קו לדמות

יצפאן יכול לצעוק ולצרוח, אבל היא מבינה. במערכת מבקשים ממנה דמות חדשה מהיום למחר - והיא מייצרת אותה כמו כלום. צוות "פנאי פלוס" התלווה ליצפאן ולרינת אלוני, המאפרת הצמודה שלו, כדי לעקוב מקרוב אחר לידתה של עוד תוכנית, עם כל הצירים הנלווים

"כשהוא צועק, זו לא צעקה אלא מצוקה. אף אחד לא מבין את זה, אבל אני כן", אומרת רינת אלוני, המאפרת של אלי יצפאן, שמלווה אותו כבר 15 שנה ועושה זאת כעת בתוכנית יומית איתו בערוץ 3 בכבלים. בטקס פרסי העובד המצטיין בטלוויזיה, שבו העניקו טאלנטים פרסים לעובדיהם, יצפאן העניק לה את הפרס.

אלוני, מאפרת בעלת שם זה 20 שנה, עבדה במבחר הפקות בינלאומיות של יצפאן. בין השאר היא ה"מיילדת" של נסראללה, שמעון פרס, אליקים רובינשטיין, פואד, ערפאת. "חדר הלידה" הוא חדרון איפור באולפני הרצליה, במתחם שנקרא בפי העם "קיבוץ וסלי" (על שם המפיק דני וסלי). יש "מיטת צירים", שדומה באורח פלא לכיסא גינקולוג, עליו יושב ה"יולד", יצפאן, כשאלוני כורכת את ה"יילודים" בבדים, עוטרת להם זקנים ומאפרת אותם בדמותם. כמו בכל סיטואציה מסוג זה יש מתח, צעקות, זיעה, גבות מתכווצות, אי הסכמות - ויציאה לאוויר העולם, כלומר לאולפן הצמוד, שם מרביץ יצפאן מערכון וחוזר שוב לכיסא של אלוני, לדמות נוספת.

אגדות וסיפורים נבנו על הטירוף המאגי של יצפאן, האיש שקל יותר לעקוב אחרי הסיכסוך בשטחים מאשר אחרי מצב רוחו. אנחנו מגיעים ביום שקט יחסית. יצפאן אומנם שולט במבטים מתוחים-מחשמלים בכל מה שקורה על הסט, אבל במקרה באותו יום הוא עצמו זוכה להדרכה ולקיטורים רמים. זה דניאל לפין, הכותב הראשי, שאומר לו בקול חד משמעי: "עזוב אותך מזה, זה לא יצא וזהו!". זה מנהל הבמה, שאומר לו בזעף: "בפעם הבאה תגיד בדיוק למה אתה מתכוון!". ויצפאן, האיש שיצא לו שם של רודן, שומע, סופג, מדי פעם פולט קללה או מעיף מבט חורך, אבל בסך הכל אנושי ואפילו סובלני.

"יצפאן הוא חידה שאני לא מנסה לפתור אותה. אני מקבלת אותו כמו שהוא וזהו", אומרת אלוני. "אני אף פעם לא נעלבת, גם כשהוא צועק וצורח. אני מוכנה לקבל את זה ממנו, למרות שיש כאלה שאומרים באיזו זכות. אני פשוט יודעת שאצל יצפאן זה לא בא ממקום של לפגוע. הוא עובד מהבטן, באינטואיציה מדהימה, ואני בוטחת באינטואיציות שלו לחלוטין".

יצפאן הגיע אליה עוד בהיותו חייל. "מה שמקשר בינינו זה הפרפקציוניזם. אני אוהבת שהוא משאיר אותי במתח, בודק אותי כל הזמן. אם יש דמויות שאני לא בטוחה שאצליח לעשות, אני אומרת לו 'תבטיח לי שאם זה ייצא מגעיל, לא נשדר'. אני לא יכולה למשל לסבול את זה שרואים את השיער מתחת לרשתות. ואם אראה דמות שלא נראית לי, אעלה לקונטרול ואבקש לערוך. היו למשל הדמויות של עמרם מצנע ועמנואל הלפרין, שיצפאן הפתיע כשהחליט לעשות אותן בהתרעה של כלום, ואני לא ידעתי מה לעשות".

