בקשה לתביעה ייצוגית בסך 500 מ' ש' נגד דיסקונט

התובעים, זאב חכמוב ושאול כהן טוענים כי הנזק האישי הנגרם להם כתוצאה מניהול עסקיהם וחשבונותיהם אצל הנתבעים מסתכם בכ- 1.6 מיליון שקל בעקבות פרשת עיני

לבית המשפט המחוזי בת"א הוגשה היום (א') בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך כ- 500 מיליון שקל נגד בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל דיסקונט בפרשת הנפקת חברת המתכת י.מ עיני.

התובעים, זאב חכמוב ושאול כהן טוענים כי הנזק האישי הנגרם להם כתוצאה מניהול עסקיהם וחשבונותיהם אצל הנתבעים בתקופה הרלוונטית מסתכם בכ- 1.6 מיליון שקל. התביעה מוגשת בפעם השנייה.

התובעים טוענים כי התביעה מבוססת על הכרעת דין שניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בת'א שקבע לטענתם כי הבנקים היו מעורבים בפרשה.

פרשת עיני החלה בשנת 1994. במרכזה של הפרשה עומד סיפור יציאתה של חברת עיני לבורסה ושיווק מניותיה לציבור המשקיעים בדרכים לא דרכים. בתשקיף שפרסמה החברה לציבור במאי 94', לאחר קבלה במרמה של היתר מרשות ניירות ערך, הציעה החברה לציבור לרכוש 25% ממניותיה. ההנפקה נחלה הצלחה ומניותיה של החברה החלו להיסחר.

לאחר זמן קצר התברר לרשות לניירות ערך כי הפיזור הנאות שהשיגה החברה בהנפקה הושג על ידה בדרכי מרמה, שהביאו בסופו של דבר לקריסת החברה והסבו נזקים של מיליוני שקלים למשקיעי החברה. מהכרעת הדין שניתנה בשבוע שעבר עולה כי הפיזור הנאות הושג על ידי החברה בעקבות התערבותו המאסיבית של מנהלה, מאיר עיני, בהליך ההנפקה, אם על ידי גיוס משקיעים פיקטיביים שנתבקשו על ידו לפתוח חשבונות סרק בין היתר בסניף שכונת שפירא של בנק דיסקונט על מנת שעיני יוכל לפעול בהם בדרכו שלו.

בדרך זו הצליח מאיר עיני לגייס לא פחות מ- 136 משקיעים פיקטיביים, שבאמצעותם העמיד בפני הרשות והבורסה תמונה כוזבת של פיזור המניות בציבור, אשר נשענה על נתונים שאינם אמת.

בית המשפט הרשיע בית המשפט את מאיר עיני אחד מבעלי השליטה בחברה בשישה אישומים בעבירות על חוק ניירות ערך ועל חוק העונשין. עוד קבע בית המשפט כי עיני פעל ללא לאות בכל אותם חשבונות כיסוי והוא ולא שום גורם אחר, היה זה שעסק ברכישת המניות בחשבונות אלו. אולם, לצד קביעה זו לא חסכה השופטת את שבטה ממעורבות בנק דיסקונט וביקשה להעביר את החלטה למפקח על הבנקים.