לילה מפרך

None

האנשים, שהיו כבר מוטרפים לגמרי, יצאו עייפים ומותשים מהיכל התרבות בתל אביב, אליו נכנסו ביום חמישי בלילה וממנו יצאו ביום שישי לפנות בוקר, עם סיום "ליל טורפי הפרסומות". האירוע, בהנחיית דידי הררי מרדיו 103, שגם "פנאי פלוס" היה בין מעניקי החסות להפקתו, נפתח בברכת שגריר צרפת ובמהלכו הוקרנו כ-400 פרסומות מרחבי העולם. בין הזכורות לטובה, פרסומת ל"בבסי בבל", הגירסה העיראקית ל"פפסי קולה", פרסומת מלפני שנה הנראית כאילו נעשתה לפני שלושים לפחות, המפצירה בציבור העיראקי לקנות את המשקה המיוצר במפעל "בבסי" ליד בצרה, לא הרחק מהשגרירות הגרמנית, ולכן מותר לשתייה; בפרסומת לרדיו שווייץ נראה תרנגול שהחליט להתאבד על פסי רכבת, כי אין מי שישמע אותו יותר בבוקר; הוקרנה פרסומת מרומניה שצונזרה בארץ המקור, כי החטא העיקרי שלה הוא שימוש בדמותו של סנטה קלאוס לצורכי פירסום; היתה סידרת פרסומות מבריקות ל"לומינו", סידרת בובות פשוטות למדי הזוהרות בחושך: מה היה משותף למוצרים ואנשים בפעולות רגילות בחייהם (אשה עם רולים בשיער, סטייק פילה תחת מנורה, רוכב אופניים בכביש חשוך, מדחס 5 כ"ס סטנדרטי וילדה פורטת על גיטרה חשמלית)? - שאת כולם רואים באור ולא רואים בלילה, אבל את "לומינו" רואים. הקהל תמה כיצד זה בפרסומת של איב סאן-לורן, גם אחרי 40 שנה, כל מה שהבחורה עושה בפרסומת זה "צסססס" עם בקבוק הבושם, בשעה שהיא מתקלחת עם מיטב הבשמים של המותג. צריך גם כושר מיוחד להבין את הפרסומות היפניות, שאולי רק יפנים מסוגלים להבין. בפרסומת הונגרית בת חמישים שנה ויותר הסבירו לעולם על איכות הדבש ההונגרי, הפוטר מכל מיני מחלות. אגב, אורך הפרסומות מאיים להתחרות באורכן של טלנובלות מסוימות.

לסיכום, היה מצחיק, משעשע ופוקח עיניים ומוחות. אבל לצאת מהיכל התרבות בשעה שהשמש יוצאת לעבודה - מחייב היערכות מראש.