1. יוהאן סבאסטיאן באך – קונצ'רטים לכינור
באך מלווה אותי רוב חיי והוא אחת מההשפעות הגדולות עלי. אין יצירה שלו שלא הייתי בוחר לקחת איתי, אך הקונצ'רטים המרגשים לכינור (במי מז'ור, בלה מינור, לשני כינורות) הם מאלו שבכל שמיעה מגלים דבר חדש ומזכירים בכל פעם את עוצמתו האדירה של אחד מגאוני האנושות.
2. וולפגאנג אמדאוס מוצארט – חמישיית כלי מיתר
שתי חמישיות כלי המיתר של אמדאוס הן דווקא מן הנסתרות שבעבודותיו ובעיניי מן המבריקות שבהן. לא הייתי יכול להעביר חיים על אי בודד מבלי לפתוח כמעט כל בוקר בכמה שעות של אמדאוס.
3. ג'ון וויליאמס - "אי.טי.", פסקול הסרט
מעבר לכך שלא הייתי מוותר על לקיחת הסרט עצמו, המוזיקה היא יצירת מופת מרגשת ביותר, כמו כמעט כל יצירותיו של המוזיקאי האגדי הזה, שכתב גם את פסקול "מלחמת הכוכבים" ו"אינדיאנה ג'ונס" ופתח עולם חדש של אפשרויות במוזיקה לקולנוע.
4. הביטלס - "Abbey Road"
כל מילה מיותרת.
5. קט סטיבנס – "Tea For the Tillerman"
למרות היותו אויב המדינה, האלבום הזה מכיל בתוכו את המיטב של האיש המוכשר והמיוחד הזה, שקולו ליווה אותי חלק נכבד מהילדות. אלבום שתמיד נעים לחזור אל תמימותו וחומו המיוחדים.
6. החברים של נטאשה – "החברים של נטשה"
אלבום שהוא אחד הצירים המרכזיים של היצירה המקומית, ומהרגע שרכשתי אותו ועד היום לא מפסיק לצמרר ולהזיל בי דמעות.
7. שלמה גרוניך מתי כספי - "מאחורי הצלילים"
שני גאונים מוזיקליים שמסמלים אצלי יותר מכל מוזיקה ישראלית מקורית ועשירה. פסנתר גיטרה ושני קולות גבוהים שתמיד יזכירו לי מאיפה באתי ומה בכלל חיפשתי שם.
8. אביב גפן - "יומן מסע"
מאחר והייתי רוצה לבחור אלבום שהייתי שותף לו בכדי לזכור מה עשיתי, יהיה זה 'יומן מסע', שהוא סיכום המוזיקה הישראלית של שלושת העשורים האחרונים.
9. רנדי ניומן - "12 שירים"
בכל זאת הייתי רוצה שיהיה איתי אלבום פסנתר טוב, ואם אפשר שיהיו בו גם טקסטים מדהימים ועיבודים מקוריים. למרות אלטון ג'ון ולמרות בילי ג'ואל, בסופו של דבר זה יהיה רנדי הפשוט והטוב שיבוא איתי לאי.
10. מיכל אמדורסקי
רק את החוברת... בכל זאת אי בודד, לא?