אחד הפוך-על-הפוך, בבקשה

אסף נבו חושב של"גי'ראפות" יש את הטירוף הנכון, אמירה ומופע מגניב לגמרי

הלא-הופעה של ג'ירפות, שעות ספורות אחרי הקרב בחברון, מסמלת את הדרך האלטרנטיבית, המנותקת, הבועתית, התרבותית, השפויה. 400 קוני כרטיסים ועוד כמה עשרות מוזמנים הצביעו ברגליים והגיעו בשישי האחרון לבארבי, לשמוע את גלעד כהנא שר על החיים ומהגג על תרבות ואמנות (עם מרכאות ובלעדיהן), לצחוק מההומור המיוחד, לספוג תובנות, להתחבר רגשית ולבלות עם מוזיקה. סתם כך לבלות, באווירה נינוחה, קהל קשוב ותרבותי שבא לשמוע מה יש לאנשים על הבמה לומר לו, ויודע מתי לצחוק, מתי למחוא כפיים, מתי לשרוק ומתי לשתוק.

לא-הופעה משום שג'ירפות היא להקה שהביטוי הפוך-על-הפוך כמו הומצא במיוחד על מנת לתאר את הווייתה המתוחכמת: מהשירים, דרך המסר, ועד לפרפורמנס. לא-הופעה משום שהם מופיעים קצת אחרת, בסוג של קבארט רוק כזה-כאילו, שתבניתו החיצונית היא לכאורה דיבור עם הקהל, "העלבת הקהל", מופע סטנד-אפ חד, שהשירים בו לכאורה משניים. לא-הופעה משום שגלעד כהנא, איש מצחיק, מאוד, עם עבר של סטנד-אפיסט, חוזר על כך שוב ושוב במסגרת מופע הסטנד-אפ שהוא דופק בין השירים. כשהוא במיטבו כהנא מפיל, צולף בקהל ללא רחם, עוטף את המסרים שלו בשנינות, באנטי-פוליטיקלי קורקטנס, בהומור גבוה, שדי חסר בנוף הסטנד-אפ המקומי. "אני מקווה שחתמתם בכניסה על טופס ויתור, משום שלא כולם ייצאו מכאן חיים", הוא מסביר. "אמנות ותרבות הם פיצוי על הסבל של היום-יום. לא באנו הנה להרגיע, באנו להביא את השינוי", הוא מוסיף בציניות. כשנגמרות לו הבדיחות לקראת סוף ההופעה הוא מתחיל להישמע כמדריך נודניק בתנועת נוער שצריך למשוך זמן עד שתסתיים הפעולה, אבל עד אז הוא שופך.

 

מצחיקים עד דמעות

 

המוזיקה של ג'ירפות פשוטה, אבל מלאת השראה. מלודיות קלילות, עיבודים סוחפים ולא מסובכים, סאונד אוורירי ועגלגל. יאיר קז ואסי ששון בבס-תופים סטנדרטיים, ארז רוסו בגיטרה אקוסטית דומיננטית ובחשמלית עליה הוא מיומן פחות, ורותם דרור הנפלאה בקלידים מלווים מלמטה, מלודיקה מרנינה וקולות הזויים וגלעד כהנא בשירה מדויקת ומלאת הבעה. חבורת נגנים לא מזהירה שעושה מוסיקה מצוינת. פופ לא מחייב, אקוסטי ברובו, ערב לאוזן, המשלב אלמנטים אתניים, עממיים וג'אזיים ומגיע בקצוותיו המשוננים עד לרוק מתקדם. אבל המוסיקה כאן היא לא העיקר, היא משחקת תפקיד משני בתוך מכלול החוויה הג'ירפאית, חווית מייצג תיאטרלית, פופ-אוונגרדית, שנונה, מחוכמת, חיננית, חלום מריר-מתוק בתוך ענן ורדרד וצמרי שקירות המציאות סוגרים עליו אט אט מכל עבר.

למרות שהיא לא תמיד מובנת, ג'ירפות היתה ונשארה להקה מענגת, מלאת גרוב, רב-שכבתית, שפותחת וסוגרת חלונות, שמגישה מסר ואמירה כבידור קולי. "אנחנו לא אמורים להיות כאן. כולנו כאן אנשים עם פוטנציאל מבוזבז, בגלל זה טוב לנו יחד", אומר כהנא. התקשורת שנוצרה בינם לבין הקהל בבארבי, באווירה משוחררת, אפשרה להם להשתטות בחן, להיות חביבים, משעשעים וחדים, לדבר בישירות על מין ואלימות, לנסות להתחיל שיר ולא להצליח במשך חמש דקות כיוון שהם מצחיקים אחד את השני עד דמעות. תוך גיבוש והנאה שניכרים למרחוק הם מבצעים כמעט את כל התקליט הראשון, ומוסיפים כמה חדשים, שממשיכים לרכוב על אותם האלמנטים. זהו אותו המקרר, בגרסה כל כך שניה. הפתיחה עם "ג'ירפות" ו"יש לו בחורות כמו מים" בישרה טובות. ההמשך כלל את "לסובב", "סטריאו", "קשה לי", ו"טרם דם" מתוך האלבום שבדרך. עקבו אחריהם "שיטין", "וואוו" המצוין, ו"רמי מואשם באחזקת סמים קלים" ו"שד נואף" שהיוו את שיאו של הערב. אחריהם החליקו במדרון "חייב לשכב" ו"זזה", ובהדרן "פתח חלון" ו"הוציא מהמהפייכה".

 

על גבול הפולחן

 

המופע של ג'ירפות יכול להיחשב גם כאופרת רוק אוונגרדית על גבול הפולחן, אבל גם ללא תג הזיהוי המפליל הזה יהיו שיאשימו אותם בפלצנות, חוסר רצינות, יהירות ורדידות. זה קל, משום שג'ירפות היא להקה שקשה להבין אותה. מסוג ההרכבים שהחיבור אליהם נעשה בכמה רמות. יש כאלה שמתחברים אליהם ברמה הרגשית, אחרים מבינים אותם ברמה הרציונלית, הרוב, ככל הנראה, נדבק למגניבות. כך או אחרת הם מוצאים את הדרך העקלקלה לנפשם של אנשים, ברובם צעירים, שכמו כולם רק "רוצים עוד עוד עוד, רוצות עוד עוד עוד", שכמו כולם רוצים שיגידו להם ש"זה בסדר", למרות ששום דבר לא בסדר. ג'ירפות הם לא סתם סתלבטנים. יש בהם טירוף, יש להם אמירה, והם יודעים לעטוף אותה נכון בעטיפת צלופן מגניבה ומרשרשת. נקודת ההשקפה של גלעד כהנא (שהוציא, אגב, לפני שנה וחצי אלבום סולו שלא זכה לכבוד המגיע לו) על המציאות מקורית ומרתקת, הכתיבה הרזה הגיעה אצלו לדרגת אמנות, נכנס ויוצא מתוך דמויות, הקריצה שלו בלתי נגמרת, צוחק על כולם וגם על עצמו. הוא מגדיר היטב צדדים אפלים של הישראליות החדשה ומתמיד לעסוק במועקות היום יום, בשעמום, בקושי שבהתבגרות, גם אם נולדת בבית שהכל בו לכאורה בסדר. יחד עם זאת, במציאות הנוכחית, בואכה התקליט השני, ג'ירפות עדיין תלויה ביכולת שלה לחבר את הניצוץ הג'ירפאי עם מלודיות קליטות, וליצור להיטים בהפקה קלה לעיכול.