"כולנו חיילים במלחמה הבאה, מלחמת המידע" (ג'יימס אדאמס, מנכ"ל iDEFENSE, חברת מודיעין באינטרנט)
כולם יודעים שההתנגשות בין ההיי טק לטבע האנושי קרבה. אך אף אחד לא יודע בדיוק איך או מתי היא תתרחש, ואיך הגזע האנושי ישרוד אותה. בכך ביקשו לעסוק בפופ טק, ועידת הטכנולוגיה השנתית של קמדן. מה קורה כשהעוצמה הטכנולוגית מתנגשת עם טבע האדם? כיצד להתאים עצמנו לשינויים הצפויים ולשמר את החלקים הטובים באנושיותנו? אילו אזורים יישארו בשליטה אנושית ואילו אוטונומיות בחיינו ימסרו למכונות?
"נשמת הטכנולוגיה מורגשת בעיקר בזכות העדרה", אמר דן גילמור, בעל טור בחדשות מרקורי, במושב "האדם והמכונה", שנערך במסגרת "פופ טק". גילמור הצביע על כך שעמק הסיליקון שטוף בתאווה לכסף ולקצב, בהתאם לערכי התרבות הטכנולוגית החד ספרתית, שנעה בין הספרה אפס לאחת.
המוסריות גדלה, אבל זה לא מספיק
"פופ טק", שהסתיים לפני שבוע, אינו אלא מס ששילמו אנשי הטכנולוגיה לרוח שהוזנחה, כמו שהפינגווינים של קריאוסייטקס, שהופיעו השבוע כמעשה שטן בכל גינה ציבורית בתל אביב, או שהאדם החושב של אוגוסט רודן-רד בינת הם האתנן של אנשי ההיי טק לאמנות.
אך האם, בדומה לשניים האחרונים, "פופ טק" הוא מס שפתיים, ניסיון דל של דור ההיי טק לכסות את דלותו? לא בהכרח.
אנשי הכנס לא פקפקו בחשיבות של מסחר אלקטרוני, אבל השאלה החשובה נשאלה: מה הקשר בין פאלם V לאיכות החיים שלנו?
עבור רובנו, התשובה אינה מובנת מאליה. מהו אותו יסוד נפשי שמניע אותנו "לאמץ" את מוצרי הטכנולוגיה? זווית הראיה של רבים מאתנו דומה לזו של גילמור, שרואה בניסיון להיאחז בקידמה הטכנולוגית כפתח לישועה, אם לא רוחנית אז לכל הפחות חומרית.
גילמור סבור שרוב דוברי כנס פופ טק שותפים לאמונה הכמעט מיסטית שלו בטכנולוגיה. זאת למרות שדוברים אחדים שאלו שאלות רציונליות, על השפעתה השלילית של הטכנולוגיה על היסוד הרע שבטבע האדם, על פלישתה של הטכנולוגיה לפרטיות, על הסיכון ללוחמה אלקטרונית, והסיכוי שמחשבים יצאו מכלל שליטה.
"עם הזמן, המוסריות של המין האנושי גדלה", אמר ראשוורת קידר, נשיא המוסד לאתיקה גלובלית, אך האם ההתקדמות המוסרית עומדת בקצב של חוק מור? "לא", עונה קידר, "כיום, בעזרת מקלדת יכול אדם לגרום נזק בעוצמה שהיתה בעבר נחלת מדינת לאום בלבד. מבחינה מוסרית, ייתכן שאנחנו טובים יותר מאבותינו, אבל זה עלול שלא להספיק", אמר.
המצפון של הרשת
האם אפשר לצפות מהאינטרנט ליתר הומניות? "בסביבת רשת, כאוס הוא תמיד אפשרות", אמר ג'יימס אדאמס, מנכ"ל iDEFENSE, חברת מודיעין באינטרנט, במושב "שבטיות מול ראיה גלובלית". "העולם הווירטואלי משקף היטב את העולם האמיתי ומכיל עוצמה, כסף, שטחים, שנאה ולהט. בעזרת כלי הנשק מתאימים והמוטיבציה המתאימה, הסיכוי למלחמה מקוונת שפגיעתה קשה הוא גדול".
"מלחמה וירטואלית היא בעלת דימוי היגייני, משום שאין לנו ידע על האיום שהיא מציבה. עבור רובנו, מלחמה זה משהו שרואים בטלוויזיה, אך מלחמה מקוונת מלוכלכת ומסוכנת בדיוק כמו כל מלחמה אחרת", אמר אדאמס.
"טכנולוגיה היא מעין מגבר של שתי תכונות אנושיות בסיסיות: פתרון בעיות ותקשורת", אמר בכנס ג'ון פרי בארלו, כותב "הצהרת העצמאות של הסייברספייס" ויו"ר "קרן החזית האלקטרונית" (EFF), ארגון לשמירה על זכויות וקידום החופש בחזית האלקטרונית.
