משפט "אסון ורסאי": המשפחות זעמו על הדחייה

תשעת הנאשמים באסון קריסת אולמי ורסאי נאלצו היום לראשונה להביט בעיניהם של בני המשפחות הזועמים. השופט אישר לעורכי הדין דחייה של ארבעה חודשים - ועורר את זעמן של המשפחות

אפרת וייס עודכן: 09.10.02, 15:10

הרבה רגשות טעונים התפרצו אחר הצהריים (יום ד') בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם נפתח משפטם של תשעת הנאשמים בפרשת אסון קריסת "אולמי ורסאי".

לאולם הגיעו בני המשפחות שאיבדו את יקיריהם באסון קריסת הרצפה. הם הביטו בעיניים כלות בנאשמים, סוף סוף מולם בבית המשפט - אחרי כשנה וחצי.

"בכיר" הנאשמים היה המהנדס אלי רון, ממציא שיטת ה"פל-קל", היחיד המואשם בהריגה (שהעונש המירבי עליה הוא 20 שנות מאסר). בכתב האישום נטען כי רון הוזהר עוד במהלך הקמת הבניין על ידי מומחים, שתקרות "פל-קל" אינן בטוחות אולם חרף האזהרות המשיך בבנייה. עוזרו של רון, המהנדס אורי פסח, שהיה אחראי על שיווק השיטה ותכנון ופיקוח על יציקת התקרות, מואשם בגרימת מוות ברשלנות ובחבלה ברשלנות.

שבעה נאשמים נוספים, בהם מהנדסי השלד שפיקחו על בניית הבניין, הקבלנים שבנו את הבניין בפועל ובעלי אולם השמחות, נאשמים אף הם בגרימת מוות ברשלנות (שהעונש המקסימלי עליה הוא 3 שנות מאסר).

עורכי דינם של הנאשמים ביקשו לדחות את המשפט על מנת ללמוד את החומר. השופט יצחק ענבר החליט לאפשר להם להגיש את טענותיהם המקדמיות בתוך 3 חודשים, והורה כי המדינה תענה עליהם בתוך 30 יום. המשפט עצמו יתחדש ב- 9 בפברואר 2003.

המשפחות שישבו בדיון לא האמינו שעליהן לחכות עוד 4 חודשים. משה צדוק, בעלה של גאולה שנהרגה באסון אמר בתום הדיון: "אני לא מבין איך בית המשפט יכול לדחות את הדיונים בארבעה חודשים. זה נראה לי כמו קרקס. אני מקווה שיעשו משפט צדק ומי שצריך יקבל את העונש ולא רק תשעת הנאשמים האלו. איפה עיריית ירושלים? איפה משרד הפנים?".

אבי כהן, אביה של שונית כהן ז"ל סיפר בדמעות כי מחר היתה צריכה לחגוג את יום הולדתה ה-22. "אנחנו איבדנו נשים, ילדים, זקנים וטף. האסון הלאומי הוא לא רק האסון שלנו אלא גם אי-העשייה של המדינה", אמר.

אלי רון, ממציא שיטת הפל-קל, אמר בבית המשפט: "לא הייתי יכול להמשיך לחיות אילו חשבתי שאני או שיטת פל-קל הוא הגורם לאסון". רון טען כי עד היום לא קרסה אף תקרה נוספת שנבנתה בשיטת פל קל. לדבריו, "אפילו תקרת הפל קל שהותקנה באולם "שפילדס קלאב" בראשון לציון בו ארע פיגוע ההתאבדות - עמדה בפיצוץ והצילה חיי אדם רבים".

 

האסון: 23 הרוגים

 

האסון התרחש ב-24 במאי 2001, במהלך חתונתם של אסי וקרן דרור. הרצפה בחלקו המערבי של אולם השמחות קרסה, ומאות חוגגים צנחו לתהום שנפערה. כתוצאה מקריסת הרצפה בקומה השנייה, קרסה גם רצפת הקומה הראשונה. 23 בני אדם נהרגו ולמעלה מ- 300 נפצעו. עשרות אנשים נלכדו תחת הריסות הבניין ובמשך שעות ארוכות עמלו כוחות חילוץ והצלה מכל רחבי הארץ בניסיון להציל את הלכודים.

זמן קצר לאחר האסון פתחה המשטרה בחקירה, בה התברר שהתקרה שקרסה נבנתה בשיטת "פל-קל", והתמוטטה, ככל הנראה, בגלל ליקויי בנייה. עוד התברר שהשיטה מעולם לא אושרה על ידי גוף מוסמך ואינה עומדת בקריטריונים הנדסיים. לאחר החקירה הוחלט בפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד תשעה אנשים המעורבים בפרשה.

בעקבות האסון הוקמה ועדה לבדיקת ליקויי בנייה, בראשות נשיא בית המשפט המחוזי, השופט ורדי זיילר. הוועדה המליצה לאחרונה על הקמת "גוף מעשי" כהגדרתה, שימנע אסונות כתוצאה משימוש בשיטת "פל קל" במבנים שכבר נבנו, וכן אסרה באופן חד משמעי כל שימוש בשיטה מכאן ואילך. "הכתובת היתה על הקיר באותיות של אש. הדברים נישאו מעל כל במה מקצועית". יתרה מזאת, הוועדה גם קובעת כי "אסון ורסאי לא גרם לגורמים האחראים השונים לנקוט בפעולה הנדרשת לצורך מניעתם של אסונות נוספים ולהסרת הסכנה", כתב השופט זיילר.

 
פורסם לראשונה