"אם תרצו שינוי אין זו אגדה. המפלגה הציונית היחידה", בנימין זאב הרצל, וינה.
"אני עם תצלומי אוויר גמרתי. מעכשיו רק עלה ירוק", תגובה עניינית". (גולשים 'אותנטיים' מגיבים לכתבות ב-ynet).
"העבודה" ו"הליכוד" טרם גילו את האינטרנט באמת. השימוש של המפלגות הגדולות ברשת מוגבל לאתרי אינטרנט יבשושיים למדי ובלתי אינטראקטיביים בעליל. אמנם, היו כמה פעילים בליכוד שהעבירו רשימות מומלצים (או רשימות חיסול) ב-sms ובאתר אינטרנט התומך ב-wap, אך ככל הנראה מדובר ביוזמה נקודתית ולא תוצאה של מדיניות מפלגתית. דומה כי השימוש המתוחכם ברשת עומד ביחס הפוך לתקציב הבחירות של המפלגה.
"עלה ירוק", למשל, מתייחסת לאינטרנט כפלטפורמה חשובה באמת לקראת הבחירות הקרבות. המפלגה תשיק בשבוע הבא קמפיין בחירות ראשון של תנועה פוליטית בישראל, שתוכנן במיוחד עבור האינטרנט. הקמפיין האינטרנטי יושק באתר המפלגה לפני שידורי התעמולה בטלוויזיה, שצפויים להתחיל ב-7 בינואר.
"אנחנו מפלגת הלפטופים"
"כל קיומינו הוא בתוך הוויית האינטרנט. אנחנו מפלגת הלפטופים", אומר דרור ניסן, דובר "עלה ירוק". האינטרנט הוא אמצעי תקשורת חלופי וחסכוני עבור מפלגה לא מיינסטרימית ודלת אמצעים כשלנו, הוא מסביר. "יש לנו תקציב בחירות מצחיק של 30,000 דולר, אנחנו לא יכולים לפרסם מודעות בעיתונות או שלטי חוצות ומוגבלים ל-10 דקות תשדירי תעמולה בטלוויזיה".
לכן, עלה ירוק מתבססת בעיקר על רשימת דיוור בדואר האלקטרוני, נוכחות מסיבית בצ'טים, פורומים ותגובות לכתבות באינטרנט. פעילות תומכי המפלגה ברשת מעניינת במיוחד, שכן, לראשונה, תנועה פוליטית שרצה לכנסת הקימה מערך הסברה הפועל באופן בלבדי באיזורי התגובות לכתבות ובפורומים באתרים המרכזיים ברשת הישראלית.
"עד לאחרונה הפעלנו צוות של פעילים שהסבו את תשומת לבי לאירועים שקורים באינטרנט שנוגעים לנו", אומר רחביה ברמן, ראש קמפיין האינטרנט ומנהל צוות התגובות באינטרנט של "עלה ירוק", "בגלל שאנחנו מפלגה קטנה, לא תמיד עיתונאים מבקשים את התגובות שלנו בנושאים שקשורים לסמים, משטרה ואיכות סביבה ולכן החלטנו להגיב באתרים חדשותיים שמפרסמים תגובות של גולשים".
קמפיין בחירות בפלאש
לאחרונה שכללו ב"עלה ירוק" את שיטת הפעולה באינטרנט וחילקו "גזרות" בין הפעילים (שעושים זאת בהתנדבות): האחריות על האתרים הגדולים בישראל חולקה ביניהם, כאשר כל פעיל "סורק" את הידיעות, ופורומי האקטואליה באתר שתחת אחריותו ומשתדל להגיב בזמן אמת לעניינים הקשורים ל"עלה ירוק".
ברמן מסביר כי בעוד קמפיין הטלוויזיה של "עלה ירוק" ישודר באתר במקביל לשידורים בטלוויזיה, הקמפיין האינטרנטי, שאינו חייב באישורו של שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, יישא גוון מחתרתי ומשוחרר יותר ויכלול ססמאות בחירות וסרטוני פלאש ובאנרים.
