או.קיי, זו אמנם לא הפגישה הראשונה שלנו עם המגאן החדשה. כבר לפני כשבועיים זכינו להניח ידיים על הגה הרנו המסקרנת ביותר כיום, אם כי מדובר היה בעיקר בנסיעת התרשמות קלה בלבד. מה שהפך כמובן את הפגישה המחודשת למסקרנת עוד יותר.
האם דין כבישי פאריז וה"פריפריק" כדין צירי התחבורה המשניים של לוכסמבורג? האם מתנהגת המגאן החדשה היטב גם בין יערות וכפרים קטנים, שבילים צרים ושמיים סגריריים שלא מפסיקים להמטיר?
אין ספק כי גווני יום אפורים וכהים מחמיאים קצת פחות למגאן משמש ומועצת הסגנון הפריזאית. תקראו לזה מגרש ביתי, או שיק צרפתי, אבל העיניים שלי לפחות קובעות כי המכונית הכל-כך מדוברת נראית טוב יותר ובצבעים הנכונים יותר של עיר האורות.
בכל זאת, המגאן עדיין נראית מושכת בעיני. נכון, ברור לי שיש מי שחושב אחרת. עבורם תיראה גרסת השלוש דלתות עמה אני פותח את נסיעת ההיכרות, קשה הרבה יותר לעיכול. זאת בעוד שלמעשה, ההבדל היחיד כאן הוא עיצוב דופן אחורית, מעבר לקורה המרכזית. אפילו הדלת האחורית זהה. ואני יודע גם למה קשה לחלק מהקולגות לעכל את עיצוב החלון האחורי המעוגל.
רנו מעדיפים לכנות את הסגנון "הרפתקני". לא ספורטיבי, לא אלגנט – הרפתקה. טוב, הגדרה נאה. אם תשאלו אותי, התחושה היא כאילו מישהו ברנו אמר "המגאן נראית לכם משונה? חכו עד שתראו את גרסת השלוש דלתות".
השקה
ארבע מדינות ושני מסלולי מרוצים קלאסיים והיסטוריים נמצאים סביב ללוכסמבורג, הנסיכות הקטנה בה מושקת הקומפקטית של רנו. והבחירה במסלול שעובר דרך בלגיה, גרמניה, הולנד ועם קצת מזל גם צרפת, לא הייתה מקרית. זהו בהחלט איתות לכוונות הכלל-אירופאיות של רנו. אנשי החברה הצרפתית הוכיחו גם ביטחון רב כאשר בחרו בכבישים המתפתלים, הצרים והתובעניים שמקיפים את הנסיכות הקטנה. אחרי הכל, הם מצפים מהמגאן החדשה לרמת מכירות גבוהה ב-10% מקודמתה, זו שתמכור עד סוף דרכה חמישה מיליון!
אבל דיבורים והצהרות לחוד, אנחנו נמצאים כאן עם גרסת שלוש הדלתות המיוחדת, שהתייצבה כאשר בחרטומה פועם מנוע ה-2.0 ליטר המוכר מהלגונה. נכון לעכשיו לפחות – עד שתופיע גרסת הספורט-טורבו האמיתית - מדובר בגרסה הספורטיבית ביותר של המגאן, וכמובן גם החזקה מכולן. ואם לא הבנתם עד עכשיו למה, מגיעה תיבה ידנית עם שישה הילוכים וצמיגי 205/50 עם חישוקי "17 כדי לעזור.
וכניסה מחודשת למגאן מגלה כי לא טעינו לפני שבועיים. עיצוב הפנים נעים לעין וליד הנוגעת, והמחוונים המקוריים שזכו לנגיעות ספורטיביות מקנים אווירה נכונה. כיוון המושב נוח, וקל להגיע לתנוחת נהיגה טובה. ביקורת קלה – אפשר היה להעניק תחושה מעט יותר איכותית למנופי התפעול.
לעומת זאת, הכניסה לאחור קלה למדי, בזכות מנוף קיפול הנמצא בראש המסעד. החלונות הקטנים שמאחור שאינם נפתחים, יחד עם מרחב מוגבל לרגליים, יוצרים אווירה אינטימית או מעיקה, תלוי בכם.
בכל מקרה, אם אתם זקוקים לכריות, מציעה המגאן שפע של ממש. יש כאן לא פחות מעשר כריות, חלקן בצורת וילון. שתיים יותר מגרסת חמש הדלתות.
