מיקרוסופט לא ניצחה ביום ו' במשפט ההגבלים העסקיים שהתנהל נגדה בארבע השנים האחרונות. הסימנים לתבוסה המתקרבת של התביעה ניכרו בשני מועדים קודמים – כאשר בית המשפט לערעורים ביטל את ההחלטה על פירוק מיקרוסופט לשתי חברות, בחודש יוני, 2001, ובחודש נובמבר, כשמשרד המשפטים האמריקאי הסכים לחתום על הסכם שביל גייטס, יו"ר מיקרוסופט, מגדירו "הסדר טוב ופשרה ראויה". למעשה, קו פרשת המים למשפט מיקרוסופט היה ה-13 בדצמבר, 2000, אז נשא נשיא ארה"ב, ג'ורג' דאבליו בוש, את נאום ההכתרה שלו.
בית המשפט לערעורים סרב לפרק את מיקרוסופט ופער חור בקו ההגנה של תשע המדינות שסירבו לקבל את ההסדר. הסדק התרחב כאשר משרד המשפטים ותשע מדינות הסכימו לחתום על ההסדר והפך לחור שחור שבלע את טיעוני התביעה כאשר שופטת הבית המשפט המחוזי, קולין –קולאר קוטלי, דחתה את רוב טיעוניה.
הפסיקה של קולאר-קוטלי קובעת קווים אדומים חדשים שינחו את הממשל האמריקני וממשלות במערב בפעולתן העתידית נגד מונופולים שמפרים חוק (מיקרוסופט הורשעה בבית המשפט בניצול לרעה של כוח המונופול שלה, ואין בפסיקה של קולאר-קוטלי כדי לבטל הרשעה זו).
אין ספק שהקווים האדומים החדשים, שנקבעו בבית המשפט ביום ו', ירחיבו את חופש הפעולה של מונופולים בעתיד. מיקרוסופט, חברה שעמדה בפני פירוק והורשעה ברמיסת יריבותיה, כיום חופשית לפעול בשוק על פי מיטב הבנתה, תחת מגבלות לא משמעותיות במיוחד.
האם הקניון גרם למכולתניק פשיטת רגל?
קולאר-קוטלי החמירה עם התביעה כאשר דרשה ממדינות הסירוב להוכיח קשר נסיבתי בין הפעולות הלא חוקיות של מיקרוסופט לבין המצב שנוצר בשוק.
במלים אחרות, השופטת סבורה שהתביעה לא הצליחה להוכיח שהחלטת מיקרוסופט לשלב את "אינטרנט אקספלורר" במערכת ההפעלה Windows 98 הביאה לצמצום דרסטי בפופולריות של הדפדפן המתחרה, "נטסקייפ", מ-90 אחוז במחצית השניה של שנות ה-90 לכארבעה אחוזים כיום.
התביעה לא התקשתה להוכיח כי מיקרוסופט הפרה את החוק. ענקית התוכנה פיזרה ברוב נדיבותה הוכחות לרוב – תכתובות מרשיעות בדואר האלקטרוני, מסמכים וציטוטים על פי ראיונות של בכירים, מתחרים פגועים ושונאים רבים. עדויות אלה הוכיחו כי החברה נהגה בבריונות ורמסה את מתחרותיה כדי לשמור על המונופול שלה, אך הקשר בין "סיבה" ל"תוצאה" לא הוכח.
לא קל להוכיח קשר כזה - הרי משתנים חיצוניים רבים משפיעים על שוק הטכנולוגיה, וייתכן ש"אינטרנט אקספלורר" היה שולט בשוק הדפדפנים אילולא מיקרוסופט הייתה מחליטה לשלב את הדפדפן במערכת ההפעלה.
מיקרוסופט משולה לאדם שבנה קניון ענקי ללא רשיון סמוך למכולת שכונתית, שפשטה את הרגל. הנה אתגר לחובבי המשוואות: כיצד ניתן להוכיח שהמכולתניק פשט את הרגל בגלל הקניון, אם אנחנו יודעים שבעל מרכז הקניות הוא בחור בשם ביל?
הממשל האמריקאי הבין עוד בשנה שעברה כי יתקשה להוכיח שמיקרוסופט הרוויחה מהפרת החוק ולא מן הנמנע שביקש לצאת לידי חובתו בהשגת ההסדר. השופטת קולאר-קוטלי בירכה בסוף השבוע על המוגמר. פסק הדין שלה הוא פרשנות מצומצמת, שלא מבקשת להתחשב באינטרס הציבורי הרחב של משתמשי המחשב בארה"ב וברחבי העולם.
הדרישות של מבקרי מיקרוסופט אינן סבירות
יחד עם זאת, ייתכן שהשופטת קולאר-קוטלי צדקה כאשר החליטה לדחות את דרישת מבקרי מיקרוסופט להטיל על ענקית התוכנה מגבלות נוקשות יותר מאלה המוזכרות בהסדר, בנימוק כי דרישות אלה אינן מטיבות עם האינטרס הציבורי ובעיקר משחקות לידי מתחרות החברה.
