ממיר התמונות
פטריק רוס הוא סטודנט סקנדינבי צעיר, שבעקבות מפגשים עם מפתחים עצמאיים ב-mIRC, החליט להקדיש את זמנו לפיתוח ממיר מיוחד, שמציג תמונה רגילה כטקסט. זה נמשך שנה, אבל בסופו של דבר הצליח רוס לייצר ממיר מדליק באמת, שמאפשר לכל גולש להעלות תמונה פרטית מהמחשב האישי שלו, לציין את הגודל הסופי בו הוא מעוניין – ולקבל תוך כמה שניות עיבוד מדהים של אותה תמונה להמון שורות זעירות של הספרות אפס ואחד, בהמון צבעים. המנגנון ממיר תמונות בעיקר לפורמט html, אך ניתן להמיר גם ל-ascii.
הממיר המדליק הזה מופיע במסגרת האתר הפרטי של רוס, בו הוא גם מנהל את יומנו האישי, מספר על הקורות אותו ואת חבריו הקרובים (בהם "גלעד" מישראל), מציג מאות תמונות אישיות של חבריו מטיולים ואירועים שונים, וגם את ההערות שכתבו לו גולשים מכל העולם על הממיר החביב שלו (בעיקר - "וואו" ו"קול"). הוא גם טורח לציין שמתוך כ-150 אלף איש מכל העולם שהשתמשו בממיר שלו במרוצת החודשים האחרונים – הצליח לאסוף עד כה תרומות בסכום הנכבד של 60 דולר בלבד.
מחולל המהומות
בעוד אמריקה הממוסדת והשמרנית מתייצבת ברוב חסר תקדים מאחורי נשיאותו של בוש, ממשיכה הרשת לספק במה יחידה לאופוזיציה הלוחמנית שלו, שמקפידה להזכיר לציבור שלא מדובר באדם הכי מבריק שישב בבית הלבן.
הלהיט האחרון מבית היוצר של אלה הוא מחולל הפלאש המצחיק, "הכן לעצמך נאום של בוש". בוני האתר הרכיבו אוצר מילים אופייני לנשיא, בחלוקה ל"מילים גדולות", "מילים קלות", "דברים מדליקים" ו"דברי הבל".
כותב הנאומים מתבקש לסדר את המילים כפי שהוא רוצה, על גבי שלוש שורות בתחתית העמוד. ביניהן, מוזמן הגולש לשבץ גם קטעים מוקלטים לבחירתו: מחיאות כף, קריאות בוז, גרעפס קולני, תרועה, ואפילו קולו של וודי הנקר. לחיצה על "פליי" מייצרת אוטומטית נאום מוטרף בקולו האותנטי של הנשיא, המוצג במרכז האתר באיור לא מחמיא במיוחד, כשהוא עונד סיכת מקדונלדס על דש בגדו.
הכישרון והרעיון הגדול אינם משרתים רק מניעים סאטיריים, שכן האתר נתמך בידי הגוף המתכנה "קואליציית עיצרו את המלחמה", הפועל למניעת ההתקפה על עיראק, ובקלות אפשר לנחש מי עומד מאחוריו.
לחנך את סיימון
זה לא בהכרח כיף לפגוש את "סיימון המקלל" בסימטה החשוכה שלו ברשת , ועל כן נזהיר מראש כי מדובר באתר מדליק, אם כי וולגרי להחריד. ההשראה לאתר הזה שאובה ממשחק הילדים הנצחי "סיימון אמר" (או "המלך אמר" בגירסה שלנו), רק בהבדל אחד: על כל כישלון של הגולש לבצע בדיוק את מה ש"סיימון אמר" - הוא זוכה במטר של חרפות וגידופים, שעדיף לא לפרט כאן.
ברייקדנס ישראלי
"ברייקדנס" הוא אתר ישראלי חדש, שאמנם מוקדש לכיסוי הפעילות של שוחרי הריקוד הזה בכל הארץ, אך למעשה, מתמקד בקבוצת רקדנים אחת, "האריות מציון", המחזיקה בתואר "אלופת הארץ בברייקדנס בשלוש השנים האחרונות.
ריקוד הרחוב הצבעוני הזה, הדורש מיומנויות ויכולת אתלטית מעולה, כבש לפרק זמן קצר בשנות השמונים את רחובות הארץ, אך כעבור כמה שנים, בשנות התשעים המאוחרות, זכה לעדנה עם הגעתם ארצה של רקדנים מצטיינים במסגרת גל העולים מרוסיה.
