בספטמבר 2001 רכש צ.י. מראש העין מכונית סיטוראן קסנטיה, באמצעות המכרז של המדינה. מייד עם קבלת הרכב הוא הבחין לדבריו בכמה ליקויים: גריל קידמי שבור (שהוחלף לו לבקשתו), פנס איתות צדדי ומדף אחורי שלא היה מחוברים. גם כיסוי הניילון על המושבים היה חסר, אבל הוסבר לו שהכל בסדר ומדובר ברכב חדש ותקין.
לאחר זמן התגלו בעיות נוספות: מחשב הרכב אותת על בעיות של חוסר שמן במערכת ההידראולית, התעוררו בעיות בכריות האוויר ומכסה המנוע נסגר בצורה לא סימטרית. אבל זה היה כלום לעומת גילוי נוסף שהקפיץ לצ.י. את הפיוז: גג הרכב ומכסה המנוע נצבעו מחדש, עובדה שלא נמסרה לו בעת קבלת הרכב. "אם הייתי יודע את זה הייתי מסרב לקבל את האוטו. זה מסביר את כל הבעיות האחרות שלו, אחרי שכנראה היה מעורב בתאונה או בהצפה" הוא כתב לנו וסיפר כי לא הצליח לקבל מהחברה הסברים לשאלה מדוע נצבעו הגג ומכסה המנוע מחדש.
אז גם אנחנו פנינו ליבואנית סיטרואן, חברת דוד לובינסקי, כדי לקבל הסברים, ואז גם החל גם מו"מ בין החברה ללקוח. בחברה אישרו כי הגג ומכסה המנוע נצבעו מחדש, וטענו כי הדבר נעשה עקב שריטות שהתגלו בהם. "הייתה טעות: אחראי מסירת המכוניות לא הודיע ללקוח על התיקון, כפי שהיה צריך. מדובר במקרה חריג והחברה מתנצלת על כך", הודו שם.
לטענת לובינסקי היא הציעה ללקוח החזר כספי של 6,000 שקל, לאחר שהלקוח טען שהרכב איבד 5.5% מערכו בשל הצביעה (המכונית נרכשה ב-114,900 שקל בסוף אוגוסט 2001). אולם הוא סירב בטענה שהצביעה החוזרת תקשה על מכירת הרכב בעתיד. לכן הוצע לו לרכוש ממנו את המכונית במחיר מחירון מלא, למרות שהיא צברה 25 אלף ק"מ ב-11 חודשי שימוש - קילומטרז גבוה מהממוצע לכלי רכב פרטיים.
החברה מציינת כי מלבד המחסור בשמן הידראולי לא ידוע לה על תקלות אחרות במכונית, ואם יהיו כאלה הן יטופלו ללא תשלום. לסיכום היא מדגישה: הרכב הנ"ל לא היה בתצוגה, לא היה מעורב בארוע הצפה ולא היה מעורב בתאונה. הלקח ברור: לא משנה באיזה נסיבות קניתם את האוטו, מכרז מבצע או מציאה אחרת, הקדישו קצת יותר לבדיקתו עם קבלתו. לעתים שווה אפילו לקחת אותו למכון בדיקה כדי לוודא שהכל באמת שפיר ותקין. אנחנו משוכנעים שגם בחברת דוד לובינסקי הפיקו לקחים במחלקת מסירות הרכב כדי למנוע פספוסים כאלה.
הסכמתה של החברה לרכוש את הרכב מהלקוח במחיר מחירון בכל עת שייחפוץ - מבלי לחייב אותו לרכוש בתמורה דגם אחר של פיז'ו-סיטרואן - נראית לנו פיתרון הולם. עם זאת, לא היינו כועסים עליה אם היתה מציעה ללקוח פיצוי כלשהו על עוגמת הנפש שנגרמה לו, ולא מסתפקת רק בהתנצלות.