האכזבה היתה נחלתו של רוב הציבור שהתעניין בהרכב הרשימות שרצות לבחירות לכנסת השש עשרה. היא נבעה רק מהסיפורים על שחיתויות, מחנאות, הדחות והכנסת עסקנים לרשימות, אלא גם מחוסר הייצוג לקבוצות שונות בעלות רקע לאומי, אתני, דתי, מיני וסוציו-אקונומי אחיד, שביקשו "נוכחות" ברשימות השונות.
אחת הדוגמאות הבולטות היא אכזבתו של חלק גדול מהציבור הערבי מהרשימות הערביות שמתמודדות בבחירות הקרובות. אכזבה זו באה לידי ביטוי בסקרים שהתפרסמו לאחרונה, אשר אינם מראים על שיפור כלשהו במספר הכולל של המנדטים שעשויות הרשימות הערביות לקבל.
מהתבוננות בסקרים שונים בנוגע לסיכויי חמש הרשימות הערביות שמתמודדות בבחירות, ניתן ללמוד שיש סיכויים ממשיים לשלוש מהן לעבור את אחוז החסימה: רע"ם, חד"ש-תע"ל ובל"ד נראות כבעלות סיכויים טובים להכניס לכנסת 2-4 חכי"ם כל אחת, לעומת זאת, רשימתו של ח"כ האשם מחאמיד שפרש מרע"ם ורשימת הפועלים דע"ם נחשבות כבעלות סיכויים קלושים. לכן, נמקד בשלוש הרשימות הראשונות.
רע"ם
ניתן למנות את הפעילים הפוליטיים מאיזור המשולש כמאוכזבים העיקריים מהרשימה הערבית המאוחדת, שכוללת את הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית, המפלגה הדמוקרטית הערבית והמפלגה הלאומית-ערבית. יש לזכור כי מצביעים רבים לרשימה זו באים מאיזור המשולש, ומספר פעילים, בעיקר בקרב התנועה האיסלאמית, קיוו להצטרף למקומות ריאליים ברשימה - אך נכזבו.
בנוסף על כך, רשימה זו המשיכה להיות מנוהלת ע"י הזרם האיסלאמי, למרות ההכחשות של חלק מחבריה. ביטוי לכך ניתן לראות בהיעדר מועמדים לא מוסלמים ונשים במקומות הריאליים. זו היתה הסיבה המוצהרת לפרישתו של חבר הכנסת מחאמיד, אם כי סביר להניח שגם לסוגיית המיקום ברשימה היה משקל חשוב.
בל"ד
למרות שבבל"ד, בראשות ח"כ עזמי בשארה, מפגינים אחדות שורה ואופטימיות, ישנם חלקים בציבור הערבי שרוגזים על בל"ד, בשל היותה רשימה ערבית שבחרה לרוץ לבד ולא התאחדה עם רשימות אחרות, כמו תע"ל של אחמד טיבי שהתאחדה עם חד"ש והמפלגה הלאומית הערבית של ח"כ מחמד כנעאן שהתאחדה עם רע"ם. בבל"ד טוענים שהם פועלים לשמור על הייחוד האידיאולוגי של התנועה, ולכן לא התאחדו. למרות זאת, ניתן למנות עוד קבוצה של מאוכזבים, והן הנשים שתומכות במפלגה זו, שנציגתן, אפנאן אגבריה, נבחרה למקום הרביעי לרשימת בל"ד - שאיננו נחשב ריאלי.
חד"ש - תע"ל
אכזבה גדולה במיוחד היתה מנת חלקם של תומכי חד"ש, יהודים וערבים כאחד, אשר כעסו על דחיקתו של המועמד היהודי, דב חנין, למקום הרביעי לטובת הצבת יו"ר תע"ל, אחמד טיבי, במקום השלישי ברשימה המשותפת לשתי הרשימות. רבים מתומכים אלו אינם מאמינים לסקרים "הפנימיים" שדיברו על סיכוי לארבעה-חמישה מנדטים במקרה של איחוד בין חד"ש לתע"ל, והם חוששים שאם רשימה זו תקבל רק שלושה מנדטים, יבוא קץ לפנים היהודיות-ערביות שחד"ש הציגה במשך כל שנות קיומה.
קחו את האכזבות האלו, הוסיפו את האדישות המאפיינת חלק לא מבוטל בציבור הערבי, את הקריאה להחרמת הבחירות מצד גורמים קיצוניים במגזר ואת התעסקותם של רוב הח"כים הערבים בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני ופחות בחיי היום-יום של האוכלוסיה שבחרה אותם - ותבינו מדוע אחוז ההצבעה הערבי צפוי להיות נמוך. במילה אחת: אכזבה.