מה תעשו אם תוך כדי טיול עם כלבתכם בשמורת טבע קסומה יצוץ לפתע מבעד לסבך השיחים ראש של נמר שינהם לעברכם? ותארו לעצמכם, שהוא לא רק משמיע קולות, אלא גם מזנק על כלבתכם האהובה ומנחית עליה בעוצמה את אחת מטלפיו. נו, מה הייתם עושים? בורחים בהיסטריה? קופאים מבוהלים במקום?
אלה בדיוק השאלות שחלפו במוחם של בני הזוג תל אביביים שטיילו בשבוע שעבר, בשעת בין הערביים נעימה, בשמורת טבע עין גדי עם גורת הכלבים האהובה שלהם. בסופו של דבר הסתיים הארוע בשלום, אבל האישה, ש', בת 31, לעולם לא תשכח את רגעי האימה.
"אני וחבר שלי מטיילים המון בשמורת עין גדי", היא מספרת. "זו שמורה יפה, תמיד יש בה מים, אבל ככל הזכור לי אין בכניסה שלט שמזהיר מפני נמרים. באותו יום טיילנו בשמורה כהרגלנו, ופתאום, מבין ענפי אחד השיחים, זינק לעברנו בנהמות נמר. יפה, מרשים, צעיר למראה. אמנם לא נמר בנגלי ענק, אבל מספיק נמר כדי שהמראה שלו ישתק אותך.
"אני והחבר שלי נעמדנו במקום, משותקים מפחד. הכלבה שלנו ניסתה לחמוק, אבל אז חטפה את חבטת הכף של הנמר, ונכנסה להלם. היא עמדה על מקומה מדממת, ולא זזה. בשלב מסוים, מפחד או מאינסטינקט, קפצנו לעבר הנמר בצעקות, והוא ברח. הרמנו את הגורה הפצועה והסתלקנו בריצה מהמקום.
"במבט לאחור, אחרי שעברנו את זה בשלום, אני אומרת לעצמי: זאת היתה חוויה ענקית". הגורה של ש' בטח לא חושבת כך. היא עוד מחלימה ומתאוששת מהמפגש המבעית עם הנמר.
ככל הידוע, נמצאים בסביבות שמורת עין גדי שני נמרים. אנשי רשות שמורות הטבע מעריכים שבני הזוג נפגשו עם מי שמכונה "חריתון", נמר בן 12, בנה של הנמרה המיתולוגית "שלומציון", שזכתה למעקב צמוד מצידה של קהילת הזואולוגים בישראל. לא בטוח שאכן זה הוא, מה שכן, בטוח שזה היה נמר זכר, "לפי גודל העקבה שגילינו בשמורה", כפי שמספר מנהל שמורת עין גדי, אבי דוד.
לפני שנה בדיוק נערך מפגש מבעית דומה באזור בית ההארחה עין גדי. מטייל שקם בשעת בוקר מוקדמת לצפות בזריחה הבחין בנמר מטרים ספורים ממנו, מביט בו ביישנות ומסתלק במהירות אל האופק המתבהר. איך יודעים בוודאות שאכן היה זה נמר? חמשת פגרי העזים שנמצאו בדיר הקיבוץ למחרת היו הוכחה חותכת לכך. אנשי רשות שמורות הטבע פינו מהמקום ארבעה פגרים, והותירו אחד. למחרת בלילה הופיע הנמר וחיסל גם אותו.
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עוקבים אחרי פעילות הנמרים באזור מקרוב. מדי פעם נתקלים פקחי רשות שמורות הטבע בעקבות שהותירו נמרים ברחבי השמורה: גללים טריים, סימני נבלות של חיות שנטרפו בפיהם למוות, סימני חפירות באדמה – דרכם של נמרים לתחום לעצמם טריטוריות.
לא תמיד היו נמרים באזור מעטים כל כך, כמו היום. בראשית שנות ה-90 עוד נמנו במדבר יהודה ובאזור עין גדי יותר משישה נמרים. הנמרה "חומיבבה" נורתה בטעות לפני שנים אחדות על ידי חיילים שחששו שהיא עומדת לתקוף אותם. כעבור זמן מה "צרויה", בתה של חומיבבה, נדרסה בשוגג על ידי קומנדקר של צה"ל בעת שחצתה כביש בשמורת עין גדי. הנמר "אמרפל" נעלם לפני שנים במדבר יהודה, וסביר להניח שמת. "שלומציון" מתה לפני שני םזקנה, חלושה ושחוקת ניבים, ונראה שמתה באחת המערות של מדבר יהודה.
מנהל שמורת עין גדי, אבי דוד, מבקש מאוד להרגיע את המטיילים: "אין צורך לחשוש. לא ידוע לנו על נמר שתקף בני אדם. מי שנתקל פתאום בנמר ובכל זאת פוחד, צריך רק להשליך לעברו אבן קטנה, והוא מסתלק. מי שלא רועד מפחד יכול פשוט לשבת ולצפות בחיה הנהדרת הזאת ובתנועות האציליות שלה".
דוד מדגיש, שהנמר הוא חיית לילה מובהקת, ובלילות השמורה ממילא סגורה למטיילים, כך שהסיכוי לפגוש בו בשעות האור קלוש עד מאוד. הנמר, אגב, איננו הטורף היחיד שמסתובב בלילות בשמורה. "יש גם צבועים, שועלים, זאבים", מספר דוד, "וגם הם לא מסוכנים".
למה שלא תבודדו אותם בגדר מקהל המטיילים?
"אם אנחנו רוצים לטפח את אוכלוסיית הנמרים הקטנה, עלינו לשמור למענה על שטחים פתוחים, עם מינימום גדרות ומקסימום חופש. ישובים צריכים להגן על עצמם באמצעות גדרות, וזהו".