ברוג: זאת שגיאה לערוך תחזיות בחירות בדגימה מתוך גולשי האינטרנט

יועץ הסקרים של ערוץ 1, אבינועם ברוג, התארח אמש בפורום חדר החדשות בנושא סקרי הבחירות, וענה על שאלות הגולשים. התשובות לפניכם.

<b>ש: כמה זמן אתה משמש בעורך סקרים פוליטיים? האם יש שינוי בבחירות הנוכחיות מבחינת שיתוף הפעולה של הקהל, האווירה הכללית שאתם קולטים בנסקרים הנשאלים, בתשובות, וברוח שלהן?</b>

ת: אני עורך סקרים פוליטיים מאז 96. לא הבחנתי בשינוי, יחד עם זה צריך לזכור שעדיין אנחנו בשלב של הפריימריס. נחכה ונראה.

<b>ש: איך מרימים סקר בחירות לאוויר? מתקשרים לבתי אב או קלפיות דמה? תמיד סיקרן אותי לדעת איך זה פועל והאם במהלך עריכת הסקר, אתם נתונים ללחצים של גורמים פוליטיים? מה אחוז הטעות הנפוצה בסקרים?</b>

ת: חוץ מאשר ביום הבחירות, כל הסקרים נעשים טלפונית לבתי המרואיינים. ביום הבחירות, פעמים רבות עורכים את המדגם בקלפיות מחוץ לקלפיות האמת. טעות הדגימה למדגם מייצג של 500 איש היא 4.5+-.

<b>ש: כמה משפיעים הסקרים על התוצאות הסופיות? האם אנשים נוטים להצביע לפי סקרים?</b>

ת: קיימות 2 תיאוריות: האחת, מדברת על אילו ש"קופצים על העגלה", כלומר מצטרפים לזה שמסתמן כמנצח בסקרים ואילו התיאוריה השנייה, מדברת על אילו שתומכים דווקא באנדרדוג, כלומר בזה שנראה כמפסיד - "כדי שלא יהיה אחד מושפל". האמת היא, שגם הקופצים על העגלה וגם תומכי האנדרדוג מייצגים רק חלקים קטנים מקהל הבוחרים.

<b>ש: והכי חשוב - מה המצב בסקרים כרגע בין שרון למצנע?</b>

ת: ראשית, אני מבקש להזכיר שהחלפנו שיטה וחזרנו לשיטת ה"פתק האחד", כלומר מצביעים בעד מפלגה ולא בעד ראש ממשלה. לכן, אין יותר שאלה של מה המצב בין שרון למצנע, אלא כמה תקבל מפלגת העבודה, הליכוד ואגב, גם מרצ, ישראל בעלייה, חד"ש וכן הלאה. לעצם העניין, כפי שנראה כיום בסקרים - הליכוד מקבל בין 35 ל - 40 מנדטים ומפלגת העבודה בין 20 ל- 24 מנדטים.

<b>ש: ד"ר מינה צמח טענה שכל הקולות הצפים הלכו לשרון, באותה נשימה הוסיפה, שהסקרים לא השפיעו על דעת הקהל. האם יתכן שהקולות הצפים יתפלגו בצורה שונה מהמצופה על פי המדגם?</b>

ת: למיטב ידיעתי, מינה צמח לא טענה את זה. אם תחשוב על זה, מדובר באנשים שמתלבטים, זה בעצם שאנחנו קוראים "קולות צפים" ולכן, קצת קשה להאמין שכל המתלבטים הולכים לכיוון אחד. יתכן כמובן, שרובם או חלק גדול מהם בסוף, ילכו לכיוון א' ולא לכיוון ב', אבל בוודאי לא כולם. חלק אגב, מהקולות הצפים ממשיכים לצוף ופשוט לא הולכים להצביע.

