ג'ורג' הריסון החדש: האזנה מודרכת

אתם מוזמנים להאזין כאן לשתי הדקות הראשונות מכל שירי אלבום הפרידה של הריסון שיוצא השבוע. ארי קטורזה, במקביל, לוקח אתכם לסיור באלבום טראק אחרי טראק

ארי קטורזה עודכן: 17.11.02, 13:05

האלבום החדש של ג'ורג' הריסון, "שטיפת מוח", לא ייזכר כטוב ביותר שלו, אבל הוא אחד האלבומים היותר מוצלחים ומושקעים שיצאו לאמן לאחר מותו, וזאת הודות לעזרה הגדולה שקיבל ג'ורג' מידידיו ומשפחתו בהשלמת היצירה. הריסון ביקש לפני מותו מחברו הטוב, ג'ף לין, איש ELO ומפיק-על בזמנו הפנוי, לסיים את האלבום עליו עמל בשנים האחרונות יחד עם בנו, דהאני. כוונתו המקורית של הריסון היתה להותיר לעולם סוג של אלבום דמואים בעל מסרים רוחניים המושפעים בעיקר מפילוסופיות מזרח אסייתיות, שינסו להאיר את "הדרך החשוכה בה צועדת האנושות". אלא שהתוכנית מעט השתבשה מאחר שלין הרגיש שעטיפה מהודרת יותר לשירים תעביר אותם בצורה טובה יותר. במקום אלבום דמואים חתרני, ניפקו לין ודהאני אלבום מופק לעילא, מוקפד ומשויף, שמעביר את הריסון במיטבו וכולל את נגינת הסלייד המפורסמת, הלחנים הרגישים והמבט המפוכח על העולם. לין עטף את הריסון בחומות של גיטרות, מיתרים, לא היסס להכפיל את שירתו והוסיף קולות רבים, מבלי לאבד את קולו הייחודי, לכדי מומנט זיכרון הכי הריסוני שאפשר. ואיך ירצה הריסון להיזכר? "כנגן נהדר, כותב שירים נהדר, זמר ופילוסוף, וגם כגנן", סיפר לין במהלך העבודה על האלבום. אז להלן סקירה של 12 הרצועות החדשות של הריסון, ואתם תוכלו להאזין כאן לשתי דקות מכל אחת מהן:

 

1. Any Road

 

הריסון פותח אלבומו עם שיר הכולל את משפט המפתח הבודהיסטי, "אם אתה לא יודע לאן אתה הולך/ כל דרך תיקח אותך לשם". הלחן מזכיר מוזיקת פולק בריטית והריסון מפגין את יכולותיו על גיטרות סלייד ובנג'ולילי, כשלין עוזר בבס ופסנתר, דהאני בגיטרות והמתופף הוותיק ג'ים קלטנר בתופים. "היה לו, ללא ספק, חוש קצב יוצא מן הכלל, מאוד אהבתי את זה אצלו", סיפר עליו קלטנר.

 

2. Vatican Blues

 

הריסון תמיד העריץ את גיטרות הסלייד של אלמור ג'יימס, ומגיש ריתם אנד בלוז שמזכיר במבנהו ובהרגשה את "For You Blue" מהאלבום "Let It Be" של הביטלס. שירה נינוחה וקולות של גוד-טיים מיוזיק שמתחברים לסיפר בלוזי על ביקור מוזר בוותיקן.

 

3. Pices Fish

 

"ימים מסוימים בחיי, הם נראים כמו פיקציה/ימים אחרים, הם באמת רגועים", שר הריסון ברצועה השלישית, בה הוא מבטא את תחושותיו בנוגע להבדלים שבין החיים בעולם האורבני אל מול החיים השלווים בכפר, עם הגינה המטופחת, האוויר הצח, רחוק מהמולת העכברים של העיר. הוא מדמה את עצמו לדג שהנהר זורם בנשמתו. שיר בעל מבנים הרמוניים המזכירים במשהו את "Piggies" מתוך האלבום הלבן, אבל עם Feel מעט שונה.

 

4. Looking For My Life

 

"הו לורד" פותח הריסון את הרצועה הרביעית, שמזכירה במשהו את קינת הגוספל, "My Sweet Lord", המונומנטלית. הריסון מסביר בשיר כי גילה את משמעות חייו דווקא "כשהיה למטה, על ברכיו", אולי רמז לאירוע בו חדר לפני שנתיים מישהו לביתו וניסה לרצוח אותו. ההפקה היא ג'ף לינית לאורך כל הדרך וכוללת את התופים הרועמים שכה מזוהים בהפקות שעשה לין לרוי אורביסון ולהריסון עצמו, כמובן (האזינו ל-"When we was Fab").

