מיזמי PFI : כשהפרטי פוגש את הציבורי

מיזמי ה-PFI להשקעה בתשתיות ציבוריות תופסים תאוצה באירופה ואף הגיעו לישראל. השיטה: יזם פרטי בונה מבנה ציבורי מוכר את שירותיו ומחזירו למדינה כעבור 30-20 שנה. בארץ משרדי השיכון, התחבורה והחינוך תומכים - האוצר מעכב

חברת דנקנר-השקעות הקימה מיזם עם ענק התשתיות הבריטי ג'רוויס - המעניק שירותים ללמעלה מ-60 מדינות ברחבי העולם בתחומי הרכבות, הכבישים והבנייה - לבניית 2,000 כיתות לימוד ברחבי הארץ.

למרות המצב הבטחוני, החליטה החברה הבריטית להשקיע בישראל בהקמת מעונות סטודנטים, בתי-ספר ומבני ציבור בישראל. הפרויקט אמור להתנהל בשיטת ה-PFI, שבה היזם בונה את מוסדות הציבור, מנהל אותם באמצעות מכירת שירותים, וכעבור 30-20 שנה מחזירם לידי הקופה הציבורית.

עם זאת, המכרז הראשון בשיטה זו נדחה למועד לא ידוע - מיד לאחר פירסומו. לטענת אנשי דנקנר, הסיבה לכך היא לחצים כבדים שהופעלו על האוצר בידי גורמים אינטרסנטיים - בראשם הרשויות המקומיות, החוששות להעביר את סמכויות הניהול והקמת בתי הספר לגורמים שאינם מזוהים עם הרשות. המשמעות של הקמת בתי ספר על-ידי יזמים פרטיים, היא קיצוץ תקציבים המועברים לרשות כדי להמשיך ולתפעל את המערכת הקיימת. אך בפועל, הבעיות הקשות שמהן סובלת מערכת החינוך בישראל מתמקדות ממש בתחום התשתיות הפיסיות הלא מתקדמות: צפיפות בכיתה, מחסור בעזרים לימודיים, תשתית תקשורת ומחשבים לקויה ותחבורה לא סדירה.

 

להיט באנגליה

 

תרבות המיזמים מסוג זה עדיין נמצאת בחיתוליה בישראל. שיתוף המגזר העיסקי במימון, הקמה, תפעול תשתיות ושירותים ציבוריים הפך בשנים האחרונות ללהיט בכמה מדינות מערביות. בבריטניה, למשל, מופעלת שיטה זו בהצלחה מאז 1992, והיא נחשבת כיום למובילה בתחום. "השיטה תורמת להגברת זרם ההשקעות בתשתיות ולהאצת הצמיחה במשק", אומר עו"ד יוסי נאמן, נשיא רשת סנצ'ורי-21 ומומחה בתחום.

לדברי עו"ד יהודה רוה, שייצג את ישראל בכנס של האו"ם בנושא מימון, הקמה ותיפעול פרויקטים לאומיים, במדינות רבות קיימים צרכים וביקושים הולכים וגדלים לשירותי תשתית, אך קיימות במקביל מגבלות על היקף ההוצאה התקציבית הציבורית. כך פותחו במהלך השנים מודלים מוצלחים של שיתוף היוזמה הפרטית.

בחברת דנקנר-השקעות טוענים, כי משרד האוצר הבריטי מצא ששיטת ה-PFI חסכה יותר מ-15%, בהשוואה לשיטה הקונבנציונלית של בנייה ואחזקה על ידי הסקטור הציבורי. כדי להמחיש את ההיקף: ההוצאה לחינוך בשנת 2002 עומדת על 43 מיליארד שקל, כאשר כ-80% מהוצאה זו ממונות על-ידי הממשלה והרשויות המקומיות. עד שנת 2020 תידרש המדינה להשקיע כ-5 מיליארד שקל בבניית כיתות, 10 מיליארד שקל להצטיידות ראשונית ותחזוקה ו-4.5 מיליארד שקל לשיפוץ בתי-ספר. סך הכל מדובר ב-20 מיליארד שקל.