"הקמפיין האינטרנטי ישולבו באתרי 'סטלנים' כמו 'המחירון', בעוד הקמפיין הטלוויזיוני ישולב כבאנרים באתרים הגדולים", הוא אומר, "הקמפיין האינטרנט יופץ באופן ויראלי באמצעות הדואר האלקטרוני. אנחנו מקווים שהגולשים יפיצו את הסרטונים והבאנרים האלה זה לזה, לא בגלל שנבקש מהם אלא משום שהם יהיו מגניבים".
"האינטרנט הוא חלק מהרחוב"
מפלגה נוספת שעושה שימוש נרחב באינטרנט לשם הפצת תעמולת בחירות היא "שינוי", אם כי ניכר כי הפעילות של שינוי פחות מסודרת מזו של "עלה ירוק".
"מכיוון שבמפלגה שלנו חברים אנשים מתקדמים, החבר'ה שלנו נמצאים באינטרנט באופן טבעי אך לא כתוצאה מפעילות מאורגנת", אומר צחי משה, דובר "שינוי". כמו "עלה ירוק", "שינוי" מצהירה כי אינה נעזרת בפעילים בשכר לצורך כתיבת תגובות לכתבות או לשם עריכת תעמולת בחירות בפורומים.
"האנשים שלנו מפרסמים תגובות לכתבות מיוזמתם ואני מניח שהם פעילים גם בפורומים", אומר משה, "בעבר פעילים פוליטיים חילקו סטיקרים ברחוב וכיום האינטרנט הוא גם חלק מהרחוב". מפלגה דלת אמצעים אחרת שנעזרת באינטרנט היא "זעם – צדק חברתי", שבחרה לפרסם את ההודעות לעיתונות שלה בפורומים באינטרנט.
ברמן מעיד כי לבד מ"שינוי", המפלגות האחרות אינן פעילות באינטרנט והוא רואה יחס ישיר בין תקציב הבחירות של מפלגה ועושרה לבין הנוכחות באינטרנט. "מרצ, למשל, מילאה את הארץ בשלטי חוצות", הוא אומר, "אנחנו לא נהנים מתקציבים בסדרי גודל כאלה ולכן הבחירה הטבעית שלנו היא הרשת".
"הרחוב האינטרנטי בעיקר משועשע"
תעמולת הבחירות החוץ-ממסדית, המאורגנת על ידי הגולשים וביוזמתם, כמו מאשרת את הנחתו של משה, לפיה האינטרנט הוא חלק מהרחוב. המודעוּת הפוליטית בישראל גבוהה ובתעמולת הבחירות משתתפים לא רק גולשים שמחזיקים בכרטיס חבר מפלגה או מקבלים שכר עבור עבודתם. הוויכוחים הפוליטיים הסוערים באיזורי התגובות לכתבות ובפורומים האקטואליה מאשרים זאת.
חלק מהסטיקרים המופצים בדואר האלקטרוני, הפורומים ואתרי האינטרנט הוכנו על ידי הגולשים. להבדיל מהסטיקרים הרשמיים, שהופקו על ידי המפלגות, הסטיקרים של הגולשים מתאפיינים בהומור ובלגלוג כולל כלפי המבקשים להיבחר. למשל, תצלומו של יוסף לפיד מופיע לצד הכיתוב "קוטל המזרח" בסטיקר ווירטואלי באיזור הסטיקרים (שהם גם 'סאטירקים') באתר "עצומה". סטיקרים נוספים: "עזמי בשארה הוא הכי זבאללה" ושלט דרכים המורה לעזה עם הכיתוב "רוץ ביילין רוץ".
פוסטרים פוליטיים - hot or not?
הגולשים באיזור הפוליטי באתר ההומור של "תפוז" יכולים לדרג את הפוסטרים הפוליטיים במתכונת של אתר הדירוג hotornot.com. עם הצגת התמונה, הגולש יכול להגיב עליה ולהעניק לה ציון בין 1 ל-10. עם הדירוג, התמונה מתחלפת בזו הבאה.
