גם זול, גם כשר, גם טעים

מסעדת "ציפורי", שקטה ומסורתית, מספקת למאמיניה אוכל עם נשמה יהודית: מרק עוף צח עם צמד קרעפלך ענקיים, רוטטים, פלפל ממולא ענק ועשיר, וכדורי בשר דחוסים היטב, טריים, אמיתיים. ואת כל אלה ליווה שמע'לה המלצר, יהודי חביב וממולח שלא הפסיק להאביס אותנו

לא בצבא ההגנה, לא בארון הספרים, גם לא בחגי ישראל – את הנוסחה לאיחוי הקרע, לשותפות גורל, או לפחות לקירוב לבבות בין חילוניים לחרדים, מצאתי, כמה אופייני מצדי, בסיר הבשר. וככל נס המכבד את עצמו, הוא לא אירע בחסות תפאורה זוהרת ומתעתעת, אלא להפך: באחד הרחובות המכוערים ביותר שיד אדם בראה, ציר ז'בוטינסקי הסואן והזועף, המוביל מרמת-גן, דרך בני-ברק, לפתח-תקווה. כשהכביש הראשי לפניה ובני-ברק בגבה, ניצבת מסעדת "ציפורי", שקטה ומסורתית, ומספקת למאמיניה אוכל עם נשמה יהודית. וכיוון שבאוכל אנחנו תמיד מאמינים, באנו בשעריה: לא רק אני, אלא גם אפיקורוס, שתמורת טשולנט טוב ישמח בכל רגע להמיר את דתו.

מסעדת "ציפורי" היא חדר אוכל צנוע, עם ריהוט פשוט, כיור לנטילת ידיים, ספרי קודש בפינה, דלפק מאכלים ארוך ותפריט מזרח-אירופי – גלאט-כשר, כמובן. זוהי גם מסעדה רב-לשונית. שמע'לה המלצר מדבר אתנו עברית עדכנית, עם לקוחות דתיים עברית קהילתית, עם המזמין בטלפון אנגלית רהוטה ועם המטבח שלו יידיש חיה. קהל הסועדים מגוון: חילוניים, חובשי כיפות סרוגות, חרדים. דבר אחד לא ראינו – בצוות או בין הלקוחות: נשים. נו מילא, נמקד את היצר שלנו באוכל.

והאוכל, תודה לאל, טעים מאוד. הפלפל הממולא שלי היה ענק, עשיר בתערובת אורז ובשר במגע מתקתק ומלווה ברוטב מצוין, שטיפותיו האחרונות הוספגו בפרוסת חלה. הגפילטע פיש העדין והמתוק (ובכלל, אם יש כאן טעם דומיננטי, הרי הוא מתוק) נעם מאוד לחכו של אפיקורוס. כה נעם, עד שסירב לגשת למנות העיקריות לפני שהתענג על מרק עוף צח עם צמד קרעפלך ענקיים, רוטטים. דחפתי כדרכי מזלג וכף למנות הראשונות שלו, והפעם הייתי שותף להתרשמותו.

עוד יותר התרשמתי מהקציצות המבושלות שהזמנתי: שני כדורי בשר, כפי שנקראו בתפריט הביתי של סבתא שלי, דחוסים היטב, טריים, אמיתיים. התוספות שנבחרו, פרפלעך (פתיתים) מסורתיים ופסטה יידישאית, היו סבירות, קצת תפלות, ומשודרגות ברוטב הבקר שעיטר את המנה כולה.

תפל משהו היה לטעמי גם השניצל של אפיקורוס, אבל הוא הסתער עליו – ועלי – באותו הלהט: "מה אתה מדבר, כבר לא עושים כאלה שניצלים", הטעים בזמן שנגס בכתיתה העבה במיוחד, שטוגנה היטב בבלילת ביצה וקמח.

שמע'לה, יהודי חביב וממולח, לא הפסיק להסביר לנו פנים וגם להציע מאכלים. כשניגשתי לדלפק כדי לרחרח קינוחים, תהה "למה שלא תנסה משהו טוב, עם טעם של בית?" – והצביע על הר כבדי עוף. התפשרנו על קיגל אטריות מתקתק, על תקן קינוח.

אכלנו לא מעט, ושילמנו לא הרבה: 130 שקל לארוחה זוגית מלאה, משביעה, טעימה (לפרקים משובחת) – ולא פחות חשוב, אם תשאלו את שמע'לה: יהודית.

 

"ציפורי", ז'בוטינסקי 16, בני-ברק. טל. 6185238-03.