משה שלונסקי: "אני לא אובייקטיבי בכיסוי הסכסוך. אני בעדנו"

האם לתקשורת הישראלית יש מושג איך לכסות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני מכל צדדיו? עמנואל הלפרין חושב ש"אנחנו מסוגלים לתת רק תמונה חלקית". ישראל סגל טוען ש"אנחנו לא עומדים בכללים המחייבים" ולמשה שלונסקי אין בעיה עם זה, כי אין לו עניין לחפש אובייקטיביות. דברים שנאמרו באמת בכנס שהתקיים במסגרת פסטיבל חיפה

במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-18 בחיפה שננעל אמש, התקיים יום העיון "מדיה ואזורי סכסוך". למרות הפוטנציאל של הפאנלים השונים בכנס - שעסקו, בין היתר, במלחמה בבית ובדילמות בכיסוי הסכסוך - הוכיחה התקשורת הישראלית פעם נוספת שהיא עסוקה בעיקר בלחלק לעצמה מחמאות, ולהציג באופן שטחי נושאים מורכבים. גם הביקורת הפנימית ויוצאת הדופן שהושמעה במהלך הכנס על-ידי עיתונאים ואנשי תקשורת בכירים, שהשתתפו בו, מעידה על אופן סיקור בעייתי ותלות מסוכנת במקורות המידע ממנה ניזונה התקשורת, בעיקר זו העוסקת בכיסוי הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

 

המציאות? לא מה שחשבתם

 

"אנחנו רואים חלק קטן מהמציאות, שניתן לנו על-ידי גורמים אינטרסנטים האמונים לספק את האינפורמציה", אמר עמנואל הלפרין, שהשתתף בפאנל "דילמות בכיסוי הסכסוך". "התפקיד שלנו כעיתונאים הוא לחתור לאמת העובדתית, אבל לדעת שאנו לא ערבים לה ולא מסוגלים לתת אלא תמונה חלקית". הלפרין הוסיף ואמר מאוחר יותר: "מחובתנו להפגין צניעות גדולה ולומר שיכולותינו בתקופת מלחמה כמו זו דלות".

משפט זה של הלפרין הוא אולי האמת העובדתית היחידה במסגרת הכנס ששווה להעמיק בה לרגע; בתקופה בה מאשימים כאן את רשת חדשות CNN בסיקור חד-צדדי או מוטה של הסכסוך, אולי מן הראוי לוודא שאופן הסיקור הישראלי אינו נגוע באותם סימפטומים. ישראל סגל חיזק את דבריו של הלפרין ואף הקצין אותם כששאל את הקהל באולם: "האם אנחנו יכולים היום לעמוד מול עצמנו ולומר שאנחנו נותנים תמונת מציאות אמיתית לצופים שלנו, או האם אנו עומדים בכללים שמחייבים אותנו? התשובה היא לא. דווקא בגלל שאנחנו נמצאים במלחמת קיום אנחנו נדרשים יותר, וחובתנו היא להביא את המציאות כפי שהיא".

באותו פאנל היה אמור להשתתף גם ראש הסניף הישראלי של הטלוויזיה הצרפתית בישראל, שארל אנדרלן, שזכה לפרסום לאחר שערך ואישר לשידור את הכתבה המפורסמת על הילד מוחמד א-דורה שנורה למוות בעזה. אנדרלן ביטל את השתתפותו, בסופו של דבר, מסיבות טכניות. כתב זר שכן הגיע במטרה לנפק את הזווית הבינלאומית לכיסוי היה דויד הוקינס, כתב ערוץ החדשות של רשת CBS, המוצב בישראל ומסקר את האינתיפאדה. "אני רוצה לראות מצב בו אמריקנים יזמינו עיתונאים ישראלים בשביל לשאול אותם על טיב הסיקור של התקשורת האמריקנית. כאילו שהתקשורת הזרה יכולה ללמד אותנו עיתונות טובה מהי", התרעם מנכ"ל חדשות ישראל, משה שלונסקי, על נוכחותו של הוקינס.

 

אני בעדנו

 

"אני לא אובייקטיבי בכיסוי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אני בעדנו", הודה שלונסקי, ומיהר להוסיף שאכן "קורים דברים לא טובים בשטח, והתקשורת לעתים לא עושה מספיק על-מנת להביא אותם לידיעת הציבור… אני חושב שאנחנו עושים עבודה לא מספיק טובה בשטחים, העיתונאים לא מי-יודע-מה מתאמצים להביא את הדברים, וגם המערכות עצמן לא מתעקשות מדי. אין לנו מספיק מידע על מה שקורה במחנות הפליטים, כי אנחנו עסוקים בצד שלנו". בין לבין הוסיף שלונסקי: "האדם בבית מקבל תמונה מסוימת, לא צריכים לראות הכל בכדי להבין הכל". הסיבה לעשייה הלא מספקת של התקשורת הישראלית בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לדעתו של שלונסקי נובעת בין היתר מהתלות שנוצרה במקורות המידע, כלומר בדובר צה"ל. נפקדות נוכחותה בדיון של דוברת צה"ל, תא"ל רות ירון, היתה מורגשת במיוחד, אלא שירון לא הצליחה להגיע מסיבות טכניות, למרות כוונות דובר צה"ל לשגר נציג.

גם הפרשנים הצבאיים זכו לביקורת מסוימת, הפעם מצדו של ישראל סגל: "הפרשנים הצבאיים סובלים מתסמונת פרשני הכדורגל וכמוהם הם לא מדווחים על מהלך המשחק, אלא הופכים לעוזרי המאמן ונותנים לו עצות איך לנצח את מנצ'סטר יונייטד. רוצה לומר, אם הפרשן היה מאמן את הקבוצה, מכבי חיפה היתה מנצחת". רון בן-ישי, נציג הפרשנים הצבאיים בפאנל "משני עברי המתרס", ומי שכיהן בעבר כמפקד גל"צ, נחלץ להגנה ואמר: "המסגרות המניפולטיביות הקשות ביותר בהן אנו פועלים הן דווקא בתקשורת. על המניפולציות שדו"צ מנסה לעשות עליי אני מתגבר". מאוחר יותר סתר את עצמו כשאמר: "הבעיה עם הסיקור היא שלוקחים חומרים מצולמים של דו"צ ולא טורחים לומר שמדובר בחומרים של דו"צ. גם האינפורמציה שמגיעה אלינו לעתים לא נבדקת או זוכה להצלבת מידע של יותר מגורם אחד".

כדוגמה למניפולציה עריכתית הביא בן-ישי כתבה ששודרה בערוץ 10, בה שאל אחד החיילים המצולמים במהלך פשיטה על בתים אזרחיים באחת מערי הגדה "מה עושה בחור יהודי רחוק מהמולדת?". "הכתבה כולה נלקחה ושודרה מפני שהיא התאימה בגלל הקונוטציות הפוליטיות שבה. היא נערכה על-ידי בחורה שמעולם לא היתה בשטח", אמר בן-ישי והוסיף: "אנחנו לא באמת מכסים את יחידות צה"ל וטוב שכך, כי אז היינו מקבלים תמונה מעוותת מחיילים שהם אנשים צעירים שלא יודעים כוחה של מילה מהי".