למשל, התביעה ביקשה לכפות על מיקרוסופט להפיץ גירסה מודלורית של Windows, שתאפשר למשתמשי Windows להסיר בקלות ממערכת ההפעלה את תוכנות החינם של מיקרוסופט כמו "אינטרנט אקספלורר" ולהתקין במקומן תוכנות של מתחרות. נוסף על כך, "מדינות הסירוב" ביקשו מבית המשפט לחייב את מיקרוסופט לחשוף את קוד המקור של "אינטרנט אקספלורר" ומערכת ההפעלה Windows, ולשלב את תוכנת הג'אווה של סאן בWindows ב-10 השנים הקרובות.
יישום דרישות אלה היה מכניס את מיקרוסופט לתוך סד ומחייב את החברה לנהוג בניגוד למודל העסקי שלה. ומה היה קורה אילו הגירסה המודורלית הייתה נכשלת מסחרית ומסבה למיקרוסופט הפסדים קשים? האם בית המשפט היה מחייב את החברה להמשיך להפיצה בכל מקרה?
הצעות קיצוניות
קולאר קוטלי קובעת בפסיקתה כי ההצעות של תשע "מדינות הסירוב" הן קיצוניות, מובילות ל-"עיוות בלתי מוצדק של שוק המחשבים" ומספקות "יתרון מלאכותי" למתחרות מיקרוסופט כמו סאן, אפל, ו"רד האט", מפיצת הלינוקס המובילה.
בפסק הדין קובעת קולאר-קוטלי כי רבות מהצעות התביעה מבוססות על חוסר הבנה של חוקי ההגבלים העסקיים בארה"ב. "נראה כי יותר מכל גורם אחר, מתחרות מיקרוסופט משתוקקות להטלה המגבלות הנוקשות על מיקרוסופט ובעיקר הן יפיקו רווחים מיישומן, בעוד חברות אחרות בשוק המחשבים לא ירוויחו מכך בהכרח", קבעה השופטת.
סאן, אחת המתחרות העיקריות של מיקרוסופט, טענה במשפט כי ענקית התוכנה שילבה במערכת ההפעלה תוכנת ג'אווה משלה, שאינה תואמת לחלוטין את זו של סאן, לטענת החברה. אולם, קולאר-קוטלי קבעה כי אי התאימות של תוכנת הג'אווה אינה נושא (non-issue) ומיועדת "לקדם את טכנולוגיית הג'אווה של סאן באמצעות בית המשפט".
קולאר-קוטלי אף הביעה התנגדות להצעת התביעה, לפיה יש לחייב את מיקרוסופט להציע גירסה של חבילת היישומים "אופיס", עבור מערכת ההפעלה לינוקס. לטעמה, "אם בית המשפט יחייב את מיקרוסופט לנהוג כך, ו"רד האט" תרכוש רשיון להפצת 'אופיס' עם מערכת ההפעלה לינוקס מתוצרתה, הרי שרד האט תרוויח מ-20 שנות ההשקעה הרבה של מיקרוסופט ב'אופיס', על אף שלא השקיעה כסף או מאמצים בפיתוח חבילת 'אופיס'".
בית המשפט המחוזי בעידן בוש קבע כי אין זה מתפקידו ל"חסל" את המונופול של מיקרוסופט. "תחת זאת", קבעה קולאר-קוטלי, "מטרת המשפט היא למנוע ממיקרוסופט לנקוט בפעולות הבלתי חוקיות בהן הורשעה".
מיקרוסופט לא תיענש
מיקרוסופט הפרה את החוק, אך לא תענש על כך, מאחר שהסכימה להיות "ילדה טובה" מעתה, קבע בית המשפט. מיקרוסופט תקיים את כל תנאי ההסדר כלשונו ותשחק על פי כללי המשחק, יש להניח, אך ההסכם מסדיר את התנהגותה של ענקית התוכנה על פי שוק המחשבים של אתמול. בית המשפט לא הגביל את החברה לנהוג כפי הבנתה בשוק העתידי (לבתי המשפט ולחוקי מחשבים ניסיון רע בחיזוי העתיד).
האם אפשר לצפות מהמערכת המשפטית (בארה"ב וגם בישראל, בה מיקרוסופט עדיין לא הוכרזה מונופול) שתכפה על שוק המחשבים שינוי דרסטי? בתי המשפט אינם הכתובת עבור משתמשים וגופים שסבורים שכללי המשחק הנוכחיים בשוק הקפיטליסטי כיום אינם הוגנים. קלפיות הבחירות ופעילות פוליטית הם תחילת הדרך לשינוי המיוחל.