מה לעשות עם הכסף: 3 תסריטים

אינפלציה מואצת והריבית על תוכניות החיסכון והפיקדונות עולה. מה לעשות?

הבנקים העלו השבוע את הריביות שהם משלמים לחוסכים, הן בפיקדונות שיקליים והן בתוכניות חיסכון. העלאת הריבית נובעת מעליית תשואות בשוק הסולידי, שכבר מזמן חדל להיות סולידי וסובל מתנודתיות גבוהה. כך יכולים החוסכים לקבל היום ריבית שקלית של כ-10% לשנה בתוכניות לכמה שנים - ריבית שכמותה לא נראתה מזמן - או לחילופין ריבית של כ-6% לשנה (מעבר למדד) בתוכניות צמודות מדד. חבל שאלו הנסיבות: התשואות הגבוהות נובעות מהעובדה שהמשק נמצא באחת משעותיו הקשות. לאזרחים המצב גרוע, לחוסכים - מצוין.

יתרון נוסף הוא שבפיקדון שקלי אפשר לקבל ריביות גבוהות גם לתקופות קצרות, סביב 8.7% (בשיעור שנתי) לפיקדון ל-3 חודשים.

אז איך לבחור במה להשקיע? בבנק אגוד אומרים, כי הערכת האינפלציה לשנה-שנתיים הבאות היא הנעלם העיקרי, ויש לקחת בחשבון גם את השפעות המיסוי שיוטל על אפיקי השקעה שונים מתחילת שנת 2003. באגוד מציעים לבחון את ההשקעות באמצעות שלושה תסריטים: המיתון מתמשך ומחריף והדולר נשאר ברמה הנוכחית, המיתון נמשך ומחריף והדולר מזנק ל-5.5 שקל ומעלה, והתסריט האופטימי - מתחילה יציאה הדרגתית מהמיתון.

מי שמאמין בתסריט הראשון, יכול לצפות לאינפלציה של 2% לשנה ופחות, והמשמעות היא שהשקעה בתוכניות חיסכון שקליות מגלמת תשואה ריאלית של 7% לשנה. מי שמאמין, לעומתו, שהאינפלציה תרים ראש והמדד יעלה בכ-6% בשנה, יעדיף תוכנית צמודת מדד המעניקה 6% לשנה מעבר למדד. לאופטימיים, ההערכה היא כי האינפלציה תנוע בין 3% ל-3.5% לשנה.

לגבי שיקולי המס, קחו בחשבון שעל חיסכון צמוד מדד תשלמו 15% מס על הריבית ובפיקדונות שקליים 10%. כלומר, אם מציעים לכם פקדון ב-9%, מינואר תקבלו 8.1%. לכן, באגוד סבורים כי אחת האלטרנטיבות הטובות היא השקעה באג"ח מסוג גילון, שאינן חייבות במס. גם אם הן חשופות לשינויים בטווח הקצר, בטווח הארוך זו עשויה להיות השקעה מוצלחת.

 

האם לעבור לפיקדון עם ריבית גבוהה יותר?

 

שאלה המטרידה חוסכים רבים היא האם לאור הריביות הגבוהות כדאי לשבור פיקדונות שיקליים בהם אנו מקבלים ריבית נמוכה יותר, ולעבור לפיקדון אחר? צריך לבדוק כל מקרה לגופו, וכדאי לעשות זאת באמצעות הבנקאי שלכם, אבל למרות הפער הגדול בין הריביות הנוכחיות לאלה ששררו בשוק לפני מספר חודשים, התשובה במרבית המקרים היא שלא כדאי.

יאיר נצר, סמנכ"ל בבנק מרכנתיל וממונה על חטיבת שוק ההון, אומר שמי שסגר בבנק פיקדון שקלי של 100 אלף שקל לפני 7 חודשים לתקופה של שנה, מקבל 4.8% לשנה (ריבית נומינלית, כלומר לא צמודה למדד). מי ששובר את הפיקדון כיום, מקבל את הריבית המובטחת לתקופת ההפקדה בפועל ומשלם קנס שבירה של 7.5%, כלומר מחויב ב-1,575 שקל ומקבל חזרה ליד רק 98,425 שקל. אם יפקיד שוב את הכסף ל-5 חודשים בריבית של כ-8% לשנה, יקבל בסוף התקופה 101,706 שקל, כלומר 3,100 שקל פחות ממה שהיה מקבל אם היה נשאר בפיקדון המקורי עד תום התקופה.