עשרת הגדולים של קובי ויטמן

ויטמן בוחר את 10 האלבומים של חייו. וגם: האזנה לשלושה שירים מתוך אלבום הבכורה

הנה עשרת האלבומים שלי:

 

1. טנגו - סידור קבוע

 

אני בגיל הנעורים ופתאום אני מגלה אנשים שעושים רוק אמיתי בעברית, ועדיין מצליחים לשיר ברגישות מדהימה.

 

2. אהוד בנאי והפליטים - אלבום הבכורה

 

פסטיבל ערד, להקת משינה מעלה לבמה בחור אנונימי שעושה רוק "מזרחי" מדהים. הוא שר את "עיר מקלט", ואני התאהבתי. כשהדיסק יצא, כבר הייתי שלו.

 

3. אופרת הרוק מאמי

 

אותו אהוד, אותן גיטרות מדהימות של אלפנט, מזי ענקית, ומעל לכל - הטקסטים שלא מתפשרים והאמירה הנוקבת.

 

4. פינק פלויד - Wish You Were Here

 

אחרי שנים של רוק ישראלי, אני רואה את האור. פשוט מושלם, ולתמיד.

 

5. לני קרביץ - Let Love Rule

 

הדיסק הראשון שקניתי בתקליטור. ההתלהבות של לני קרביץ סוחפת אותי, דיסק סיקסיטיז-סבנטיז מושלם.

 

6. שפי ישי - אהבה ושנאה

 

איכשהו במקרה, באמצע דרום אמריקה, מתגלגלת אלי קסטה של שפי ישי. אני מעריץ את שפי עוד מ'מאמי', וכאן אני מגלה מלחין ומבצע מרגש של טקסטים של כל מיני משוררים שהיו רק שם בשבילי עד אז.

 

7. בן הרפר fight for Your Mind

 

זמר אמריקני שלא כל כך מוכר בארץ, אבל נמצא על המדפים. רוק שחור, גרובי, סאונד אמיתי ויכולות שירה מדהימות.

 

8. קאונטינג קרוז - August and Everything After

 

רוק משובח, שממש נשמע ישראלי, כשהסולן והכותב העיקרי, אדם דוריץ (שמקפיד על מראה הקיבוצניק), פוגע בול בכל תו ומילה.

 

9. עמיר לב - עמיר לב

 

זמר שמוכיח שלא צריך שום יכולת שירה בשביל להיות זמר ענק. בית ספר לטקסטים ולהפקה מוזיקלית.

 

10. אלברט עמר - שקוף

 

אני והחברה שלי, תחילת שנות התשעים; אני חי"רניק צעיר ומסכן, וכשכבר באתי הביתה, הדיסק הזה פשוט לא הפסיק לנגן.

 

האזינו לשלושה קטעים מתוך "בראש מגדל גבוה", למטה מימין, תחת "האזינו".