בית ספר לסובלנות בעין-השופט

בבית הספר "מגידו" שבעין-השופט לומדים לגשר על פערי השפה והתרבות. תלמידים דרוזים, אתיופים וצברים שוברים ביחד את הראש על אותה משוואה, מבחן הבגרות האמיתי

השנה נסק מספרם של התלמידים הדרוזים הלומדים בבית הספר "מגידו" שבעין-השופט כבר ל- 21 וביניהם גם בת אחת. 19 מנערים באים מדליית-אל-כרמל ושניים מעוספייה והם פזורים מכיתה ז' עד י"א.

גדי רקובסקי (עין-השופט), מנהל בית הספר: "לטענתם, מגיעים הדרוזים לבית הספר מגידו לאחר 'חיפוש אחר מערכת חינוך טובה' ובמטרה לצור קשר עם חברה הישראלית".

"בית הספר נותן דגש רב לכך שהתלמידים היהודים ילמדו על המסורת הדרוזית" מספר רקוסקי. "במסגרת טיולי הסביבה ולימודי ארץ ישראל שילבנו סיורים בכפרים דלית-אל-כרמל ועוספייה. היה אצלנו ביקור של משרד החינוך שכלל את המפקח הדרוזי, וכשהם ראו תלמידים בחצר הם לא הצליחו בשום פנים ואופן להבדיל בין היהודים והדרוזים. הם נטמעו לגמרי בחבר'ה. וזה לא שאין קשיים. קושי אחד הוא השפה. למרות שעברית של רובם לא רעה, אסור לשכוח שזוהי שפתם השנייה. גם הקודים התרבותיים שלהם שונים. הם רגילים למערכת מורים-תלמידים הרבה יותר קשוחה. בנוסף לדרוזים לומדים במגידו 17 נערים אתיופיים (בכיתות ז'-י"ב), המאומצים על-ידי משפחות מעין-השופט".

המחנך אלי מילר: "הנוער האתיופי לומד בבית הספר מגידו וישן בפנימיית 'הרי אפרים'. הם גרים בפנימייה בבית אחד ורק בי"א יש ניסיונות למגורים משותפים עם התלמידים הקיבוצניקים. העסק לא קל. רבים מהם מסתובבים בהרגשה שמסתכלים עליהם כעל זרים. לעצמם הם קוראים בסלנג 'חביישי' (חבש) ולקיבוצניקים 'פרנג'י' (אירופים). חגגנו איתם לא מזמן, באיחור קל, את חג ה'סיגד' האתיופי שמשמעותו סגידה, חידוש הברית עם אלוהים לאחר גלות בבל. עלינו ביום החג עם הנוער האתיופי על הר לא רחוק מבית הספר, שחטנו כבש וצלינו אות ועל האש. היו שירים, ריקודים וברכות".