<b>ש: עד כמה הסקרים מדויקים? מי "מאבטח" את התוצאות? ומי מבטיח לי שעריכת הסקר לא משונה ע"י בעלי הון וגורמים פוליטיים? יתכן מצב שיפורסמו סקרים עם תוצאות דמה, כדי שאנשים יכוונו את דעתם בהתאם? שטיפת מוח להמונים באמצעות הסקרים? קביעת מצב הרוח הלאומי באמצעותם? </b>

ת: בכל תחום יש נוכלים. מכוני מחקר המתפרנסים מן התחום אינם יכולים להרשות לעצמם, להשתתף בזיוף של תוצאות. אם תחשוב על זה טוב, תבין שאיש עסקים שהסכמת לזייף עבורו תוצאות של סקר ואפילו פוליטי, לא יקח אותך יותר לעבוד עבורו בעולם העסקי, מפני שלשאלה "האם אתה נוכל או לא?", יש לו כבר תשובה.

ומכיוון שמכוני מחקר מתפרנסים מסקרי שוק ורק בעיתות בחירות מן העולם הפוליטי, צריך להיות אידיוט אמיתי, כדי לשתף פעולה עם מעשה נוכלות.

<b>ש: לאן יעברו 10 מנדטים מתוך 17 של ש"ס? </b>

ת: ראשית, אינני יודע אם אומנם תאבד ש"ס 10 מנדטים. נצטרך לחכות ולראות. כפי שהדבר נראה בסקרים כיום, הליכוד זוכה לנתח העיקרי של "נדידת העמים" של ש"ס.

<b>ש: האם המצב הקטסטרופלי בשטח הפער החברתי ובנושאי הכלכלה נבחן בסקרים שלך? האם ההתפלגות של המרואיינים לאור שאלות בתחום זה הות להתפלגות בתחומים האחרים כגון מצב מדיני, בטחון? </b>

ת: כן, בסקרים פוליטיים אנחנו בוחנים את מגוון העמדות של המרואיינים בתחום רחב של נושאים העומדים על סדר היום הלאומי. כולל כמובן, עמדות בתחומים שציינת. באופן טבעי, לאנשים שונים עמדות שונות והחשיבות היחסית של התחומים, מתבטאת בתשובותיהם.

<b>ש: לנוכח טעות הדגימה מדוע מפרסמים תוצאה יחידה,כלומר נניח שמועמד אחד קיבל 50% עם טעות דגימה של 4% האם תוצאה של 46% היא פחות מדויקת מתוצאה של 50%? אם לא,אז מי קובע את התוצאה שתפורסם? </b>

ת: צריך להבחין בין סקרים שנערכים עבור המפלגות וסקרים שנעשים עבור התקשורת. בסקרים עבור התקשורת, קשה להכנס לכל המורכבות של עולם הסטטיסטיקה ולכן ורק מסיבה זו, מפרסמים העיתונים, כמו גם הרדיו והטלוויזיה ציון אחד.

האמת היא, כפי שגם ציינת שבעצם 46%, 50% ו- 54% הן אפשרויות בהחלט סבירות.

אחת הדרכים לברר בכל זאת, איזה מהמספרים מדוייק יותר, הוא לקיים סקר מתמשך לאורך תקופה ארוכה, שעוזר לנו לראות את "המגמה".

<b>ש: מדוע לא תבצעו סקרי אינטרנט? סקרי אינטרנט הם מהירים וזולים יותר מסקרים טלפוניים, ואין בעיה לכלול בהם מדגמים גדולים בהרבה ממדגמים טלפוניים. האם לדעתך הגיע הזמן להשתמש בהם ככלי לשיקוף דעת הקהל? </b>

ת: סקר פוליטי במדינת ישראל כולל מדגם מייצג של כל אוכלוסיית המצביעים, כלומר כל אזרחי המדינה מגיל 18 ומעלה.

האמא שלי ורוב החברות שלה לא גולשות באינטרנט ויחד עם זה, הן כמובן בעלות זכות בחירה. קבוצת הגיל הזאת, למשל לא תבוא לידי ביטוי בסקר שיערך באינטרנט.

