הערכה: מיליוני מוני מים, חשמל וגז אינם מדוייקים

יועצי אבטחת איכות: מונים רבים אינם מכויילים וקיים חשש כי הם אינם מדוייקים כך שהצרכן משלם יותר מכפי שהוא צריך

חשבונות החשמל, המים והגז מתבססים על קריאת מונים שאינם מכוילים, וקיים חשש שהם אינם מדויקים - לרעת הלקוחות. כך טוענים יועצי אבטחת איכות שיחשפו את הנתונים בכינוס הבינלאומי ה-14 לאיכות שייערך בירושלים בחודש הבא. לטענת אותם יועצים, גם מוני לחץ האוויר בתחנות הדלק וזמן השימוש באינטרנט אינם מכוילים, כמו גם המכשירים למדידת המהירות של נהגים שמפעילה המשטרה וכנראה אינם מודדים את המהירות האמיתית.

מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות העומדת גם בראש הכינוס הבינלאומי לאיכות, ד"ר אורנה דריזין, ציינה כי "בארצות המפותחות מקובל לכייל את כל המונים אחת לכמה שנים, ובישראל עדיין לא קיימת הדרישה לכייל בתדירות מספיק גבוהה שתבטיח דיוק המדידה".

עמיקם לוין, יועץ אבטחת איכות, יציג בכינוס נתונים קשים על מיליוני מונים במדינת ישראל של חברות החשמל, המים, הגז, תחנות הדלק ועוד גופים, השולחים ללקוחות חשבונות על-סמך קריאת המונים, שאינם מכוילים.

לדברי לוין "האזרח הקטן, שלא מבין בנושאי כיול והשפעתו של הכיול על הדיוק במדידה, מאמין שכל קריאת מונים היא מדויקת ואמיתית, אבל כנראה שאנחנו משלמים כסף רב בגלל סטיות של המונים ובשל בעיות תחזוקה גם עבור החול, האוויר והלכלוך שעוברים בצנרת המוליכה למונים".

לוין ציין, כי "החוק הקובע במדינת ישראל את תקינות המדידות הוא פקודת המשקלות והמידות. זהו חוק עתיק שחוקק ב-1947 בתקופת הבריטים, ועבר שינויים קלים ב-1963".

לוין ציין עוד, כי "מי שממונה על ביצוע החוק הוא המפקח על המידות והמשקלות במשרד התעשייה והמסחר, כולל אישור של כל מכשירי המדידה במדינת ישראל, המודדים אורך משקל ונפח. מסתבר, כי המעבדה המרכזית במשרד התמ"ס, שהיא למעשה המעבדה הרשמית של מדינת ישראל, לא הוסמכה מעולם על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לבצע את הבדיקות הללו.