הקרב על הפירורים

שינוי ומרצ נלחמות על הקול הרוסי: כלומר, זה שיישאר אחרי שהליכוד, ליברמן ושרנסקי יגמרו לטפל בו. זה לא הרבה, אבל מספיק כדי שבשתי המפלגות החילוניות ייכנסו למאמץ תזזיתי בנושא. כמה שווה "הקול הרוסי החילוני"? אחת ההערכות מדברת על 4-6 מנדטים. זה לא מעט

הקול הרוסי הולך ימינה, נקודה. אם אתם רוצים להבין עד כמה, צאו למשל לטיול ברובע י"ג באשדוד, שם זוכים הליכוד ואביגדור ליברמן בכל הקופה. שרנסקי גם אופציה, קצת מאכזבת, מבחינת המצביע הרוסי. מאחורי הסיסמה שבחרה לעצמה השבוע ישראל בעליה – "תמיד לצדך", מסתמן ניסיון לדבר על ליבו של העולה. תישאר, תישאר.

אבל על המגרש הרוסי יש שני שחקנים חדשים יחסית, שנלחמים בעיקר על הבטן – ועל הפירורים, שיישארו אחרי שיתר המפלגות יטאטאו את הקלפיות. קוראים להם שינוי ומרצ, והמלחמה רק בראשיתה.

השאלה הגדולה היא המוטיבציה. אם זה הביטחון והטרור – הכל אבוד. אבל רבים מבין העולים יצביעו גם לפי ענייני דת ומדינה, מעמדם האזרחי – וזכותם לאכול מה שבא להם. בנישה הזו בדיוק הם ימצאו את שתי המפלגות החילוניות ביותר, שינסו ללקט אותם תוך מלחמה עיקשת. במרצ שריינו לרומן ברונפמן את המקום החמישי ומינו אותו לראש מטה העולים. סוג של הימור. בשינוי, לוקח על עצמו היו"ר יוסף לפיד, שמפתיע ברוסית קולחת, את הנושא ומתכוון לקיים כנסים לציבור העולים במטרה לשכנע אותם להצביע שינוי. כמה קולות "חילונים" יש בקופה? שאלה טובה.

 

באיטליז

 

בסניף "מעדני מניה", באזור התעשייה באשדוד, מקום שבו ניתן לפגוש בנקל עולים רבים, בעיקר מסביב לדוכני בשר החזיר לסוגיו, הדעות חלוקות. "למה אני צריך להצביע למרצ?", כועס ליאוניד, אחד הקונים, "בשביל רומן ברונפמן? יש שתי אפשרויות, או להצביע למפלגה שתעזור לי או להצביע לראש הממשלה של הליכוד". כאשר שומע ליאוניד את השם "שינוי", הוא מתרכך מעט. "אתה יודע מה", הוא אומר אחרי מחשבה של כמה שניות, "אולי יש סיכוי, אבל קטן".

במשאל בלתי מחייב בקרב עולים ממדינות חבר העמים ברחבי החנות, ישנו רוב ברור לליכוד (12 קולות), האיחוד הלאומי של ליברמן וישראל בעליה של שרנסקי מקבלות 6 קולות כל אחת, שינוי עם 2. למרצ ולמפלגת העבודה אין קול.

ח"כ אלכסנדר צינקר, שפרש השבוע ממפלגת "הבחירה הדמוקרטית", ועומד להקים רשימה חדשה של עולים בהנהגתו, טוען כי כמחצית מהעולים עדיין לא יודעים מה יצביעו ואם בכלל ילכו לקלפי: "מדובר בכוח אלקטורלי של 4 עד 6 מנדטים", הוא מעריך. שיטת ההצבעה החדשה-ישנה בפתק אחד חושפת בעיה נוספת של רבים מהעולים, שמתלבטים אם להצביע למפלגה המציעה מועמד לראשות הממשלה – או למפלגה קטנה. הנקודה השניה היא הכלכלית: רבים מהעולים שרויים במצוקה כלכלית הולכת וגוברת – והם לא שומעים פתרונות רציניים מהמפלגות הגדולות.

 

שינוי

 

"יש לנו כ-350 תומכים מקרב העולים", מתגאה גרשון צור, רכז העולים בסניף שינוי באשדוד. "הם מבינים ש"שינוי" אינה מזוהה כמו המפלגות הסקטוראליות עם הדת ורוצה לדאוג להם ולכלל האוכלוסייה. בכנס שעשינו בשפתם בהשתתפות ח"כ ויקטור בריילובסקי, הם שאלו שאלות מאוד חכמות, הראו מעורבות וידע מדהימים".