דורון ארד, ירושלמי בן 29, שהקים את האתר וחבר בעצמו בקבוצת "האריות מציון", מסביר את התפתחות הענף באערץ, מספק רקע אודות הקבוצות העיקריות הפועלות בתחום, סדנאות ללימוד ושיפור הביצועים, מדריך לתנועות הבסיסיות, ואינדקס של אתרי ברייקדנס בעולם. לצד אלה הוא מציג תמונות, קטעי וידאו, קבצי מוזיקה, ומידע על פריטי אופנה – כולם ברוח הברייקדנס. האתר אסתטי, בנוי כמגזין, ויש בו מידע דינמי רב על אירועים ופעילויות בתחום.
הגה חדש
האתר המחודש של הירחון "הגה" מיישם לקחים ותובנות מפעילות ארוכה ברשת, ועל כן הוא נטול יומרות פלאשיות, פונקציונלי ופשוט. יש קטלוג רכב חדש, דו גלגלי, ארבע על ארבע, מבחני דרכים, לוחות ועוד. לצד אלה מפעיל האתר גם מחירון להערכת השווי של רכב משומש בעסקאות בין אנשים פרטיים. האתר נתמך בסדרת מגזינים העוסקים במכוניות ודו-גלגלי, ועל כן מציג גם כתבות ומאמרים בנושא.
לזכר זוהר
זוהר דורון היה חייל בן 21, כשנפגע ונהרג בפיצוץ מטען צד בעת ששיירה ישראלית עברה בעיירה חצבייה בדרום לבנון. ארבע שנים עברו מאז, והוריו, טומי ונאוה מקיבוץ להב, עמלו רבות להקמת "זוזי שלנו", אתר אישי ונוגע ללב לזכרו של זוהר. האתר אינו עומד בשום קריטריון מקצועי "נכון", ועדיין, נוכח מאות הפריטים והעדויות והתמונות והתיאורים – קשה לצאת ממנו. גלריית התמונות הענקית, שמניחה ברצף אופקי את חייו של לידתו של תינוק חייכן ובלונדיני עם מותו של חייל קשוח ומבריק - מצמררת ומרגשת.
פינגווין מוזיקלי
את המגזין המקוון "פינגווין" הקים עמית, מתוך כוונה לייצר עוד כתובת ברשת לאוהדי המוזיקה הישראלית. המבנה כולל כתבות ומאמרים, הרבה ביקורות על דיסקים והופעות, חדשות אודות אירועים מוזיקליים ואלבומים שבדרך, לצד סיפורים והרחבה אודות אלבומים ואמנים חשובים, ומידע טריוויאלי חביב (הידעתם? "שיא הרגש" של משינה נכתב במקור כאופרת רוק).
במקום חצאית
"מכנסיים" מופעל בידי חבורת צעירים יוצאי החינוך הדתי, ש"אינם חוששים להעביר ביקורת על אופיו השמרני והלא סובלני של המגזר הדתי". ככזה הוא מציג כמה מאמרים ברוח דתית ליברלית, ומבקש להעלות לדיון נושאים, שעד כה לא באו לביטוי במגזר הדתי. בין היתר, מבקשים יוזמי האתר להפוך מסגרת חברתית אלטרנטיבית לצעירים שאינם עושים עניין מנערה דתית שלובשת מכנסיים, ולשם כך הם מפעילים פורום, מקבלים הערות ואימיילים.
האתר הזה בחיתוליו, ומשום כך תכניו עדיין מצומצמים, אבל אם לוקחים בחשבון שלאחד המדורים באתר קוראים "סקס וההתנחלות הגדולה", אין ספק שבתוך ימים ממועד פרסומו כאן יהפוך זירה רוחשת להתכנסות או להתגוששות על רקע אידיאולוגי-חברתי.
שפת הגוף
"ד"ר מסר" הוקם על מנת לקדם את מכירותיו של מוצר חדש: קלפים לפענוח שפת הגוף. המוצר הזה מבטיח למנהלים ולבכירים בארגונים גדולים להבין מסרים נסתרים, שאינם באים לידי ביטוי בעל פה, במהלך שיחות וראיונות עם עובדים, או במשא ומתן עם גורמי חוץ. האתר מספק מידע רב על תקשורת לא מילולית, מספק טיפים להצלחה בדייטים ובראיונות, ומביא כלים להבנת שפת הגוף של בני שיח מתרבויות שונות. בסין, למשל, לעולם אל תגיש ידך ראשון ללחיצת יד, בדרום אפריקה מומלץ להקפיד על מרחק של מטר לפחות עם בן שיחך, ובמדינות אמריקה הלטינית חשוב ליצור כימיה אישית. האתר מרשים ומושקע מאוד, אף שהוא עושה שימוש מוגזם בפלאש.