חלק מהפוסטרים נראים כלקוחים מהמטה הקריאטיבי של המפלגות השונות, בעוד אחרים עושים שימוש תעמולתי שמסתובבות ברשת כמו תצלום התינוק השאהיד יחד עם כיתוב הולם (בעל מסר ימני, כמובן). תצלום אחר המציג את עומרי שרון המלחש לאביו: "אבא, אני רעב".
פוסטרים אחרים הם תוצר של מחשבה ויצירה יותר מעמיקה. למשל, פוסטר המדמה מודעת פרסומת של שמן זית עם הכיתוב "שמן זית מהרי השומרון – עבודה ערבית גזל עברי", או קריקטורה מושקעת של חברי הממשלה היושבים יחד בעוד ערפאת, ביילין ופרס לוחצים ידיים מתחת לשולחן.
תעמולת הבחירות ברשת והמחוקק
במהלך מערכת הבחירות לראשות הממשלה בשנת 2001, דחה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, את עתירת תנועת ש"ס, שביקשה להוציא צו מניעה שיאסור על ח"כ אופיר פינס להופיע כאורח בצ'ט שמנהל אתר האינטרנט של מעריב.
תנועת ש"ס טענה בבקשה שהגישה, כי השימוש באינטרנט לצורכי תעמולת בחירות אסור על פי חוק הבחירות (דרכי תעמולה). לטענתם, כיוון שהחוק אינו מתייחס לנושא האינטרנט - בניגוד לשימוש באמצעות הטלוויזיה והרדיו - הרי שיש להתייחס לזאת כאל תעמולת בחירות אסורה.
כאמור, השופט חשין דחה את העתירה וקבע: "לשווא נחפש בחוק התעמולה הוראה האוסרת על תעמולת בחירות באינטרנט…ואין פלא בדבר: חוק התעמולה נחקק על רקע מציאות טכנולוגית וחברתית שונה באורח מהותי ממציאות ימינו. לעת חקיקת החוק – בשנת 1959 - רשת האינטרנט לא הייתה כלל בנמצא…".
חשין הביע תקווה כי המחוקק יעשה את המוטל עליו ויתקן את חוק הבחירות ויוסיף בו התייחסות לאינטרנט אך חברי הכנסת לא הזדרזו לפעול. לאחרונה אישרה הכנסת תיקון לחוק הבחירות, האוסר לראשונה לפרסם באינטרנט סקרים שנערכו בשיטות סטטיסטיות מוכרות ב-24 שעות לפני פתיחת הקלפיות ועד מועד סגירת הקלפיות. עם זאת, תעמולת הבחירות באינטרנט עדיין מותרת, למעשה.
המפלגות הגדולות יאמצו את הרשת לאט
1.7 מיליון ישראלים גולשים באינטרנט, על פי סקר TIM האחרון, מאות אלפים מתוכם בעלי זכות בחירה. ספק אם המפלגות הגדולות יפקירו את קהל הבוחרים הפוטנציאלי הזה לאורך זמן. יש להניח שלא לאורך זמן תישאר האינטרנט זירת הפעילות של מפלגות דלות תקציב. המפלגות הגדולות יבינו בדרכן האיטית כי תעמולת בחירות באינטרנט אפקטיבית לא פחות מחלוקת סטיקרים בצמתים.
אם בימים בהם האינטרנט היה רחוק מהם כמרחק מזרח ממערב לא מיהרו חברי הכנסת, שהם גם חברי מפלגות, לשנות את החוק, ספק אם ימהרו לעשות זאת דווקא כאשר רבים מהם "יגלו" את הרשת וישתמשו בה לצורכי תעמולת בחירות. חברי הכנסת, כידוע, אינם אוהבים להגביל את עצמם. אם תרחיש זה יתממש, לא מן הנמנע כי במערכת הבחירות הבאה כבר נחזה בפעילים בשכר בשירות המפלגות הגדולות, שיבקשו לשכנע באופן אישי את הגולשים בפורומים ובאיזורי התגובות באינטרנט לתת למפלגתם את קולם.