הופעה: יהלומים זורחים ב"חוות החיות"

רונן צומר לא התאכזב ממופע המחווה של "שליחי הבלוז" ללהקת הפינק פלויד

המצור התרבותי עלינו אולי נימשך, אבל שליחי הבלוז שחררו קצת את המחנק עם ערב מחווה ללהקת פינק פלויד. באולם האינטימי של "חוות החיות" בקריית טבעון הצטופפו ביום חמישי שעבר כ- 150 איש ומילאו את המקום בעשן סיגריות שדמה לתחליף למכונת העשן. הקהל, צעיר ברובו, הכיר את רוב המילים של השירים ונגני "גיטרת אוויר" נראו בכל פינה במהלך ההופעה. ואין להתפלא על כך, הרי ווטרס ושות' תמיד היו ענקיים בישראל.

ההופעה נפתחה ב'תפילה' לזריחתו של היהלום המטורף והמשיכה בקטע נוסף מאותו אלבום, ”Have a Cigar" המצוין. מייד אחר כך המשיכו השליחים ב"Pigs" מהאלבום "אנימלס", ו- “Coming Back to Life”-מהאלבום "Division Bells", ועוד שניים מהאלבום "A Momentary Laps of Reason", שהתקשו להרשים. אפילו מעריצים מושבעים שלה הלהקה משתדלים להתעלם באלגנטיות מהאלבום הזה. הגרסה ל-"Wish You Were Here " העירה את הקהל, שהצטרף בשירה אדירה. השיר, שנכתב כמחווה לסיד בארט, הגאון המטורף שהיה חבר בהרכב המקורי של הלהקה, נשמע כל כך אקטואלי בהקשר שלנו, אם מחליפים את דמותו של בארט במושג הזה שנקרא 'שלום'.

השליחים ניגנו את רוב השירים מתוך "צידו האפל של הירח" במהלכם הפגין אריה בן קנץ את שליטתו בקלידים. אלבום זה, שהעניק ב- 73' לפינק פלויד את העולם על מגש של כסף, הביא לשליחים את האינטראקציה המיוחלת עם הקהל. האווירה התחילה להתחמם משיר לשיר וההופעה התחילה לתפוס תאוצה. אחרי "ליקוי החמה", שחותם את "הצד האפל של הירח", הגיע שלב היהלום. אילן וירצברג, שחקן החיזוק של שליחי הבלוז, שר את "Hey You", כשהוא מקנח בסולו גיטרה אנרגטי ומושקע במיוחד. סוף סוף אפשר היה להרגיש את החשמל באוויר, בעיקר כי השיא הבא היה הביצוע ל"עוד לבנה בחומה". בסיום קינחו השליחים עם "Mother" הפגזי, ובהדרן העניקו את "Comfortably Numb", שכלל שני סולואי גיטרה ארוכים. הראשון של וירצברג (איפה הוא היה עד עכשיו?), והשני של צ'לי, בסיום שהיה שווה את כל ההופעה, שהתחילה בצליעה והסתימה בצורה מרגשת. מחיאות הכפיים, אגב, נמשכו גם אחרי שהלהקה כבר ישבה בחוץ והתאווררה.

 

רונן צומר הוא מנהל פורום רוק של Ynet.