לאן הולכים העובדים כשהעסק נסגר?

כשמפעלים נסגרים וחברות מתפרקות עוד לפני פיטורי העובדים נדרש ביטוח לאומי לשלם להם את שכרם והפיצויים המגיעים להם. מדריך קצר

מדי יום מתפרסמות בעיתונים ידיעות על עובדים שפוטרו ועל הזכויות המגיעות להם כמפוטרים. ואולם, מה קורה כשמפעלים נסגרים וחברות מתפרקות עוד לפני שהעובדים פוטרו? האם הם זכאים לקבל שכר ופיצויים מהמפעל או החברה שפשטו את הרגל? מהם זכויותיהם ומה מגיע להם?

בימים האחרונים הכינה חברת חזני לייעוץ כלכלי ושירותים משפטיים מדריך לעובד שמקום עבודתו התפרק או פשט את הרגל. הנה כמה עקרונות מועילים:

עובדים במקומות עבודה שנסגרו או התפרקו זכאים לקבל את שכרם ואת הפיצויים המגיעים להם מהמוסד לביטוח לאומי. אחוז מסויים מתשלומי הביטוח הלאומי ששילמו כשכירים מופרש לטובת ביטוח למקרה כזה בדיוק - בו העסק המעביד נקלע למשבר כלכלי ומפסיק את פעילותו. ואולם, על מנת שהעובד יקבל את השכר והפיצויים המגיעים לו, צריכים להתקיים תנאים נוספים: אם המעסיק היה עצמאי או עוסק מורשה, אז רק אם הוא קיבל צו פשיטת רגל יהיו עובדיו זכאים לגימלה מהביטוח הלאומי.

אם המעסיק היה חברה בע"מ, אז העובדים יהיו זכאים לגימלה רק לאחר שיינתן כנגד החברה צו פירוק קבוע.

אם המעסיק הוא שותפות רשומה, העובד יהיה זכאי לגימלה לאחר שיינתן צו פירוק לשותפות. אם זוהי שותפות שאינה רשומה, צו פשיטת רגל כנגד אחד השותפים יספיק לצורך זה.

אם מדובר באגודה שיתופית, יהיו העובדים זכאים לקבל גימלה לאחר שניתן נגדה צו פירוק. אם מדובר בעמותה, לא מספיק צו פירוק בלבד - אלא צו פירוק שניתן מאחר שהעמותה אינה יכולה לפרוע את חובותיה.

העובד מגיש את התביעה במשרדי כונס הנכסים הרשמי. עליו למלא את הטפסים המתאימים, בצירוף 3 תלושי שכר אחרונים ותאריך תחילת העבודה.

במצב בו לא מתקיימים התנאים לקבלת הגמלה, מומלץ לעובדים להתאגד ולפעול לקבלת בקשת פירוק כנגד החברה או בקשה לפשיטת רגל כנגד המעסיק. את ההליך ניתן להתחיל כשהעסק עוד פעיל, אך נמצא במצב שבו העובדים לא קיבלו את שכרם והם חוששים כי החברה לא תוכל לפרוע את חובותיה בעתיד.