כך גם העובדה שחדירה של האינטרנט במגזר החרדי ובמגזר הערבי היא נמוכה יחסית, אפילו בהשוואה למגזרים אחרים, תמנע מהסוקר את היכולת לחזות את תבניות ההצבעה של המגזרים אלו. עד שאחוז החדירה של האינטרנט בישראל לא יגיע ל- 60 אחוז ומעלה, תהיה זאת שגיאה לערוך תחזיות בחירות בדגימה מתוך גולשי האינטרנט.

כל הסקרים שנערכים באינטרנט בלי שום ספק, מעניינים, אבל אינם מייצגים את כלל אוכלוסיית המדינה, אלא למוטב וגם זה בספק, את אוכלוסיית הגולשים.

<b>ש: ד"ר ברוג, מה הסיכוי שבחודשים שנותרו עד הבחירות תשתנה תמונת הסקרים באופן מוחלט? (למשל- שהעבודה תהפוך למפלגה הגדולה בישראל?) </b>

ת: הכל צפוי והרשות נתונה.

<b>ש: מה דעתך בקשר לטענה שהסקרים טובים לניתוח מגמות בלבד? כלומר, לתוצאה של סקר יחיד (למשל שלליכוד יש כרגע 42 מנדטים) אין משמעות אמיתית והיא לא משקפת את תוצאות האמת, אבל לעובדה שהליכוד גדל מ-29 מנדטים בסקר הראשון שפורסם עם הקדמת הבחירות, ועבר דרך 32-33 מנדטים, 34-35 מנדטים, 38 מנדטים ועד 42 מנדטים היום יש משמעות - מגמת התחזקות משמעותית של הליכוד בציבור הכללי. </b>

ת: אני מסכים בחלוטין.

<b>ש: מהי השפעת אירועים דרמטיים על תוצאות סקרים? האם באמת יש הבדל משמעותי בתוצאות סקר תמיכה במועמד לראשות ממשלה או סקר מנדטים בכנסת, אם הוא נערך למשל בערב יום שבו התרחש פיגוע כמו יום הפריימריס בליכוד לעומת שהיה נערך ביום "רגיל"? אם כן, מדוע בכלל טרחו לקיים או לפרסם את הסקרים מיום חמישי? </b>

ת: לאירועים דרמטיים יש השפעה, כמו לכל דבר, הקשור לחיינו. העמדות שלנו בכל תחום כולל העמדות הפוליטיות, נבנות דרך הטמעה של המציאות בתוכה אנחנו חיים ואירועים דרמטיים מעצם הגדרתם ככאלו, בוודאי ובוודאי שיש להם השפעה על הדרך שבה אנחנו מתייחסים למציאות חיינו.

<b>ש: מישהו פה דיבר על סקרים באינטרנט. קראתי שזה מאד מקובל בארה"ב. למה לא משתמשים בזה בארץ? גם בארה"ב לא כולם מחוברים לאינטרנט אלא רק קרוב לחצי אוכלוסיה. </b>

ת: כפי שציינתי, ברגע שאחוז גולשי האינטרנט מכלל האוכלוסייה, יגיע לכ- 60%, יש מקום להתחיל ולסקור בעזרת פלטפורמה זו. בארץ, כידוע האחוזים נמוכים בהרבה מאשר בארה"ב וזאת הסיבה שבשלב זה לפחות, תהא זו שגיאה לעשות זאת. כזכור, מטרת הסקר היא לספק למקבל ההחלטות, את התמונה המדוייקת ביותר שניתן להגיע אליה.

נכון לדצמבר 2002, מומלץ עדיין לעשות זאת בעזרת הטלפון.

<b>ש: עד כמה באמת השפיעו הסקרים על הפריימריס בליכוד על נתניהו? רציתי לשאול עד כמה השפיעו הסקרים על הפריימריס בליכוד על הפסדו של בנימין נתניהו? </b>

ת: לסקרים בוודאי ישנה איזושהיא השפעה על תוצאות הפריימריס בליכוד,אם כי לדעתי, השפעה קטנה ביותר. הסיבה העיקרית שבגללה נתניהו הפסיד בפריימריס, היא שאחוז גבוה יותר של מתפקדי הליכוד העדיפו את אריאל שרון.