המסורת היהודית, בסגנונה העממי המוכר, מטפחת ומתחזקת את ההרגשה הדו-ראשית של היהודי הממוצע. בעוד היהודי מרגיש את עצמו חלק ("חוליה בשרשרת") מעם שגורלו להיות נרדף ושנוא לנצח, הרי שמיד הוא מנחם את עצמו בידיעה שהוא גם חלק (אותה חוליה ממש) מעם סגולה. וככה, גם מפילים את האשמה על אלוהים וגם מוציאים אותו בסדר. ולמה זה חשוב? כדי להסיר מעלינו כל שמץ של אחריות למר גורלנו ולנחם אותנו בעליונות מוסרית וסגולית.
מסורת חנוכה, כמו מסורות פסח, פורים, ט' באב וכיוב', היא דוגמה טובה. מה אנחנו אשמים שהיוונים באו, טימאו, הרסו, ניפצו? מזל שהיה כד שמן שיוכיח מי פה הטובים ומי הרעים. אפילו חז"ל לא הסכימו שניצחון המכבים יהיה הוכחה למשהו.
אבל היום אין לנו ברירה. אלוהים לא ממהר לאותת לנו את הכיוון המדויק. אין עמודי אש וענן, מוניקה לוינסקי לא ממש כבשה את בית המלך, ושום דבר בסדר גודל של פך השמן הקטן לא נראה בסביבה. נכון, פה ושם אוטובוס מתפוצץ, בסימטת המתפללים בחברון נהרגים חיילים, ילדים מסתובבים רעבים בישראל ובאוויר שוב מרחפת אווירה של שנאת-אחים. אבל אנחנו לא יודעים אות ורמז למה זה, כך שאין לנו ברירה ואנחנו צריכים להחליט בעצמנו מהי הדרך הנכונה. איזה מזל שיש בחירות תכף.
אלא מה? למרות שבקלות ניתן להתרשם שבשנתיים האחרונות המצב נעשה יותר ויותר גרוע, על-פי כל הסקרים מתברר בכלל שהבחירות מיותרות. העם כבר החליט. לעם טוב מה שיש והוא רוצה את זה בדיוק ככה, ועוד. לכן העם הולך בהמוניו להצביע שרון. ודווקא הנפגעים הקשים ביותר מהמצב יצביעו לו. ובדמוקרטיה, כמו בדמוקרטיה. מה שהעם רוצה – מגיע לו שיקבל.
אוטובוס מתפוצץ פעם בחודש זה פחות מדי, זה לא מדגיש מספיק את גורלנו הנורא. חיילים נהרגים בסימטאות חברון? ככה זה במלחמת מעטים מול רבים. לחלק משמעותי מן האוכלוסייה אין פרנסה, אוכל ומחסה? בצנע היה יותר גרוע. אין ספק, הבחירה המתבקשת היא שרון. כל מה שמצפים ממנו הוא שיעשה עוד מאותו הדבר שעשה עד עכשיו. ככה טוב לנו. מה הוא עשה? כלום. אז מה? מישהו אחר היה עושה את זה יותר טוב?
צריך לומר ביושר שאנחנו לא יודעים מה יעשה מישהו אחר (מצנע), אבל אני בוחרת לאפשר לו לעשות מה שהוא מבטיח, ואני בוחרת לא לאפשר לשרון וכנופייתו להמשיך להרוס את המדינה. בדיוק בגלל זה בוחרים הרי, בין מה שהיה עד עכשיו למה שיכול להיות אחרת.
ואתם, בוחרי שרון, אין לכם סימני שאלה ואופטימיות להסתתר מאחוריהם. אתם יודעים בדיוק במה ובמי אתם בוחרים, וכיוון שכך אל תלינו גם על מה שיקרה כאן אחר כך. כל אוטובוס מתפוצץ, כל חלל בקרב מיותר וכל אחד מכם שיפוטר ממקום עבודתו. זו הבחירה שלכם, זו האחריות שלכם.