שקט, מתקשרים
לפני ארבע שנים חלם יצחק שמרון בן ה-33, כי הוא נקלע לביתו של צדיק בשם רבי מרדכי שרעבי, שבישר לו כי השמיים פתוחים בפניו. מאז אותו חלום קיבל מסרים, סייע לזולת, תקשר עם הצדיק בן שמחה, הבקיא ברזיהם של צמחי המרפא, ואפילו מתקשר עם גדול הצדיקים, רבי מאיר בעל הנס. שמרון טוען, כי תכונותיו הטובות אפשרו לו עד כה לייעץ למאות אנשים, בעזרת הפתרונות שמעבירים לו הצדיקים.
את האתר שלו הקים שמרון על מנת לקצר הליכים, ולהיות נגיש גם למי שמרוחק ממננו פיזית: טופס מקוון עומד לרשות כל מי שמעוניין לשאול שאלה או לבקש בקשה והבונבון - הבקשה הראשונה חינם. האתר הזה בנוי טוב. הוא נפתח בסרטון פלאש, שנועד להעצים את הדרמה של המפגש עם ה"מתקשר", אבל השפה העיצובית מזכירה סרטי אימה, ומציגה צורות וסמלים מעולם המיסטיקה היהודית.
המוזיקה מאוד לא הולמת ענייני אמונה וקבלה, ואם זה לא מספיק, פה ושם נשמעים צירים חורקים, תזוזה של דלתות כבדות וקשקוש מפתחות. כשסוף סוף זה נגמר, מלווה תהליך העיון בתכני האתר עצמם ברחש קבוע של פכפוך מי מעין, שבמקום להרגיע ולהכניס לאווירה המיסטית - מעלה את הסעיף. בשורה התחתונה נוצרת תחושה של חוסר אמון, שכן קשה לקבל את האינטגרציה של אלמנטים הוליוודיים עם תחומי העיסוק ה"כבדים" של האתר – גלגולים, צדיקים מתים ונשמות.
פאני היל
"פאני" הוא אתר פרטי קטן, שמציג עמוד בית בסגנון מגזיני, אך למעשה מרכז רק קישורים לכל מיני דחקות ברשת. אולם, לעומת עשרות אתרי הנוער שמנסים לעשות זאת ולא ממש מצליחים להתעלות מעל לגיחי הבסיסי, כאן הקישורים הם קישורי איכות, והתכנים שווים ביותר. מפעילי האתר לא מבטיחים עדכון סדיר של תכניו, ועל כן מציעים לגולשים עצלים להירשם לרשימת התפוצה ולקבל לאימייל הודעה על כל עדכון מעניין.
העין האימתנית
את העין המפחידה הזו שלחה אלינו הקוראת ורד שלום, ואחרי שקצת עייפנו מלהזיז את האישונים הפלאשיים ימינה ושמאלה, גילינו כי מאחורי העין שבעמוד הבית באתר הזה, יש עוד עשרות סרטוני פלאש קטנים ויפים, הניתנים למניפולציה במעבר העכבר, ודרך האתר הזה ניתן להעתיק את הקוד שלהם, ולשתול באתרים פרטיים תמורת קרדיט וקישור. הזכויות על התכולה המאוד קריאטיבית הזו שייכות לאחד, אנתוני אדן, מעמודי התווך בסוכנות פרסום אוסטרלית המתמחה במדיה חדשה.
משחקים סטנגה
שני נערים, עמית שר-שלום ועידן ברנס, השיקו לפני כמה שבועות את "סטנגה", אתר פרטי המוקדש לכדורגל. המתכונת מזכירה הרבה אתרי ספורט וכדורגל אחרים בארץ, משלבת חדשות, טורים אישיים, סיקור הליגות השונות, ימי הולדת של כוכבים, שחקן ואוהד השבוע, ועוד הרבה פיצ'רים אינטראקטיביים - ממשאלים ועד חיווי על מספר הקוראים שקראו כל כתבה.