בשעות בהן חיילים, קצינים וסתם חברי-כנסת דתיים מבכים את חילול השבת ההמוני שנגרם להם בניסיון לפנות את "חוות גלעד", אני מוצאת שהזמן הולם להודות למשפחת זר על תרומתה המתמשכת לעם ולמולדת.
יפה בעיניי שדווקא אתם תכפו עלינו, נוסף על חילול שבת (שהוא רק הסיפתח ההכרחי), את פינוי כל המאחזים, גירוש היישוב היהודי מחברון ועוד משימות קשות מסוג זה. עליכם אפשר לסמוך שתלכו עד הסוף. של כולנו.
אנשי "גוש שלום", "שלום עכשיו" והתנזים, מתוגברים באוטובוס השבת של "שינוי", לא יכולים לגרום לאלפית מהנזק שאתם גורמים למפעל ההתנחלות שאתם עמלים עליו כבר עשרות שנים. מיתוס הגבורה שדבק בכם (יותר בגלל בריונות לסוגיה מאשר כל דבר אמיתי אחר) הוא מסוג גבורתו של שמשון "תמות נפשי עם פלישתים".
אני רואה אתכם ואני מבינה שגם אתם מבינים שזהו קרב המאסף. השאלה היא אם אתם מבינים שבמו-ידיכם הרסתם את כל מה שלמענו עמלתם במשך השנים.
למשה ויעל זר צריך שייאמר: אתם כבר לא מובילים את המחנה ואת המציאות לשום מקום; אתם משתרכים בשוליהם ונלחמים עם עצמכם את קרבות העבר. הגיע הזמן להרפות. לזכותכם ייאמר שניסיתם בכל דרך, לחובתכם ייאמר שלא כל הדרכים היו ראויות. עכשיו, משנולדו לכם חיים חדשים ואתם חובקים את גלעד, הנין, אספו את עצמכם וחיזרו לחיים. אספו את הילדים, הנכדים והנספחים ואמרו להם: עשינו כל אשר יכולנו, ולמשך די הרבה שנים חשבנו שגם נצליח. אבל כבר כמה שנים (שבע, שתיים... תלוי ממתי סופרים) שאנחנו בנסיגה. המחיר גדול מהרווח, ואם נמשיך כך, נפסיד הכל. אמרו לצאצאיכם שאינכם יכולים לגרום לחילול שבת, למלחמת אחים ולמיאוס שהעם חש כלפי המתנחלים. אמרו להם די.
לשרון ולממשלתו המפוארת צריך שייאמר: לא תהיה תפארתכם על גבם השבור של בני משפחת זר. באין לכם תוכנית ודרך אתם מזגזגים את כולנו למוות, והאחריות על מלחמת האחים הקרבה - שלכם. בעוד אתם עסוקים בבחירות ובפריימריז ומשסים אותנו זה בזה, אתם מקרבים את המדינה אל סופה. גם אתם אספו את עצמכם ותתחילו סוף סוף לתפקד כמו מנהיגות. בלי לזגזג ובלי להתנצל. את המאחזים צריך לפנות בלי הטררם ההיסטרי הזה. יעיל, מהיר ונחוש. אבל לא במקום תוכנית ברורה ומסודרת שתגיד איפה הגבול, מתי קובעים אותו ואיך. לא במקום.
לבסוף יש לומר לחיילים, חובשי הכיפות ושאינם חובשי כיפות: חברים, זה רק הפרומו, תפסיקו לבכות. עוד נדע פה חילולי שבת רבים מאלה, פינויים והרס קשים מאלה, ובעיקר חלומות מנופצים ומרוסקים. וצריך לדעת שרסק החלומות הזה לא יהיה של צד אחד בלבד. לא רק בני משפחת זר, לא רק המתנחלים ולא רק דתיים. את המחיר על האוננות המתמשכת של הממשלה הזו (וקודמותיה) נשלם ביחד.