 

- מה זאת אומרת? מתי מודיעים לך איזו דמות עושים באותו יום?

 

"בדרך כלל מתקשרים אלי באחת עשרה בלילה ואומרים לי איזה דמויות יש למחרת, ואני צריכה להעמיד אותם משאריות בדים, זקנים וכו'".

 

- אתם תלויים זה בזה?

 

"למעשה, אני מקדישה כרגע את כל הקריירה המקצועית שלי להפקה הזאת. אני לא הולכת החוצה לעשות הפקות אחרות, אני רק פה, ואם התוכנית יורדת אני נשארת בלי כלום. זו תלות גדולה, וזה מלחיץ - כי ברגע שההפקה הזאת תיגמר, תישמט לי הקרקע מתחת לרגליים".

 

- יש סיכוי שההפקה הזאת תיגמר?

 

"ברור. כל דבר טוב נגמר מתישהו. כמה זמן זה יכול להימשך? החלום שלי לעשות איתו סיטקום. דיברתי איתו על זה, אז הוא ענה כל מיני תשובות מוזרות. לדעתי, סיטקום שבו הוא יגלם את כל הדמויות, יהיה לעלות כיתה. יש לו דמויות נפלאות שהוא עוד לא הוציא. אני אישית חולה על אבנר, ויש לו עוד דמות של שכנה מרוקאית שאני מתה עליה".

לא בכדי מחוברת אלוני אל יצפאן באש ובמים. לפני כשלוש שנים נרצח בן זוגה לחיים, הפסל גיל מיצ'ל, בתקרית אלימה. עולמה חשך עליה. יצפאן, שהיה חבר קרוב של מיצ'ל, נתן מייד הוראה לקרוא לאלוני לכל עבודה שתתוכנן. "את מבינה, הוא עשה לי את החסד הכי גדול שאפשר, הוא הציל אותי, לעומת אנשים אחרים בתעשייה שלא העזו לזמן אותי לעבוד אחרי האסון, כי חשבו על המבוכה שלהם כשיצטרכו לפגוש אותי. הפעם הראשונה שהצלחתי לבכות אחרי שזה קרה, היתה כשאלי דיבר איתי. אני מחוברת אליו, סומכת עליו. לכולם יש שגיאות, ולפעמים אני מעירה לו, אז הוא יכול לפטור אותי ב'תתעסקי בעניינים שלך', אבל אני יודעת שההערה נכנסה וזה כבר עובד אצלו בקופסה השחורה".

ושוב התוכנית של יצפאן מחייבת התערבות מצד הממשלה. התקבלה שיחת טלפון מירושלים, שדרשה מההפקה של יצפאן "להירגע" עם הבדיחות על עיראק. המבקשים - הבית הלבן, במסגרת הבקשה מישראל להרגיע את ה"פיטפוטים" של הישראלים בנושא ההתקפה על עיראק. אז לפין ויצפאן מנסים לצחוק על האקטואליה בלי להגיד "עיראק", כשאלוני מסתובבת סביב יצפאן, מדביקה עוד פיסת קרחת ומברישה את שערותיו עם מסקרה. מה יוצא? המצאה חדשה למילון העברי-עיראקי אבני.

בינתיים שירלי הלר ("אני בעיקרון אחראית על האביזרים, אבל אני כלבויניקית") עושה לו מסז'ים קטנים מתחת לגלימות של הדמות. "אני ארכאי בענייני אנשים. כשאני מתרגל לאנשים, אני ממעט להחליף אותם", אומר יצפאן. "כמו רינת, שיש לי רק דברים טובים להגיד עליה, כמו טלי בן יעקב, שמלווה אותי מאז ימי מוצ"ש. איתן אין לי ספקות שהדמות תהיה מאופרת ולבושה כמו שצריך. אני לא צריך להתעסק עם זה. אני אוהב שיש לי מרחב תימרון. קורה שאני בא לרינת ומנחית עליה דמות, והיא אומרת לי 'אבל מה אני אעשה?', ואני אומר לה 'תתאמצי' - ויודע שיש לי על מי לסמוך".