"אין ספק שהקמת בתי ספר בשיטת PFI יכולה לשפר את פניה של מערכת החינוך בישראל: סטנדרט בנייה גבוה, הורדת מספר התלמידים לכיתה, טיפוח הסביבה הלימודית, אספקת שירותי הסעות, הסעדה וביטחון לתלמידים, הפעלת בתי-ספר לטובת הקהילה בשעות הערב ועוד", אומר עדי צביקל, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.

 

מאשימים את האוצר

 

בענף הנדל"ן מפנים אצבע מאשימה כלפי משרד האוצר, על שנסוג מתוכניות PFI רבות, המשלבות יזמים פרטיים בביצוע פרויקטים ציבוריים.

בכירים באוצר טוענים בתגובה, כי יש לנקוט בגישה קצת יותר זהירה ומבוקרת, מחשש לאובדן שליטה תקציבית ומפעילות מופרזת של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

בנוסף לקבלנים והיזמים גם משרדי התחבורה, התשתיות והשיכון חולקים על דעת האוצר. "שיתוף הסקטור הפרטי הוא עתה הדרך הנכונה להאצת הצמיחה", אומר שר השיכון, נתן שרנסקי.

המשרד הממשלתי הראשון שניצל את שיטת פי.אפ.איי הוא משרד השיכון. השר נתן שרנסקי הצליח להשיג את הסכמת האוצר להוצאת מכרז להקמת 500 יחידות דיור בבתי דיור מוגן לקשישים. "זו שיטה נבונה בתקופה זו למשק", אומר שרנסקי, "היא מרחיבה את מקורות המימון להשקעות בתשתית, מסייעת לצמצום הפיגור החמור בתשתיות פיסיות במדינה ותורמת לחילוץ המשק הישראלי מהמיתון להאצת הצמיחה".

באוצר מנסים עתה לאתר דרך ביניים: מחצית מן ההחזר ליזם תינתן כבר בתום תקופת ההקמה - כלומר לאחר 4-3 שנים. בדרך זו תהיה שליטה תקציבית הדוקה יותר. הרעיון נבחן כעת אפילו בפרויקט תחבורתי של סלילת כביש 431, מנס-ציונה למודיעין בעלות 1.2 מיליארד שקל. במשרד התחבורה טוענים, כי דרך הביניים הזאת לא תעמוד במבחן ולא תזכה להיענות גדולה של היזמים. הוויכוח בנושא עוד צפוי להימשך.

 

מ-BOT עד VJ

 

כיום פועלים 3 מודלים עיקריים של שיתוף יוזמה פרטית בפרויקטים ציבוריים:

BOT - פרויקט בנייה תפעול ומסירה. היזם בונה את הפרויקט במימונו, מפעיל אותו תמורת גביית תשלום מציבור המשתמשים, ומוסר אותו לאחר פרק זמן ארוך למזמין. נחשב למודל הפופולרי בישראל. בשיטה זו נבנו כביש חוצה ישראל, פרויקט מנהרות הכרמל ומספר מכוני טיהור לביוב.

PFI - מדובר בפרויקטים שבהם אין זיקה ישירה וחד משמעית בין המשתמש לשירות, ולא ניתן לגבות תשלום ישיר מהמשתמשים. המגזר הציבורי רוכש את השירות מהיזם, ובכך נחסכות ממנו עלויות התיכנון, ההקמה והתפעול. בתום תקופת הזיכיון מועבר הפרויקט לידי הגוף הציבורי המזמין.

JV - מיזם משותף לממשלה ולגוף עיסקי פרטי, שבמסגרתו יש צורך בסיבסוד ממשלתי בנוסף לגבייה ישירה מציבור המשתמשים.