבעלי חיים?

ד"ר קריב: "המגמה היא שכל ניסוי וניסוי יהיה חייב להצדיק את עצמו מכל הבחינות, גם מהצד הטכני, כיצד הוא מתבצע, וגם מהצד המדעי, מדוע הוא מתבצע. הדברים האלה מפוקחים על ידי המועצה הארצית.

"המגמה היא לבצע יותר ויותר הדמיות בכל מיני שיטות. ניסויי מעבדה שבוצעו פעם אחת, הוסרטו בצורה מקצועית וניתנים לצפייה בכיתות. כך למשל, באוניברסיטת תל אביב אין כבר כמה שנים שום מעבדת סטודנטים שמתבצעת עם כלבים וחתולים. הכל נעשה עם סרטים ומעבדות מחשב". "דרך אגב", מוסיף ד"ר קריב "יש פחות ניסויים בכלבים ובחתולים לעומת השנה שעברה".

 

החיות מורדמות

 

אז למה אתם מגדלים להקת חתולים?

"זה נעשה לצרכי מחקר. וגם שם אם הוועדה חושבת שיש מקום לאלטרנטיבות, היא עומדת על שלה שהן יתבצעו".

לדברי ד"ר קריב, החיות מורדמות בדרך כלל לפני הניסוי. "לא ניתן טכנית לנתח, לא בעל חיים ולא אדם, מבלי שיהיה מורדם הרדמה כירורגית מלאה. מבחינה מדעית זה גם לא נכון. "כל חוקר צריך לפרט בדיוק באיזו שיטות הרדמה הוא משתמש".

מה לגבי ניסויים במעבדת כאב, שם החיות לא מורדמות?

"זה נכון. ישנן מעבדות שבהן מחממים הגורמים לעליית טמפרטורה, לדוגמא זנב של עכבר שנמצא על פלטה מתחממת. ממשיכים את הניסוי עד הרגע שהעכבר מסלק את הזנב. הוא לא קשור. ברגע שלא נעים לו, הוא לוקח את הזנב משם".

מתי חורגים מהכללים?

"ישנם בני אדם שסובלים מכאבים קשים מאד, ולא ידועה הסיבה לסבל שלהם, אז מחפשים חומרים שיכולים להקל על כאב כזה. במקרה כזה, יאושרו רמות כאב גבוהות ביותר".

אתם משתמשים בחיות שמגיעות מהסגר?

"חתולים אנחנו מגדלים בכוחות עצמנו. יש לנו להקת גידול קטנה שכבר הרבה מאד שנים אצלנו. כבר שנים לא קיבלנו כלבים, ובטח שלא מהסגר. דרך אגב, אני לא רואה בזה כל פסול, כי הכלבים שמגיעים לתחנות ההסגר, בסופו של דבר מושמדים".