פסטיבל ערד השנה: בלי רוק, בלי נוער, בלי אמנים גדולים

האמנים כועסים על הנהלת הפסטיבל, מפיקי הפסטיבל רוגזים על האמנים, ונראה שבני הנוער לא יבקרו בערד. במקומם יגיעו הטברנה וחבורות הזמר

פסטיבל ערד, שיתקיים השנה ב-17-19 ליולי, שינה (או נכון יותר, החזיר) את שמו ל"חגיגות הזמר העברי". זה לא מקרי, זהו שינוי מהותי בתכנון האמנותי של הפסטיבל. מופעי רוק, צעירים בשקי שינה ופירסינג באף בחוץ - חבורות זמר, להקות צבאיות, "הטברנה" ומבקרים בגיל העמידה - בפנים. הנהלת הפסטיבל מצהירה: "אין באפשרותנו להסתבך בסיכונים פיננסיים. אנו הולכים על חגיגה צנועה ובטוחה".

אז מה יהיה לנו השנה בפסטיבל?

מופע מיוחד של "הטברנה", שתוקדש למוסיקה של שכונת שבזי; ערב מחווה של אביתר בנאי ואורחים למתי כספי וסשה ארגוב; ערב מיוחד של המוסיקאי מיקי שביב; ערב שירי ארץ ישראל, "קסם על הגורן", בעיבודים של הדר זלטין וכוריאוגרפיה של מרינה בורווין; מופע של נעמי שמר בהשתתפות דודו אלהרר, רונית רולאנד ורמי הראל; ליאור נרקיס ושלומי שבת; מופע של דני ליטני; מופע של בנות פסיה שיכלול שירים ישראלים מכל הזמנים; ערב סטנד-אפ של שלום אסייג; מוסיקה אתנית של להקת "ברכיה" ועוד ערב להקות צבאיות וחבורות זמר בהמוניהן.

תוכנית אטרקטיבית לצעירי ישראל אין בתוכניה, ולא קשה להבחין שענקי הזמר העברי העכשוויים - ריטה, רמי קליינשטיין, שלמה ארצי, שלום חנוך ואביב גפן -נעדרים מהפסטיבל. התעלומה סביב היעדרם טמונה בבעיות כספיות הקשות אליהם נקלע הפסטיבל בשנה שעברה. "כל ההופעות הגדולות שהבאנו יצרו גרעונות" אומר גד אורון, מפיק הפסטיבל. "צריכים לקחת בחשבון שמופע גדול דורש כוח שיטור יקר, מקום עם עלות גבוהה והגברה יקרה. כל אלה יוצרים מצב, בו מופע במצדה או אפילו בבריכה מסתיים בהפסד. הקהל אינו נמשך למוסיקה הישראלית החדשה. עובדה – כמעט אף אחד לא מצליח למלא את האמפי בקיסריה. הצענו למפיקים מקומות שונים בחינם ולא היה מי שיתנדב לקחת את השלל".

מתברר שפסטיבל ערד מצוי בקשיים כספיים כבדים: הוא חייב כ-900 אלף ש"ח לאמנים ומפיקים שונים. אין מי שיתמוך בפסטיבל במקרה של כישלון נוסף וקיימת סכנה ממשית להמשך קיומו. "הכי קל זה לסגור את הפסטיבל", אומר בצלאל טביב, ראש עיריית ערד. "אבל הפסטיבל חשוב לנגב, חשוב לערד וחשוב להמשך הפיתוח".

הטיעון הציוני אינו משכנע את הנהלת אמ"י (ארגון אמני ישראל), בהנהגתו של הבדרן דודו דותן. אמ"י דורש מאמנים החברים בארגון שלא להשתתף בפסטיבל, עד שלא ישולמו כל החובות.

המפיק גד אורון טוען שמספר מפיקים פנו אליו, במטרה לגייס את גדולי הזמר הישראלי העכשווי למופע ענק שהכנסותיו יוקדשו להחזרת חובות הפסטיבל ולצדקה. הרעיון נפל כי תגובות האמנים - על-פי גד אורון - היו צוננות למדי. "אולי בגלל המועקה של חובות הפסטיבל ואולי האווירה הכללית שלוותה את הפסטיבל בשנה שעברה עזרו לכך. האמנים לא זכרו את התקופה הטובה שהייתה להם בפסטיבל. אחרי הכל, חלקם בנו את הקריירה שלהם, בין היתר, בפסטיבל ערד".

ועד שיימצא מוצא אחר, הנהלת הפסטיבל צימצמה את התוכנית ליומיים (במקום שלושה), וגם ויתרה על טובי האמנים ועל הקהל הצעיר, שהיה מאפיין כה חיוני של החג המוסיקלי הזה. מתברר שכולם הפסידו ממאבק מיותר זה: האמנים, אמ"י, הפסטיבל, ובעיקר הקהל, שקיבל פסטיבל מינימליסטי, המנסה לשרוד בתחפושת נוסטלגית של "חגיגות הזמר העברי".