עכו 2000, הפסטיבל העצוב של השנה. במופע הפתיחה, שבשנים טובות יותר מארח לפחות עשרת אלפים מבקרים, היו אמש רק כמה מאות, למרות המחיר המוזל של כרטיס הכניסה - רק 20 ש"ח, בכוונה ובמאמץ להביא למקום עוד צופי תיאטרון. אלה שקיוו שבבוקר יום שישי המצב ישתפר, התבדו.
לאחמד, שביקש לא להזדהות בשם המשפחה שלו, יש דוכן של מאפים בקו ההליכה של מבקרי הפסטיבל. "כל שנה אני פה, עושה 5000 או 6000 ש"ח ליום, השנה מכרתי 15 פחיות משקה, וגם זה רק ב-3 שקלים לפחית. כשהוא נשאל אם הוא מאוכזב מאלה שמצביעים ברגלים ולא מגיעים, הוא משיב: "זה לא העם אשם זה ברק וערפאת שיושבים להם בבתים שלהם ומהמשחקים שלהם העם משלם".
במתחם הופעות הרחוב ליד עיריית עכו היו הבוקר כ-50 איש. רובם ילדים. לפני פתיחת הפסטיבל הוחלט להעביר את המופעים לאיזור היהודי של העיר, משיקולי ביטחון: מופעי הרחוב התקיימו ביום שישי כרגיל, אך לשחקנים, לליצנים ולמיצגנים לא היה בפני מי להציג.
היחידים שהסתובבו בין הדוכנים המועטים היו תושבי עכו שיצאו לעשות סיבוב חטוף ולמהר חזרה הביתה. אתי הגיעה עם שני ילדיה: "עצוב לראות את הפסטיבל כך אבל מפחיד להסתובב כאן. הייתי פה ביום חמישי, בערב הפתיחה, בדקו פה חפץ חשוד אז ישר לקחתי את הילדים הביתה. לא נעים להסתובב באווירה כזאת". פלורה מעכו: "אתמול בערב לא רציתי לצאת בכלל, אבל הבוקר אמרתי לעצמי, לא נורא, אפשר קצת להסתובב, אבל לא הרבה זמן כי המהומות מהחודש האחרון עדיין בזיכרון שלי".
הפסטיבל נסגר ביום שישי, סמוך לכניסת השבת, ונפתח שוב במוצאי שבת בשעה 18.00 עם הצגות ומופע נעילה. תקוות המארגנים היא, שהשקט שבו עברו שני ימי הפסטיבל ישכנע אנשים להגיע ולהנות מהמופעים.
אחמד מהמאפים לא אופטימי. הוא נישא לא מזמן, אשתו בהריון, והוא מבקש שוב שלא נזהה אותו כשהוא אומר: "כל החודש האחרון עשה הרבה מאד רע לעכו".