 

5. Rising Sun

 

עוד רצועה שזכתה לטאץ' האופייני של ג'ף לין. מדובר בבלדה יפהפיה שמזכירה את "Someplace Else" מתוך האלבום “ענן תשע", ויכולה היתה להיכלל בנקל ב"דיסקברי" או ב"אאוט אוך דה בלו" של ELO , מאחר שהבלדות באלבומים הללו נכתבו מלכתחילה תחת השפעה כבדה של הביטלס בכלל והריסון בפרט (ואני רציני). הריסון מציג כאן את כל החבילה של הזן בודהיזם, ומסביר לנו שכשאתה מאבד את עצמך "ברחובות של של הרשעים", תוכל למצוא את עצמך מחדש בשמש הזורחת, כי היקום משחק באופן טבעי ותמידי בתוך ה-DNA שלך. הרצועה גם כוללת סולו סלייד שמעלה הדים מ"חופשי כמו ציפור" ותזמור נאה ביותר.

 

6. Marwa Blues

 

קטע אינסטרמנטלי שקט בו מפגין הריסון את היכולת הרגישות שלו כגנן סלייד, לצד תיזמור מיתרים ביטלסי יפהפה של מארק מאן.

 

7. Stuck Inside A Cloud

 

השיר הראשון שיצא לרדיו מזכיר שירים קלאסיים של הריסון כמו "הגיטרה הזאת אינה יכולה להפסיק מלייבב" (שיר ההמשך ל"כשהגיטרה שלי מייבבת בעדינות" שהקליט הריסון ב-75') ו-"Give Me Love", הסינגל המצוין מתוך "חיים בעולם המטריאליסטי" מ-73'. "תקוע בתוך ענן" הוא שיר מחאה, כש"הענן" משמש אלגוריה למעין חלל ריקני מרוחניות שעוטף אותנו, בני תרבות המערב. הוא כולל גיטרות אקוסטיות, עבודת סלייד משובחת ואת המסקנה של הריסון: "הלוואי שהיתה לי התשובה, אין לי אפילו את התרופה".

 

8. Can Only Run Sofar

 

שיר פולק מיד-טמפו, שמזכיר את ההרמוניות של הריסון מתחילת שנות ה-70, וכולל את המוטו "ימים בודדדים, גיטרה עצובה/ אין לאן לברוח/ רק יכול לרוץ".

 

9. Never get Over You

 

שיר אהבה המפגין מהלכים הרמוניים מעניינים מאוד, ומזכיר מעט ממה שעשה הריסון כל חייו.

 

10. Devil And The Deep Blue Sea

 

ביצוע פנטסטי לסטנדרט הישן, שהוקלט עם תזמורתו של ג'ולס הולנד. הריסון שר ומנגן ביוקליילי, אותה גיטרה הייוואנית שאותה נהג להביא במתנה בכל פעם שקפץ לביקור אצל אחד מחברי האריסטוקרטיה של הרוק (תום פטי, למשל, סיפר שהוא מחזיק בביתו לפחות ארבעה גיטרות יוקליילי שניתנו לו על-ידי ג'ורג' במתנה).

 

11. Rocking Chair In Hawaii

 

מעין בלוז נינוח שניחן בצבעים הוואיים, ומזכיר באופן מוזר את המוזיקה של הריסון ב-"Gone Troppo", האלבום שלו מ- 83'.

 

12. Brainwashed

 

קטע רוקנרולי בו מציג הריסון את התזה של האלבום הגורסת כי החיים שלנו בעולם מבוססים על שטיפת מוח. החל בילדות, דרך בית הספר וכלה בבגרות, אנחנו הופכים לעבדים של השיטה, המערכת, מאבדים את נשמתנו; השיר מארח את ג'ון לורד, איש "סגול כהה", בפסנתר ומפגין הולכת קולות ELO-אית קלאסית. הוא מסתיים בתפילה בודהיסטית מפיהם של ג'ורג' ודהאני עם כלי הקשה אופייניים.

 

רוצים את האלבום של ג'ורג' הריסון? כנסו לאתר המיוחד ופתרו את החידון (מימין, תחת "אתרים נוספים").

 
פורסם לראשונה