האם ראש הממשלה אריאל שרון מקבל את מתווה בוש - או לא? בשבוע שעבר טענו גורמים בשמו של שרון שהצהרת יהודה לנקרי, שגריר ישראל באו"ם, בדבר הסכמה למתווה הנשיא בוש בנוגע לפתרון עם הפלסטינים, "לא היתה על דעת ראש הממשלה".
כמה ימים לאחר מכן, הודיע בקול תרועה ראש הממשלה בכבודו ובעצמו על קבלת מתווה בוש, ולא סתם, אלא פעמיים: הן בכנס הרצליה והן בפני "ועדת העורכים" טען שרון כי הוא מוכן ל"ויתורים כואבים", אך באותה נימה הוסיף פרשנות משלו לנאום הנשיא האמריקני מה- 24 ליוני: שרון מדלג בקלילות על גורם הזמן ומדבר על משא ומתן ארוך. אך בעיקר הוא מדגיש את הצורך במו"מ עם "מנהיגות פלסטינית אחרת", ולא מסתפק במתווה האמריקני שמדבר על "רפורמות מרחיקות לכת ברשות הפלסטינית".
מה קורה כאן? פשוט מאוד: מהלך פוליטי, לא מדיני. הפריימריס נגמרו, ושרון "חותך" למרכז הציבור הישראלי, לאחר שהסכנה מצד בנימין נתניהו חלפה. בקבלה הפומבית והקולנית של מתווה בוש, שרון לא רק משדר לאמריקנים ולעולם כי הוא מנהיג של שלום, אלא הוא פונה בעיקר למרכז המפה הפוליטית הישראלית במטרה לגייס את מרבית הקולות האפשריים.
במקביל, הירבה שרון לדבר בימים האחרונים על רצונו בכינון ממשלת אחדות לאומית גם לאחר הבחירות שילוב זה, בין הצהרה בעניין קבלת מתווה בוש מחד והרצון לכונן ממשלת אחדות מאידך יצר גל של פרשנויות בקרב חוגים מקומיים, איזוריים ובינלאומיים אודות הפתעה אפשרית מצידו של שרון לאחר הבחירות, בכל הקשור ליחסים עם הפלסטינים. לכך נוספו הערכות לפיהן משום שמדובר בקדנציה האחרונה של שרון כראש ממשלה, יהיה לו חופש פעולה פוליטי נרחב יותר, שישתלב ברצונו להיכנס לספרי ההיסטוריה כמי שחתם את הסכסוך הארוך ביותר בתולדות המזרח התיכון בעת החדשה.
אך נדמה כי הערכות אלה מוקדמות ואופטימיות מדי. שרון, יש להעריך, מעוניין בממשלת אחדות לא רק בגלל הציבור שדורש "אחדות בעם", אלא בעיקר משום שהגיע למסקנה שסיכויי הישרדות של ממשלת ימין צרה בראשותו אינם גבוהים. השאלה המשמעותית יותר שיש להציג לראש הממשלה בעקבות הכרזותיו האחרונות היא: עם מי אתה רוצה להגיע להסכם בצד הפלסטיני? כל בר דעת יודע שכל הסכם עם הפלסטינים טעון את אישורו של היו"ר, יאסר ערפאת, "שאינו רלוונטי" בעיני ישראל של שרון.
אני נוטה להאמין שהצהרותיו האחרונות של שרון באות לצרכים אלקטורליים זמניים בלבד. המבחן בפני מימושם יהיה בעיקר ביחסה של ממשלת ישראל העתידית כלפי הפלסטינים והעומד בראשם. יש לצפות כי שרון יסרב להגיע להסכם עם ערפאת. אם יביא להדחתו - ימתין זמן רב מאוד, עד שיקום מנהיג פלסטיני אחר שיהיה מסוגל לחתום על הסכם שלום עם ישראל - מתווה בוש או לא.