יו"ר שינוי, יוסף לפיד, מדגיש כי הוא לא מודאג מהקרב מול מרצ: "המצב של מרצ ברחוב הרוסי עגום, ולכן אני מניח שברונפמן, שהסקרים מראים שלא עובר את אחוז החסימה, לא יועיל וגם לא יזיק. בכל מקרה, העולים לא יצביעו למרצ כי הם לא קונים את הסוציאליזם של רן כהן ואת הקיבוצניקיות הנדלנ"ית של אבו וילן. הם בכלל לא מכירים במרצ. לנו זה טוב", טוען לפיד, "כי אנחנו בשטח הרחב שבין השמאלניות לבין הימניות של שרנסקי".

חלק לא מבוטל מהגישה שנוקטת בה "שינוי", לפיה השר שרנסקי (ישראל בעליה) וח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) אינם יוצאים מספיק נגד החרדים ואפילו נכנעים להם לפעמים, ניתן לראות בעיתון שמוציאה "שינוי" בשפה הרוסית. אבל לפחות במפלגות של שרנסקי מראים אדישות.

"המלחמה שלנו היא לא בחובשי הכיפה", אומר גורם ב"ישראל בעלייה", "אלא בחובשי הכפייה, ולכן שינוי יכולה להמשיך בקמפיין נגדנו, זה לא מה שיעזור לה להביא עולים להצביע בעדה. מה עוד שהיא נתפסת כפונה למעמד הבינוני והנמוך, ולצערי עולים רבים עדיין לא נמצאים במעמדות אלו, וכן למרות מגמת העלייה בסקרים לשינוי, לא מדובר בעולים שהחליטו יום בהיר אחד להצביע בעדם, אלא ככל הנראה "עריקים" של מפלגת העבודה ומרצ".

 

מרצ

 

במרצ מודעים היטב לכך שהיריבה, שינוי, מיקמה עצמה כנושאת את הדגל האנטי דתי. האסטרטגיה היא בעיקר לצמצם פערים, אבל גורם בכיר במרצ, המעורב במערכת הבחירות, מודה שעדיין אין מסקנות ברורות: "אנחנו מרגישים שאנחנו פחות ברורים לקהל הזה. ואין ספק שהאתגר שלנו שם גדול הרבה יותר. הסקרים שקיימים כיום, מראים שלציבור העולים יש או נטייה חדה ימינה או נטייה ל"שינוי", בגלל שהם עושים הרבה רעש מהענין האנטי דתי. עם זאת, התחושה שלנו היא, שיש אוכלוסיה שמאלנית ואני מניח שהם מהווים עבורנו פוטנציאל אלקטורלי".

אגב, שיריונו של רומן ברונפמן במקום החמישי ברשימה לא עבר בקלות: ישיבת ההנהלה ארכה שעות ארוכות ובמהלכה היו ויכוחים קשים על השאלה – האם הוא שווה את זה?

חברת כנסת ממרצ ציינה ביובש כי דווקא הפעילים העולים לא התלהבו מהשיריון. חבר כנסת נוסף שהתנגד, מוסי רז, אומר: "מרצ עשתה יותר מכל המפלגות למען העולים. לנו יש הרבה מאד מה להציג לעולים שעשינו למענם בכנסת ולכן אני לא בטוח שיש הכרח בחבר כנסת שהוא 'נציג העולים' . הצבתו של ברונפמן ברשימה, היא לא צעד חסר הגיון, אבל הוא בוודאי דוחק מישהו חשוב אחר ברשימה".

רז אינו סבור שיש תחרות בין שינוי למרצ על קולות העולים: "הפערים בינינו אדירים. שינוי עושה הרבה רעש בנושא האנטי דתי, אבל אנחנו לא אנטי דתיים אלא נגד הכפייה הדתית. לנו יש הרבה יותר הישגים מהם ברמת החקיקה לטובת העולים. ואני חושב שהציבור יקנה את העשייה שלנו ולא דיבורים".

יוסי שריד, יו"ר מרצ, מסרב לקבל את ההשוואה בין שתי המפלגות: "למה כל דבר צריך להיראות בקונטקסט של שינוי ומרצ? היה לי ברור הפעם שאנחנו לא הולכים בלי נציג עולים. עשינו הרבה טעויות בייצוג ועכשיו לפני הבחירות הגיע הזמן לתקן אותן וזה לא דבר רע, כי באופן טבעי עושים שינויים לפני הבחירות".

 

ולסיכום

 

"מה אצביע בבחירות?", שואל מיכאל (מישה) קאופמן, בן 71, כשהוא מזיז את חייל השחמט השחור שעל הלוח צעד אחד קדימה וזורק מבט על יריבו, "אני חושב ליכוד, אולי לשרנסקי". סך הכל, נראה שהמהלכים הדרמטים על הלוח מעניינים הרבה יותר.

"ליברמן צריך להיות ראש ממשלה", זורקת פאולה זינשטיין, בת 63, הצעה מקורית, "הוא חזק באמת ויכול להוביל את העם". אז תצביעי בעדו? "לא. אני אצביע לביבי".