פולנים, ייקים ומלפפונים

לפעמים אפילו סלט מלפפונים ממש פשוט יכול להיות מצע לסכסוך בין-עדתי חמור, ואחך כך לפיוס בין סבתא לסבתא, בין תפוצה לרעותה – ובין מתכון למתכון. שגיא קופר מסביר כיצד

"אווו, אתה דורך כאן על הרבה יבלות", יאמרו בודאי מי שיאמרו. "אתה נכנס לארץ העימותים העדתיים. אתה פותח תיבת פנדורה!"

אבל גבירותי, רבותי, שלושת קוראיי הנאמנים: אין טעם יותר להסתיר את האמת. המרצע חייב לצאת מן השק ויפה שעה אחת קודם. שעה לפני שהנזק שנגרם יפלג את העם ויביא אותו לחשוב ברצינות (לשם שינוי) על עתידו, צריך לומר בקול רם כך: הפולנים לעולם לא יָדעו או יֶדעו להתקין סלט מלפפונים ראוי לשמו!

"מה זה אז", אמרה הסבתא הייקית שלי, הביטה בסלט המלפפונים של המחותנת הפולניה שלה ושלחה מבט ארוך ארוך אל אמא שלי.

"מלפפונים עם מה? ומה זה הדבר הלבנבן הזה בפנים?"

"זה סלט מלפפונים!" אמרה לשתיהן בגאוה הסבתא הפולניה שלי. "זה טעים, קוראים לזה מיזֶרִיָה."

הייקים מאוד מנומסים. כידוע כבר, הם אוכלים הכל, כי זה לא נאה ולא יאה לסרב, אבל אותו יום היה גבול לתעלול.

"אני מבקשת", אמרה היֵקֶתֶה, "אבל את המוּזָריה הזאת אני לא אוכלת."

"למה? זה עם מלפפונים חתוכים יפה בדיוק כמו שאת מכינה."

הלסתות של כולנו נשמטו. אני זוכר שהסתכלתי על שתי הסבתות כדי לנסות ולנחש מה הולך לקרות: הלוא הסבתא הפולניה שלי לעולם לא היתה מודה שהיא מכינה משהו כמו הסבתא הייקית. זאת בפרוש פחיתות כבוד, שלא לדבר על הודאה בעליונות.

מאיפה זה בא לה? שאלתי את עצמי. זאת לא סתם תחרות, זאת מלחמה! ואז הבנתי: מסובך? כן. מתוחכם? ללא ספק! יעיל ואפקטיבי? זה לא סתם - זה שוס!

סבתא ייקית לא היתה טועמת את ה"מוזריה" בחיים. סבתא פולניה אמרה "זה כמו שלך" ועכשיו סבתא ייקית חייבת לטעום כדי לאשר. לשם הנימוס היא חייבת גם להודות שזה טעים ואם זה טעים עם השינויים (שמנת חמוצה), אז לא רק שהמאכל הפולני טעים, הוא אפילו שיפור של המנה הייקית. בינגו!

"מה כבר ההבדל?" ניסתה אמא של אבא שלי לנעוץ עוד מסמר, "זה רק עם שמנת חמוצה ולימון. מה יש? זה ישר עושה את זה לדבר לא טוב?"

אם לרגע נראה היה שכבר אחת אפס להפועל וורשה, הרי שבדקה התשעים הפולנים עשו את הטעות המתבקשת ליד השער. הם היו חייבים לשחק אותה נעלבים.

הקבוצה הגרמנית ניצלה היטב את השאננות של הפָּנְיָה קופר ובשניה אחת עברה בזריזות להתקפה ובלי להרים את המזלג אמרה:

"אממ. שמנת חמוצה אולי יכולה ללכת עם לימון לפעמים. עכשף לשתות קצת תה?" אחת אפס למכבי ברלין בתוך זמן הפציעות.

 

מיזריה:

 

זהו סלט פשוט עם סיפור מעניין. השמועה אומרת שמקורו במאה ה-16, בתקופת המלכה בונה. המלכה, ממוצא איטלקי, התגעגעה הביתה וציוותה להכין לה את הסלט. היא צרכה אותו בכמויות עצומות רק כדי להפיג מעט את אומללותה, ומכאן שמו Miseria.

 

חומרים לארבעה:

 

מלפפון גדול – או שניים, או שלושה קטנים

גביע שמנת חמוצה

מיץ מחצי לימון

כפית מלח

שתי כפות של שמיר קצוץ, טרי

 

הכנה:

 

1. קולפים ופורסים דק את המלפפון

2. מניחים במסננת ונותנים למים לצאת כ- 20 דקות.

3. מיתר המרכיבים מכינים רוטב ולאחר שמעבירים את המלפפונים לקערה, יוצקים מעליהם את הרוטב ומערבבים.

 

ולגרסה הייקית: Gurkensalat

 

חומרים:

 

שלושה מלפפונים בינוניים – קלופים ופרוסים

שן שום - כתושה

שלוש כפות שמיר קצוץ דק

בצל יבש קטן קצוץ קטן מאוד

כף סוכר

2 כפות או יותר חומץ הדרים

מלח לבזיקה

 

הכנה:

 

1. ממליחים את פרוסות המלפפונים ומשהים כחצי שעה.

2. שוטפים ומסננים מהמים, מעבירים לקערה.

3. מערבבים את יתר המרכיבים בכף עץ, בעדינות כדי לא לשבור את המלפפונים הפריכים.

4. משחקים מעט עם כמויות החומץ והסוכר על מנת לאזן את הטעמים לפי החיך.

גירסאות דומות יש גם להונגרים (אני חושב שללא שום) ולעיתים מוצאים סלט דומה עם שמן במסעדות "מזרחיות" בארץ.