נעזוב את זה לרגע
על הפנים והטכנולוגיה נרחיב מחר, בעיקר כי אתם הרי רוצים לדעת איך נוסעת המגאן החזקה במבחר. ובכן, גרסה ספורטיבית או לא, המגאן הזו נמרצת אמנם, אך היא לבטח אינה קלילה. מנוע ה-2.0 ליטר של הלגונה מתקשה לשגר אותה לביצועים ספורטיביים של ממש.
רנו לא בחרו ביחסי העברה ארוכים במיוחד, אך אלה עדיין לא קצרים מספיק כדי להפוך את התחושה לנמרצת. יחד עם זאת, המנוע שמח לטפס לסל"ד גבוה, שם הוא גם משמיע – בעזרתו של מערכת פליטה מתאימה - צליל גברי וספורטיבי ממה שהכרנו בעבר ברנו. כך קל למשל לשייט עם המגאן במהירות גבוהה, מבלי להזדקק לתפעול תכוף מדי של תיבת ההילוכים. בורר ההילוכים מתפקד היטב, למרות שהיינו מעדיפים יותר דיוק.
ובמהרה אנו גם מגלים כי המגאן אכן קשיחה יחסית. כדאי אמנם לזכור כי לפחות כרגע, מגאן 2.0 ליטר מצוידת בכיול מתלים קשוח מכל אחיותיה. לכך יש להוסיף את הצמיגים הרחבים שהיא נועלת כאן. אך מכל מקום, התוצאה היא טיפול נוקשה בפני הכביש, אך גם זוויות גלגול ותנודות מרכב צנועות, כולל על ציר האורך. ולכן לא מפתיע אותנו לגלות כי אחיזת הכביש גבוהה מאוד.
וכאשר הכבישים שנבחרו צרים ומכוסי עלים, ואילו הגשם אינו מפסיק לרדת, אתה בהחלט מברך, בכל שעה, על תכונות אלה. מברך גם על היכולת המרשימה לשנות כיוון בהתאם לפקודות ההגה. זה האחרון "חשמלי" אמנם, ולבטח אינו מבריק, אך הוא טוב מהרבה הגאים דומים שפגשנו בעבר, בעיקר תודות למשקל ודיוק טובים.
התחושה הכללית מלאכותית מדי, כנראה עקב ההבדל בין המשקל הכבד במרכז, לרכות בזמן פניה בה אנשי רנו גאים כל-כך. חוץ מזה, ברנו הבטיחו לנו שמתאהבים בו לאחר זמן-מה. אם הם אומרים… בכל אופן, המגאן מציגה התנהגות טובה ובטוחה, עם תת-היגוי צפוי ואחוריים שמעדיפים, בהתאם לאופנה הנוכחית, לדבוק לאספלט.
נוחות? קשה להחליט. על מרבית הכבישים כאן הציגה המגאן נוחות משביעת רצון, גם אם לא אותה רכות צרפתית מפורסמת. אבל הגם שהכבישים הבלגיים ידועים לשמצה בכל אירופה, התחושה היא שהפגמים הרבים בהם, ידועים ומובנים למכונית - הרבה יותר מתוצרת הארץ. מלבד זאת, אנחנו די משוכנעים כי המכונית תגיע אלינו עם צמיגים מעט צנועים יותר.
נו…?
התרשמות ראשונית על-פני כמה מאות קילומטרים מבהירה כי המגאן אכן דילגה לפנים. היא שקטה מכל כיוון, משדרת איכות והידור. אז נכון, נראה כי היא עדיין פחות "מכונית לנהג" מפורד פוקוס 2.0 ליטר, אך היא מפצה על כך בגדול בתחומים פחות דינמיים. וכדאי לחובבי ההגה גם לזכור כי הגרסה הזו תהיה הרבה יותר רלוונטית לשוק שלנו בעוד מספר חודשים, כאשר תשודך לה התיבה האוטומטית של רנו בעלת ארבעה הילוכים, הפעם כולל אפשרות לתפעול ידני. רק כאשר תופיע תיבה זו, תנחת המגאן בארץ. וזה יקרה בחודש מאי 2003.
ומדובר במכונית שתהיה יריבה קשה למובילות הקטגוריה, ואם להתחשב במחיר התחרותי של הדגם היוצא, כולל העלאה צפויה של מספר אלפי שקלים, הרי שהמגאן צפויה להתחרות על צמרת הקטגוריה. בעיקר היא תכוון מול פיז'ו עם ה-307, אך לא רק.
בכל מקרה, על הגרסאות החלשות שמעלות פחות את לחץ הדם - אך חשובות יותר לשוק המקומי - נספר בקרוב.