18 שקל לדף מידע מהבנק?

זקוקים למספר דפי מידע ישנים על פעילותכם הבנקאית? התכוננו לשלם מאות שקלים. בבנק ישראל בודקים האם יש הצדקה לגביית עמלה כל-כך גבוהה על פעולת מחשב פשוטה

ד.ע נדהם לגלות חיוב של כמה מאות שקלים בחשבון הבנק שלו. כאשר טרח ובירר אצל הפקיד שלו, התברר לו שזו עלות דפי חשבון ישנים שהזמין לאחרונה בסניף. הוא מצטרף ללקוחות בנק רבים שמתלוננים, בדרך כלל בדיעבד, על עלות קבלת דפי מידע ישנים מהבנק.

הבנקים נוהגים לספק דפי מידע שוטפים באמצעות משלוח, או לאפשר ללקוחות למשוך חינם כמות מוגבלת של דפים בחודש. אבל מה יעשה מי שלפתע נדרש לדפי חשבון ישנים, תקופה ארוכה אחורה? הבנקים קבעו תעריף של כ-18 שקל לכל דף, כאשר יש הבדלים במספר השורות (כלומר הפעולות) שהבנקים השונים מספקים בכל דף (כמובן שפחות שורות בכל דף מעלות את מספר הדפים, ואת המחיר).

 

האם בנק ישראל ישתכנע?

 

אז כמה כסף ראוי באמת שבנק יגבה עבור שחזור מידע ללקוח? השאלה הזו נבחנת בימים אלה בבנק ישראל. לאור ההתפתחויות בתחום הטכנולוגי, המקילות על בנקים לשחזר מידע לפי בקשת לקוח, בנק ישראל החליט לבחון את העמלות שגובים בנקים, והאם הן באמת רק מכסות את העלויות שנגרמות לבנק.

בדיקת העלויות מקיפה כמה תחומים: איתור מסמכים בארכיון הבנק, שחזור דפי חשבון המצויים על המחשב ושחזור מידע ישן המאוכסן במיקרופישים. לאחר סיום איסוף הנתונים בנק ישראל יגבש את עמדתו לגבי גובה העמלה הסביר, ואם ישתכנע שיש לפעול להפחתת העמלות יפעל לעשות זאת, באמצעות פנייה לבנקים או על-ידי פנייה למפקחת על המחירים במשרד התמ"ס.

חבר-הכנסת אילן גילאון פנה לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בחודש יוני, וציין כי מתלונות צרכנים שהתקבלו במועצה לצרכנות ומעיון בקובצי העמלות של הבנקים, עולה כי בנקים גובים סכומי עתק עבור שחזור מידע, לדוגמא הדפסת דפי חשבון של הלקוח מתקופות קודמות. הוא ציין כי בבנקים גובים כ-16 שקל עבור דף חשבון מלפני שנה, ואם מזמינים כמות גדולה אפשר לקבל הנחה ולשלם "רק" 8 שקלים לדף. עבור העתק מסמכים, כותב גלאון, גובים לעתים 35 שקל למסמך. המשמעות היא ששחזור מידע לגבי תקופה ממושכת עלול להגיע למאות ואלפי שקלים.

גילאון אומר כי מדובר בפעולת מחשב פשוטה ולא ברור איך כאשר מדובר בעשרות דפים, העמלה מוכפלת במספר הדפים - כאשר ברור כי הפקיד מבצע את פעולת איתור המסמך רק פעם אחת.

גילאון מציין, כי שחזור מסמכים בנקאיים דרוש לצרכנים באופן שוטף בהתנהלות מול הרשויות. מס הכנסה לדוגמא דורש הצגת יתרות חשבון והתנהלות חשבונות לגבי שנים קודמות. בנוסף, חלק גדול מהצרכנים נתן עד כה אמון מוחלט במערכת הבנקאית, אך לאור המעילות הרבות שנחשפו לאחרונה בתקשורת, צרכנים גילו שיש לעקוב אחרי פעילות הבנק ותיעודה, ובמקרים רבים הם נדרשים לשחזור דוחות על חשבונותיהם, פיקדונות ועוד.

לקוח אינו יכול לקבל מאף גורם אחר את המסמכים הנוגעים לפעילות הבנקאית שלוף והוא למעשה לקוח שבוי של הבנק, שמעקר אפשרות של ביקורת על-ידי הצרכן. לאור זאת גילאון קרא למפקח על הבנקים להכניס את העמלות הנוגעות לשחזור מידע לפיקוח במחיר המינימלי.

 

הם כבר מספקים חינם

 

במכתב התשובה שקיבל גילאון מסגן המפקח על הבנקים, מרדכי פיין, נאמר כי בנקים מחויבים לספק בחינם מידע ללקוחות, ולכן אין מקום לחייבם לתת את המידע פעם נוספת במחיר נמוך. עם זאת ציין, כי בנק ישראל מתכוון לבדוק את גובה העמלה זו בחמשת הבנקים הגדולים ולגבש המלצה. חלפו מספר שנים מאז בדיקתנו האחרונה ולכן נבדוק בבנקים אם בעקבות התקדמות הטכנולוגיה ניתן להפיק כיום דפי מידע עבור תקופה ארוכה אחורנית, ואם כן, נפעל להוזיל את הפעולות.

העצה הטובה ביותר, אגב, היא פשוט לשמור את כל הדפים מהבנק, ומכל גוף אחר.