ניסיונות קודמים לקשור בין פתרון בעיות ותקשורת בזמנים שכונו "מודרניים" נכשלו, ומנעו מהאדם להיות אדם. הטלוויזיה, על פי בארלו, היא דוגמה למכשיר טכנולוגי מרושע, שולל צלם אנוש.
בארלו מצביע על כך שהתהליך הטכנולוגי הנוכחי חשוב יותר מאי פעם. הוא עוסק בחיבור הקולקטיב האנושי אל הרשת ויוצר שכבה חדשה של אבולוציה, כזו שמודעת לעצמה. ההשלכות לכך עדיין אינן ידועות, אך ברור שאלו זמנים חשובים.
השכלול הטכנולוגי עלול להוביל להתפתחות רשת חכמה, בעלת תודעה. מה יקרה אז?
"אנחנו חייבים להתחיל לחשוב על ההכרה הממוחשבת של הרשת", אמר בארלו. "האם הרשת העתידית תהיה בעלת מצפון? אם לא, היא עשויה להגיע למסקנה שאנחנו מיותרים, ותחליט להיפטר מאתנו".
הדרך למנוע מצב עתידי זה, על פי בארלו, היא לתת לרשת מצפון. המפתח טמון בחידוד המצפון האנושי, ובשינוי דרכי החשיבה המקובלות.
"עלינו להציב פחות דגש על הסכום שבתחתית כל נושא ולמצוא דרכים אחרות למדידה ערכית של פעולות, שכיום נמדדות רק בהיבט הכלכלי הצר", אמר. "לחלופין, עלינו להכיר בכך שדבר עשוי להיות רב ערך, גם אם אינו מדיד".
טכנולוגיה ודיקטטורים לא הולך ביחד
בארלו כיוון בדבריו גם לערך החופש הבלתי מדיד של לי לו. לו, ממנהיגי ההתקוממות העממית בסין, סיפר לנוכחים על חלקו בהפגנות 1989. הוא תיאר כיצד הטנקים הסינים הכתימו את הכיכר האדומה בדם, כשעמד יחד עם הסטודנטים המפגינים למען חירות אינטלקטואלית וחופש פוליטי.
הוא ירד למחתרת ונמלט מסין, לאחר שנכנס לרשימת 21 המבוקשים ביותר של המשטר הקומוניסטי. למזלו, הצליח להימלט לארצות הברית, וכיום הוא עובד כיזם הון עבור חברות אינטרנט. הוא לא שוכח את עברו לרגע. נוסף על כך, הוא פעיל בתנועה הדמוקרטית הסינית.
מאז אירועי כיכר טיאננמן, מיליארד וחצי בני אדם ברחבי העולם זכו לחופש פוליטי. לו סבור שלטכנולוגיה תפקיד חשוב במעבר מדיכוי לחרות. "בעשור הבא, הטכנולוגיה תסייע למיליארדי אנשים לחמוק מאחיזת דיקטטורים", הוא חזה.
מותר האדם מן המכונה?
במרכז דיוני הוועידה עמד נושא האתיקה, והשאלה במה מותר האדם מן המכונה?
מתברר שככל שבני האדם מנסים לעמוד בקצב הטכנולוגיה, ערכים כמו הגינות, אחריות וחמלה הופכים יותר ויותר חיוניים להישרדותנו. בוב מטלקלף, ממציא האתרנט ומייסד הוועידה תמצת זאת יפה: "כל הרעיון הוא להיות הומני בעידן הדיגיטלי".
את הכנס נעל ביל ג'וי, מייסד סאן מיקרוסיסטמס, ממציא שפת התכנות ג'אווה וכותב המאמר הקונטרברסיאלי בוויירד, "מדוע העתיד לא זקוק לנו". ג'וי מאמין שזהירות היא שיקול מרכזי בפיתוח טכנולוגיות חדשות, כמו הנדסה הגנטית, נאנוטכנולוגיה ורובוטיקה. הוא לא מציע להפסיק את המחקר המדעי, אך קורא לשקול את ההשלכות של ההתקדמות הטכנולוגיות ולפעול על פי שיקול זה.
ג'וי דוחה את הגישה הפטליסטית, לפיה גזע המחשבים יגבר על הגזע האנושי. כמו דוברים רבים אחרים בוועידה הוא אופטימיסט ריאלי. "ההגיון הורה לנו כיצד לפתח את הכלים הטכנולוגיים. אם לא נשתמש בהיגיון כדי לנהל אותם, אנחנו מסכנים את עצמנו", אמר ג'וי.
ג'וי מכוון לעתיד לא רחוק, שבו הפרט ישלוט בטכנולוגיות כמו הנדסה גנטית, ננוטכנולוגיה ורובוטיקה. "אם ניתן לכל אחד כוח מחשוב בלתי מוגבל… ניתן אותו גם לקיצוניים ולמשוגעים. צריך להתחיל לחשוב על הסוגיות האלה כבר עכשיו", ספק אמר, ספק הזהיר.